אור הישר (ירושלמי)· הרב שמואל יצחק הילמן
מסכת גיטין · פרק שלישי
ה"א תמן זה כרות לשמה וזה כרות לשמה תערובת היא שגרמה ברם הכא לא זו כרות לשמה ולא זו כרות לשמה מכיון שנתנו לה יעשה כמו שהיה כרות לשמה משעה ראשונה, ע' עמק יהושע סי' ז' ובאור שמח פ"ג ה"ד מגירושין.
שם אמר לאומן עשה לי שני זוגין אחד לקרקע ואחד לבהמה כו' הרי אלו טמאין עד שיפרישה בטהרה ר"ש מטהר עד שיפרישם בטומאה, ע' בת' עונג יו"ט סי' ה' ובעמק יהושע ס"ס ז'.
שם כמה דהוא אמר תמן עד שיהא כלי משעה ראשונה כך הוא אמר עד שיהא כרות לשמה משעה ראשונה, ע' אור שמח פ"ז ה"ג ממעה"ק. ה"ב ר' יוחנן אמר כתב תרפו בטופס כשר ר"ל אמר כתב תרפו בטופס פסול כו', ופירשו המפרשים דהאי תרפו היינו הרי את מותרת לכל אדם ע"ש, וטעמא דפליגי בזה דהוא גופו של גט כדתנן בפ' המגרש. והא דלא פליגי נמי על ודן די יהוי לכי מנאי משום דאפילו לר' יהודא במשנה שם הוא רק להיות ידים מוכיחות כדכ' הרא"ש בתשובה כלל ל"ה סי' ה', אבל הרי את מותרת לכל אדם זהו גופו של גט אליבא דכו"ע, וע' בתוס' כ"ו ע"א ד"ה וצריך ובס' התרומה ה' גיטין סי' קט"ז.
והנה בת' הרשב"א סי' אלף רמ"ה הוא כמסתפק אם הרי את מותרת לכל אדם הוא תורף הגט וכבר האריך בדבריו הפר"ח בסי' קכ"ה סקל"ט ע"ש, ושניהם לא הביאו לדברי הירושלמי דהכא דקרי ליה תורף לפ"ד כל המפרשים,
שם ר' ירמיה בשם ר' זעירה מפסולו את למד הכשירו אילו כתב כולו לשמה ושם האיש ושם האשה שלא לשמה שמא אינו פסול כו', ע' אור זרוע ח"א סי' תשמ"ה.
ה"ג איזהו על אתר ר' יוחנן אמר כל שלא עבר שם ברייה ר' יעקב בר אידי ר"ש בר אבא בשם ריב"ל כל שלא עברו שם שלשה בני אדם כו'. ע' עונג יו"ט סי' קמ"ד וסי' קנ"ט וע"ע באור זרוע ח"א סי' תשל"ב.
שם עבר גוי כשר נימר סימן הוה ליה ביה ולא כן תני אין סימן בגיטין והוא דמר תרין תלת שורין ברם הכא ה"א שבו היה נקוד, ע' בס' תשובות לשואל סי' כ"ה.
שם רבי עזרא בעא קומי רבי מנא הכא למה הוא פסול אני אומר אחר היה שם והיה שמו כשמו הגע עצמך שבדקו כל אותו המקום כו', ע' בת' ושב הכהן ס"ט ל"א ובהעמק שאלה ל לשאילתות פ' ויקרא סי' ס"ח אות כ"א ושם פ' תבוא סי' קנ"ט אות ה' ובת' משיב דבר ה"ג סי' פ"ד.
שם ולא כן תני האומר לאשתו ה"ז גיטיך לפני מיתתי שעה אחת וכן האומר לשפחתו הרי שטר שחרוריך לפני מיתתי שעה אחת שהיא אסורה לוכל בתרומה מיד תמן משעה ראשונה נתקלקלה ברם הכא לכשימות היא מתקלקלת, ע' נוב"י קמא חי"ד סי' נ"ו.
ה"ד ובלבד כרכום של אותה מלכות אבל כרכום של מלכות אחרת כליסטים הן. ע' בת' שאילת דוד ח"ב קונטרס העגונות דף ט"ו ע"ב בהגה"ה.
ה"ה מפני שחלה הא לא חלה לא לית הדא פליגא על ר' יוחנן דר' יוחנן אמר שומר שמסר לשומר הראשון חייב כו', ע' נועם ירושלמי דמאי פ"ה.
שם אף בקידושין כן מה בין גיטין מה בין קידושין ביד כל אדם מצוי לגרש לא ביד כל אדם מצוי לקדש, ע' עמק יהושע סי' כ"א.
ה"ו חלה השליח אר"ח בריה דר"א הוה ליה עובדא ושאל ושלח לר"ח ולר' יסא ור' אימי והורון ליה אין השליח האחרון צריך שיאמר בפ"נ ובפ"נ אלא אומר שליח ב"ד אני, וכ' המפרשים דהשאלה בחלה השליח היתה דאם השליח השני חלה מהו שיעשה שליח שלישי והורון ליה מדתנן השליח האחרון ולא קתני השני ש"מ דשליח משוי שליח ע"ש וקשה במאי עסקינן אי הבעל מקפיד הלא פלוגתא דת"ק ורשב"ג היא בבבלי כ"ט ע"א אי השליח עושה שליח, ואם אין הבעל מקפיד למה להו למיפשט מדיוקא דאין השליח האחרון תיפ"ל מקרא דדרשינן בקידושין רפ"ב ושלח ושלחה מלמד שהשליח עושה שליח. וע' בתוס' גיטין כ"ט ע"א ד"ה רשב"ג ובפני יהושע שם.
ונראה לומר דניהי דשליח בא"י עושה כמה שלוחים כדאמר רבה בבבלי כ"ט ע"ב והוא מפני שא"צ לאמר בפ"נ ובפ"נ כדפירש"י, אבל הכא איירינן במביא גט מחו"ל והוא היה השליח ראשון, וכשחלה ועשה שליח שני הלא כבר נתקיים בו ושלח ושלחה שהשליח עושה שליח, והשתא שפיר תחול השאלה על דרשת הפסוק גופה דושלח ושלחה אם שני שלוחים דוקא או אפילו יותר, ושפיר פשטוהו ממשנתנו דקתני אין השליח האחרון.
ה"ז ר' אבהו בשם ר' יוחנן במכרי כהונה ולויה היא מתניתא והא תנינן עני ויש מכר לעני, ע' בת' דבר אברהם סי' א' בהגה"ה וע"ע בח"ס חי"ד סי' רל"ז.
שם אתא עובדא קימי ר' אימי כהן לוי שהיה חייב לישראל מעות וא"ל הפרש עליהן מחלקי א"ל ולא תנינן אלא המלוה מעות את הכהן ואת הלוי ואת העני להיות מפריש עליהן מחלקו בשהלוהו על מנת כן כו', ע' נוב"י מ"ת חי"ד סי' קצ"ט.
ה"ח תמן תנינן הלוקח יין מבין הכותים תני ר' יוסי ור"ש אוסרין שמא תבקע הנוד כו' תמן למפרעה נתקלקלה ברם הכא מיכן והילך נתקלקלה, ע' עמק יהושע סי' כ"ב ובנועם ירושלמי דמאי פ"ז.
שם ר' סימון בעי הגיע ארבעים יום ולא בדק נתעצל שנים שלשה ימים ובא ומצאו חומץ למפרעו הוא נעשה חומץ או מכן ולהבא כו', ע' בת' מהרי"ל דיסקין קונטרס תק"ע סי' מ"ב.