אור ברסלב

אור הישר (ירושלמי)· הרב שמואל יצחק הילמן

מסכת גיטין

מסכת נזיר

פרק ראשון

ה"א וחש לומר שמא חתמו בעדים פסולין א"ר אבון אינו חשוד לקלקלה בידי שמים בב"ד הוא חשוד לקלקלה כו', ע' בת' הר"ן סי' מ"ג ובאור שמח פ"ז הכ"ד מגירושין.

שם כתב כל נכסיו לשני בני אדם כאחת והיו עדים כשרין לזה ופסולין לזה ר' אילא בשם ר' אמי אתפלגון ר"י ור"ל ח"א מאחר שהן פסולין לזה פסולין לזה וחרנא אמר כשרין לזה ופסולין לזה ע' בת' באר יצחק חאה"ע סי' ט"ז וע"ע בת' הרא"ש ריש כלל סמ"ך ובנחל יצחק סי' ל"ה.

שם היא עצמו שהביא את הגט אינו צריך ליתנו לה בפני שנים כדי להחזיקה גרושה בפני שנים כו', ע' נוב"י מ"ת חאה"ע סי' קי"ד ובס' אור גדול דף צ"ב ע"ב.

שם נתן לה גיטה אשכחוניה גם בפסול כפוניה ויהב לה חורין אתא עובדא קומי רבנין ואכשרון כו', ע' אור שמח פ"ז הכ"ג מה' אישות.

ה"ב ר' יעקב בר אדא בר עתליי בשם ר' לעזר הלכה כר"מ בגיטין והוה ר' זעירא מסתכל ביה כו' והכא אפילו יחיד אצל חכמים. ע' אור זרוע ח"א סי' ת"ש.

ה"ג דתני המביא גט ממדה"י ולא נכתב לפניו ולא נחתם לפניו הרי מחזירו למקומו ועושה עליו ב"ד ומקיימו בחותמיו וא"צ שיאמר בפ"נ ובפ"נ אלא אומר שליח ב"ד אני, ע' בס' אור גדול סי' י"ג דף פ"ד ע"ב.

ה"ד מעתה אפילו כותי אחד יהא פסול א"ר אבין תיפתר שחתם ישראל בסוף א"ר יוסי אתיא כמ"ד עדים חותמין זה שלא כנגד זה כו', ע' ש"ך חו"מ סי' מ"ה סקכ"ג ובקצוה"ח שם סק"ג ובנה"מ שם.

שם שטר שחותמו בארבעה עדים ונמצאו שנים הראשונים קרובים או פסולים כשר ותתקיים העדות בשאר כו', ע' בת' הריב"ש סי' תט"ו.

שם ויעשה כהרחק עדים ויהא פסול לית יכיל דקאמר ר' יסא בשם ר' ירמיה עדים פסולין אינן נעשין כהרחק עדות שלא באו אלא להכשירו של גט. ע' ראב"ן סי' ל'.

שם שטר יוצא בבית שאן והיו עדיו עדי גוים ר' יוסי אומר איתפלגון ר' יוחנן ור"ל ח"א פסול וח"א כשר כו', ע' אור זרוע ח"א סי' תש"ה וסי' תשמ"ה.

ה"ה כל אתר את אמר תן כהולך והכא את אמר תן כזכה כיני מתניתא זכה גט זה לאשתי, ע' בת' עין יצחק אה"ע ח"ב סי' מ"ו.

שם הגע עצמך שהיה עבדו של קצין הרי חובה הוא לעבד, ע' עמק יהושע ח"ב דרוש י"א ובס' תשובות לשואל סי' כ"ח ובחוט המשולש בחלק התשובות של הגאון ר' הלל ז"ל סי' א'.

פרק שני

ה"א היה מחותם בארבעה ואמר בפ"נ ובפני נתחתם בשני עדים אילין תרין חורנא לינא ידע מה עסקהון תפלוגתא דר' יוחנן ורשב"ל כו', ע' אור זרוע ח"א סי' תש"י.

ה"ב א"ר יוחנן פסול מפני אכילת פירות כו', ע' בת' פנים מאירות ח"א סי' מ"ב מ"ג.

ה"ג מביא נייר חלק ומקרע לפניהן וחותמין ולא כתב ידו של ראשון הוא אלא מרחיב לפניהן את הקרע, ע' בת' מהרי"ק סי' קכ"ב.

שם ר' ירמיה בעי כתבו על כוס של זהב ואמר לה מקום הכתב שליך ובין השיטים שלי כו', ע' שעה"מ פ"ד הי"ז מגירושין.

שם א"ר זעירא תנא בונה בר שילא אפילו כותב אני פלוני מגרש את אשתי כשר כו', ע' משך חכמה פ' תצא בפסוק וכתב לה ספר כריתות ובת' עין יצחק אה"ע ח"ב סי' י"א ובאור שמח פ"א ה"א מגירושין.

שם מסר לה במוסירה מהו מדת הדין את אמר נקנה המקח והכא את אמר הכין כו', ע' אור שמח פ"א ה"ד מה' מכירה.

שם מ"ט דרבנין ספר מה ספר שהוא בתלוש אף כל דבר שהוא בתלוש, ע' בס' המאיר לעולם ח"א סי' ה'.

ה"ד שמואל בר אבא בעי כתבו וחתמו בתלוש חיברו ותלשו ונתנו לה מה אמר בה ר' יודה כו', ע' שעה"מ פ"ג ה"ג מה' אישות ובאור שמח פ"א ה"ו מה' גירושין.

ה"ה רב הונא אמר והוא שהיה פיקח עומד על גביו ר' יוחנן אמר והכתיב וכתב לה לשמה שמואל אמר צריך שיניח תרפו של גט עמו כו', ע' עמק יהושע סי' כ"ג.

ה"ו הא אם עבר וקיבל כשר ר' יעקב בר אחא בשם רב הושעיה מעשה היה וכהנת היתה ולא חשו להן משום ריח פסול. ע' אור זרוע ח"א סי' תשכ"ו.

ה"ז הגע עצמך שעשת עשר שנים ברומי ונישאת א"ר יוחנן מתניתין כשאמר לה אל תיגרשי אלא במקום פלוני, ע' בס' אור גדול סי' ט"ז דף צ' ע"ב.

פרק שלישי

ה"א תמן זה כרות לשמה וזה כרות לשמה תערובת היא שגרמה ברם הכא לא זו כרות לשמה ולא זו כרות לשמה מכיון שנתנו לה יעשה כמו שהיה כרות לשמה משעה ראשונה, ע' עמק יהושע סי' ז' ובאור שמח פ"ג ה"ד מגירושין.

שם אמר לאומן עשה לי שני זוגין אחד לקרקע ואחד לבהמה כו' הרי אלו טמאין עד שיפרישה בטהרה ר"ש מטהר עד שיפרישם בטומאה, ע' בת' עונג יו"ט סי' ה' ובעמק יהושע ס"ס ז'.

שם כמה דהוא אמר תמן עד שיהא כלי משעה ראשונה כך הוא אמר עד שיהא כרות לשמה משעה ראשונה, ע' אור שמח פ"ז ה"ג ממעה"ק. ה"ב ר' יוחנן אמר כתב תרפו בטופס כשר ר"ל אמר כתב תרפו בטופס פסול כו', ופירשו המפרשים דהאי תרפו היינו הרי את מותרת לכל אדם ע"ש, וטעמא דפליגי בזה דהוא גופו של גט כדתנן בפ' המגרש. והא דלא פליגי נמי על ודן די יהוי לכי מנאי משום דאפילו לר' יהודא במשנה שם הוא רק להיות ידים מוכיחות כדכ' הרא"ש בתשובה כלל ל"ה סי' ה', אבל הרי את מותרת לכל אדם זהו גופו של גט אליבא דכו"ע, וע' בתוס' כ"ו ע"א ד"ה וצריך ובס' התרומה ה' גיטין סי' קט"ז.

והנה בת' הרשב"א סי' אלף רמ"ה הוא כמסתפק אם הרי את מותרת לכל אדם הוא תורף הגט וכבר האריך בדבריו הפר"ח בסי' קכ"ה סקל"ט ע"ש, ושניהם לא הביאו לדברי הירושלמי דהכא דקרי ליה תורף לפ"ד כל המפרשים,

שם ר' ירמיה בשם ר' זעירה מפסולו את למד הכשירו אילו כתב כולו לשמה ושם האיש ושם האשה שלא לשמה שמא אינו פסול כו', ע' אור זרוע ח"א סי' תשמ"ה.

ה"ג איזהו על אתר ר' יוחנן אמר כל שלא עבר שם ברייה ר' יעקב בר אידי ר"ש בר אבא בשם ריב"ל כל שלא עברו שם שלשה בני אדם כו'. ע' עונג יו"ט סי' קמ"ד וסי' קנ"ט וע"ע באור זרוע ח"א סי' תשל"ב.

שם עבר גוי כשר נימר סימן הוה ליה ביה ולא כן תני אין סימן בגיטין והוא דמר תרין תלת שורין ברם הכא ה"א שבו היה נקוד, ע' בס' תשובות לשואל סי' כ"ה.

שם רבי עזרא בעא קומי רבי מנא הכא למה הוא פסול אני אומר אחר היה שם והיה שמו כשמו הגע עצמך שבדקו כל אותו המקום כו', ע' בת' ושב הכהן ס"ט ל"א ובהעמק שאלה ל לשאילתות פ' ויקרא סי' ס"ח אות כ"א ושם פ' תבוא סי' קנ"ט אות ה' ובת' משיב דבר ה"ג סי' פ"ד.

שם ולא כן תני האומר לאשתו ה"ז גיטיך לפני מיתתי שעה אחת וכן האומר לשפחתו הרי שטר שחרוריך לפני מיתתי שעה אחת שהיא אסורה לוכל בתרומה מיד תמן משעה ראשונה נתקלקלה ברם הכא לכשימות היא מתקלקלת, ע' נוב"י קמא חי"ד סי' נ"ו.

ה"ד ובלבד כרכום של אותה מלכות אבל כרכום של מלכות אחרת כליסטים הן. ע' בת' שאילת דוד ח"ב קונטרס העגונות דף ט"ו ע"ב בהגה"ה.

ה"ה מפני שחלה הא לא חלה לא לית הדא פליגא על ר' יוחנן דר' יוחנן אמר שומר שמסר לשומר הראשון חייב כו', ע' נועם ירושלמי דמאי פ"ה.

שם אף בקידושין כן מה בין גיטין מה בין קידושין ביד כל אדם מצוי לגרש לא ביד כל אדם מצוי לקדש, ע' עמק יהושע סי' כ"א.

ה"ו חלה השליח אר"ח בריה דר"א הוה ליה עובדא ושאל ושלח לר"ח ולר' יסא ור' אימי והורון ליה אין השליח האחרון צריך שיאמר בפ"נ ובפ"נ אלא אומר שליח ב"ד אני, וכ' המפרשים דהשאלה בחלה השליח היתה דאם השליח השני חלה מהו שיעשה שליח שלישי והורון ליה מדתנן השליח האחרון ולא קתני השני ש"מ דשליח משוי שליח ע"ש וקשה במאי עסקינן אי הבעל מקפיד הלא פלוגתא דת"ק ורשב"ג היא בבבלי כ"ט ע"א אי השליח עושה שליח, ואם אין הבעל מקפיד למה להו למיפשט מדיוקא דאין השליח האחרון תיפ"ל מקרא דדרשינן בקידושין רפ"ב ושלח ושלחה מלמד שהשליח עושה שליח. וע' בתוס' גיטין כ"ט ע"א ד"ה רשב"ג ובפני יהושע שם.

ונראה לומר דניהי דשליח בא"י עושה כמה שלוחים כדאמר רבה בבבלי כ"ט ע"ב והוא מפני שא"צ לאמר בפ"נ ובפ"נ כדפירש"י, אבל הכא איירינן במביא גט מחו"ל והוא היה השליח ראשון, וכשחלה ועשה שליח שני הלא כבר נתקיים בו ושלח ושלחה שהשליח עושה שליח, והשתא שפיר תחול השאלה על דרשת הפסוק גופה דושלח ושלחה אם שני שלוחים דוקא או אפילו יותר, ושפיר פשטוהו ממשנתנו דקתני אין השליח האחרון.

ה"ז ר' אבהו בשם ר' יוחנן במכרי כהונה ולויה היא מתניתא והא תנינן עני ויש מכר לעני, ע' בת' דבר אברהם סי' א' בהגה"ה וע"ע בח"ס חי"ד סי' רל"ז.

שם אתא עובדא קימי ר' אימי כהן לוי שהיה חייב לישראל מעות וא"ל הפרש עליהן מחלקי א"ל ולא תנינן אלא המלוה מעות את הכהן ואת הלוי ואת העני להיות מפריש עליהן מחלקו בשהלוהו על מנת כן כו', ע' נוב"י מ"ת חי"ד סי' קצ"ט.

ה"ח תמן תנינן הלוקח יין מבין הכותים תני ר' יוסי ור"ש אוסרין שמא תבקע הנוד כו' תמן למפרעה נתקלקלה ברם הכא מיכן והילך נתקלקלה, ע' עמק יהושע סי' כ"ב ובנועם ירושלמי דמאי פ"ז.

שם ר' סימון בעי הגיע ארבעים יום ולא בדק נתעצל שנים שלשה ימים ובא ומצאו חומץ למפרעו הוא נעשה חומץ או מכן ולהבא כו', ע' בת' מהרי"ל דיסקין קונטרס תק"ע סי' מ"ב.

פרק רביעי

ה"א עשה שליח להוליך את הגט צריך ליתנו לה בפני שנים ואין השליח עולה לו משום שנים כו', ע' שעה"מ פ"ו הט"ז מגירושין.

שם הלך השליח לבטל את הגט צריך לבטלו בפני שנים והשליח עולה משם שנים, ע' בת' עין יצחק אה"ע ח"ב סי' ל"ח.

שם חלה שליח מה את עביד ליה כגיטין כקידושין אין תעבדיניה כגיטין ביד כל אדם מצוי לגרש אין תעבדיניה כקידושין לא ביד כל אדם מצוי לקדש, ע' עמק יהושע סי' כ"א.

ה"ב יאות אמר רשב"ג מ"ט דרבי דבר תורה הוא שיבטל והן אמרו שלא ביטל ודבריהן עוקרין דברי תורה כו', ע' בת' באר יצחק חא"ח סי' י"ג ובת' עין יצחק אה"ע ח"ב סי' מ"ב ובנועם ירושלמי שביעית פ"א.

שם מתניתא שהיה מיהודא וכתב לגרש בגליל כו' אבל אם היה מיהודא וכתב לגרש ביהודא כו' ה"ז מגורשת כו', ע' בת' באר יצחק חאה"ע סי' ח'.

שם א"ר אילי בתחילה צריך לאמר אני פלוני שמיהודא עם כל שם שיש לי בגליל כו', ע' בת' בית דוד סי' כ'.

שם א"ר לא צריך שיהא מכיר לאיש בגט ולאשה בשוברה כו', ע' אור שמח פ"א ה"א מגירושין.

שם מתניתא במגרש בעל כורחו מה דאמר ר' אילא במגרש ברצונו, ע' בת' עין יצחק אה"ע סי' מ"ו ח"ב.

ה"ג רב הונא אמר מפני מה התקינו זמן בגט מפני מעשה שאירע מעשה באחד שהיה נשוי את בת אחותו כו', ע' אור זרוע ח"א סי' תשי"ב.

שם תמן אמרינן אפילו כמ"ד מעשרות מד"ת מודה בשמיטה שהיא מדבריהן כו', ע' עמק יהושע סי' י"ג ובת' שאילת דוד קונטרס השביעית ובנועם ירושלמי פאה רפ"ה ובס' תורת רפאל ה' שבת סי' כ"ג.

ה"ד בניו מה הן היוצא בשן ועין בניו עבדים והיוצא משום ייאוש בניו בני חורין כו'. ע' אור זרוע ח"א סי' תשנ"ט.

שם א"ר אבהו פתח לנו ר' יוחנן פתח ר"מ בדה לא מצינו עבד משתחרר וחוזר ומשתעבד, ע' בת' ברית יעקב סי' ע"ב.

ה"ה מצא מציאה ביום של רבו של רבו ביום של עצמו של עצמו ולית מחר בעי יעבדה ליה למריה, ע' קצוה"ח סי' רמ"ט סק"ב ובבאר יצחק סוף חא"ח.

שם מי שחציו עבד וחציו ב"ח קידש אשה אין חוששין לקדושין דכוותה גירש אין חוששין לגירושין כו', ע' עמק יהושע סי' י"א ובת' חיים שאל ח"ב סי' מ"ג אות י"א.

ה"ו ר' שמואל בר נתן בשם ר' חמא בר חנינה בנוי שחזר לסורו הוה, ע' בת' הרשב"א ח"ו סי' י"ז ובווי העמודים לס' יראים סי' ט' אות ה'.

ה"ז מפני מה אמרו המוציא משום שם רע לא יחזיר כו', אילו הייתי יודע שהדברים בדאים אילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל ובניה ממזירין. ע' בת' הרא"ש כלל ל"ב סי' י"א וביש"ש יבמות פ"ב סי' י"ט ובאבני מלואים ס"ס יו"ד.

ה"ח מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום איילונית לא יחזיר כו' אילו הייתי יודע שאשתי יולדת אילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל והוולד ממזר, ע' אור זרוע ח"א סי' תקצ"ז.

ה"ט טעמא דר"מ והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה הקיש עבדים לאחוזה כו', ע' רמב"ן ומגילת אסתר לסה"מ ל"ת רכ"ז.

שם והא מסייעא לר"מ והארץ לא תמכר לצמיתות לחולטנות א"ל כל גרמא אמרה דהיא מסייעא לר"ש לא תמכר הא אם נמכרה חלוטה היא, עמש"כ בחידושי לזבחים קי"ד ע"ב.

שם אע"ג דר"מ אמר אין קנין לעכו"ם בא"י להפקיעו מן המעשרות מודה שיש לו בה קנין נכסים כו', ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קל"ב קל"ג ובנועם ירושלמי פאה פ"ד ובת' ר' בצלאל אשכנזי סי' א'.

שם על דעתיך דאת אמר קנה קרקע יחפור בה בורות שיחין ומערות א"ל התורה אמרה ושב לאחוזתו בעיינו, ע' בת' באר יצחק חי"ד סי' למ"ד ובאור שמח פ"ג ה"ח מה' עבדים.

שם כל עמא מודיי שהוא מביא מה פליגין בקרייה ר"י אמר מביא וקורא רשב"ל אמר מביא ואינו קורא, ע' עמק יהושע סי' ט"ו.

פרק חמישי

ה"א כרמו פרט להקדש מה אנן קיימין אם בשהזיק ואח"כ הקדיש כו', ע' אור שמח פ"א ה"ב מנזקי ממון ושם רפ"כ מה' מלוה.

שם אלא כן אנן קיימין באומר הרי עלי מאה מנה להקדש והלך הוא והזיק שלא תאמר אילו נזקין ומלוה בעדים הנזקין קודמין וכא קודם הנזק להקדש לפום כן צריך מימר כרמו פרט להקדש, ע' אור שמח פי"ז ה"א מה' אישות.

ה"ב ר' יוחנן בשם ר' ינאי אין נפרעין מנכסי יתומים קטנים אלא בשטר שהריבית אוכלת בו וי"א אף לכתובת אשה א"ר אימי מפני מזונות כו' וי"א אף לגזילה ולניזקין, פ' אם אביהם גזל או הזיק אז נזקקין לפרוע מן היתומים, והנה במה שאמרו בזה וי"א משמע דת"ק לא ס"ל דנפרעין מיתמי דגזלן ומזיק, וקשה אדרבה באלו סברא יותר לגבות מן היתומין. דכל טעמא דאין נפרעין מן היתומין מפרש ר"ה בריה דרב יהושע בב"ב קע"ד ע"א משום אימר צררי אתפסיה אבוהון לבע"ח ע"ש, משא"כ גבי גזלן ומזיק ליכא למימר הכי, זולת אם נימא דעבד תשובה ופייסיה לניזק או לנגזל, וא"כ יצמח לנו דין חדש דדוקא כשהיה שהות בין הגזילה וההיזק למיתתו דאפשר למתלי בהכי, משא"כ כשמת סמוך לגזילה והיזק וע' בתוס' ב"ק ל"ט ע"א ד"ה ור' יוחנן ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' רנ"ז ובת' מהר"ח או"ז סי' צ"ט.

ה"ג ר' אבין בשם רבנין דתמן אין לך יורד ברשות וידו לתחתונה אצל שמעון ר' יוסי בי ר' בון בשם רבנין דתמן אין לך יורד ברשות וידו לעליונה אצל ראובן, ע' אור שמח פ"ט ה"ז מגזילה.

שם ראובן שגזל שדה משמעון ומכרה ללוי והלך לוי ונתנה מתנה ליהודא ובא שמעון וטרפה מיהודא כו', ע' אור שמח פ"ט ה"ט מה' גזילה ושם פי"א ה"ד מה' מלוה.

שם תמן תנינן מנה לאבא בידך אין לו בידי אלא חמשה דינרין פטור מפני שהוא כמשיב אבידה א"ר לעזר תקנה תיקנו בו כדרך שתיקנו במציאה דתנינן המוצא מציאה לא ישבע מפני תיקון העולם, וקשה מה הוסיף ר"א על המבואר בשתי המשניות, הרי במשנה שבועות ל"ח ע"ב גבי מנה לאבא בידך דפטור משבועה, ביארו במשנה גופה מפני שהוא כמשיב אבידה, הלא הורו בדבריהם אלו על משנתנו דגיטין דבה מבואר בהדיא שהוא מפני תיקון העולם, וממילא מובן דגם בשבועות הוא משום תקנה.

ועוד קשה מדוע היו צריכים בשני המקומות אל התקנה תיפ"ל דפטור משבועה בתרווייהו מטעם מגו, ומגו דאורייתא כדכ' התוס' בכתובות י"ח ע"א ובגיטין נ"א ע"ב ד"ה וראב"י ובשבועות מ"ב סוף ע"א ועמש"כ בחידושי שם וצ"ע כעת.

ה"ד אתם פרט לשותפין אתם פרט לאפוטרופוס אתם פרט לתורם את שאינו שלו כו', ע' עמק יהושע סי' כ"א.

שם כלום למדו תרומה גדולה לא מתרומת מעשר אלא כאן להלכה כאן למעשה, ע' נועם ירושלמי דמאי פ"ה.

שם בעי הוא בר נש מיתן ממון ומיקרייא מהימן, כ"ה גרסת הק"ע וע' בת' מהר"ח או"ז סי' פ"ו.

ה"ה הכהנים שפגלו במקדש מזידין חייבין מה אנן קיימין אם קסבר בהן שהוא חולין ויש פיגול בחולין כו', ע' בת' אחיעזר חי"ד סי' ד' וע"ע בנועם ירושלמי תרומות פ"ח.

שם אלא כן אנן קיימין ביודע בהן שהן קדש וסבור לומר שמותר לפגל בקדש כו', ע' בת' מהרש"ם ח"ב ס"ס קנ"ז ובמש"כ בחידושי לזבחים ק"ח ע"ב.

ה"ו רבי אבין בעי כשנכנסה לחופה ולא נבעלה ושלחה לבית אביה והגדילה מהו שתאכל בתרומה נישמעינה מן הדא על גב חופתה הראשונה, ע' עמק יהושע סי' ט'.

ה"ז בראשונה גזרו שמד על יהודה כו' נמנעו מליקח התקינו שלא יהא סיקרוקין ביהודה, ע' בת' דבר אברהם סי' א' וע"ע ברכי יוסף חא"ח סי' קל"א סק"ד.

שם תני חכירי בתי אבות אין בהן משום סיקרוקין היורד משם חוב ומשם אנפרות אין בהן משום סיקרוקין כו', ע' בת' באר יצחק חאה"ע סי' יו"ד.

שם א"ר יהודא בן פזי מכריזין והולכין ארבע שבתות לאחר שנים עשר חדש, ע' בת' הריב"ש סי' שפ"ח וסי' ש"צ.

שם הן אומרים בידינו ליקח והלוקח אומר לאו א"ר יוסי לעולם השדה בחזקת הבעלים שהממ"ח עליו הראיה, ע' אור שמח פ"י ה"ג מגזילה.

ה"ח א"ר יוחנן מפני חייהן. הנה הכא משמע דקאי ע"ד בן בתירה אבל בבבלי מוכח דקאי על כלל משנתנו דהא התם קבעו דבריו על סיפא דפעוטות מקחן מקח כו', וע' בספר המקח לרב האי גאון שער שלישי ובת' הריב"ש סי' כ'.

ה"ט מילתיה דריב"ל שהוא מדבריהן דא"ר יהושע מימיי לא ברכתי לפני כהן ולא הנחתי לברך ישראל לפניו, ע' בס' תורת רפאל ח"א סי' י"א. שם עיר שכולה כהנים ישראל קורא ראשון מפני דרכי שלום, ע' מיוחסות סי' קפ"ו.

שם שלא תאמר איש פלוני מגלה עריות ושופך דמים והוא מברכנו אמר הקב"ה ומי מברכך לא אני מברכך שנאמר ושמו את שמי על ב"י ואני אברכם, ע' בספר האשכול ח"א סי' ט"ו ובאור זרוע ח"א סי' קי"ב ושם ח"ב סי' תי"ב.

שם מערבין בבית ישן א"ר אבין ובדיור ישן היא מתניתא, ע' בת' עין יצחק חא"ח סי' ח'.

ה"י ר' זעירא בעי קומי ר' מנא מתניתא בסתם הא בפרושא לא א"ל וסתמו לאו כפירוש הוא כו', ע' בת' משיב דבר ח"ב סי' ל"א.

שם רבי פנחס בעי במה קנסו במקום שזורעין ואוכלין או במקום שזורעין ולא אוכלין מה נפיק מביניהון ראו אותו לוקח מן הסירקי אין תימר במקום שזורעין ואוכלין ראו אותו לוקח מן הסירקי אסור כו', ע' בת' אבקת רוכל סי' כ"ד.

שם מה ישראל אומרים להן ברכנו אתכם בשם ה' לא דייכם שכל ברכות שבאות לעולם בזכותנו הן באות כו', ע' כפתור ופרח פמ"ז.

פרק ששי

ה"א בכל אתר את אמר התקבל כזכה הכא את אמר התקבל כהולך שנייה היא שזכין לו לאדם שלא בפניו התיב ר' שמי הגע עצמך שהיתה צווחת להתגרש אני אומר שמא חזרה בה, ע' בת' פנים מאירות ח"א סי' ס"ב ובעונג יו"ט סי' קמ"ו וסי' קמ"ח קמ"ט ובת' עין יצחק אה"ע ח"ב סי' נ"א וע"ע בת' הר"ן סי' מ"ג ובאור שמח פ"ו ה"ח מגירושין ובס' תשובות לשואל סי' כ"ח ובחוט המשולש בתשובותיו של הגאון ר' הלל ז"ל סי' א'.

שם תמן התורה זיכה אותה בגיטה והיא עושה שליח לקבל דבר שהוא שלה, ע' באור שמח פ"ג הט"ו מגירושין ובת' באר יצחק חי"ד סי' כ"ח וחאה"ע ס"ס י"ד.

ה"ב ר' אלעזר שאל חצירו של שליח מהו שתיעשה כידו, ע' מל"מ ושעה"מ רפ"ו מגירושין.

שם ניסית בין היא בין אביה אם יש בה דעת היא לא אביה, ע' שעה"מ פ"ב הי"ח מגירושין.

שם איזו היא קטנה שהיא צריכה להתגרש א"ר יוחנן כל שנותנין לה גיטה ודבר אחר עמו והיא מוציאה אותו לאחר זמן, ע' בס' אור גדול סי' מ"א.

ה"ג מתניתא דלא כר"א ברם כר"א לעולם אינה מגורשת עד שיאסר לו אל תגרשנה לי אלא במקום פלוני כו', אולם בבבלי מחלק דברישא לא פליג ר"א משום דאיהו מדעתיה מגרש קפיד איהי דבע"כ מתגרשת מראה מקום היא לו, ולכאורה קשה הלא אפילו גבה דידה דמתגרשת בע"כ משכחת דין קפידא לענין ממון כתובתה, עפ"מ דתנן בכתובות ק"י ע"ב נשא אשה בקפוטקיא וגרשה בא"י נותן לה ממעות א"י אבל אם הגירושין היו בקפוטקיא צריך ליתן לה ממעות קפוטקיא, ולפ"ז בחפצה לקבל הגט דוקא ממקום שהמטבעות שוקלות יותר, ולזה בהכרח שהוא קפידה גם גבה דידה, וע' בת' רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל סי' פ"ב ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' רפ"ד.

וי"ל דודאי סתמא דמתניתין דהכא ס"ל כסתמא דמתניתין דכתובות שם דבתר שיעבודא אזלינן, וא"כ לעולם הולכין בזה אחר מקום הנישואין כדאמרו שילהי כתובות שם, ויש להאריך בזה לפ"ד התוס' שם ד"י ע"א ד"ה הואיל וד"ה נותן לה ואכ"מ.

ה"ד תמן תנינן האומר למי שאינו נאמן על המעשרות קח לי ממי שהוא נאמן ממי שהוא מעשר אינו נאמן מאיש פלוני ה"ז נאמן כו', ע' יו"ד סי' קי"ט סי"ט ובמפרשים שם ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' נ"ז ד"ה וראיתי בזכרון אהרן.

ה"ה א"ר מנא ולא סוף דבר בקולר של סכנה אלא אפילו בקולר של ממון. ע' בת' עין יצחק אה"ע ח"ב ס"ס מ"א.

שם א"ר יוסי ב"ר חנינה באומרת תינתן כבינתי לבתי, ע' אור שמח פ"ט הי"ג מה' זכיה.

ה"ו זה היה מעשה בקיסרין ולא אמרו לא לאיסור ולא להיתר כו', ע' בס' האשכול ח"ג סי' ג' ובפר"ח יו"ד סי' ד' ס"ק ב' ג'.

ה"ז רבי כד הוה בעי מקשייה על דר' יוסי אמר אנן עליבייה מקשייא על דר' יוסי שכשם לבין קדשי הקדשים לבין חולי חולין כך בין דורנו לדורו של ר' יוסי כו', ע' נדה י"ד ע"ב תוד"ה האיך ובת' שאילת דוד ח"א בקונטרס מקור בית אב להלכה ודרכי ההוראה בהגה"ה שם ובכפתור ופרח פמ"ד.

פרק שביעי

ה"א סימן שוטה היוצא בלילה והלן בבית הקברות והמקרע כסותו והמאבד מה שנותנין לו כו', ע' אור גדול סי' מ"א.

שם פעמים שוטה פעמים חלים בשעה שהוא שוטה הרי הוא כשוטה לכל דבר ובשעה שהוא חלום הרי הוא כפיקח לכל דבר, ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' ר"א.

שם ר' יוחנן אמר עודהו קורדייקוס עליו כותבין גט ונותנין לאשתו ר"ל אמר לכשישתפה כו', ע' אור שמח פכ"ג הי"ב מה' שבת ובקובץ הערות סי' כ"ט.

שם זרק לה את גיטה ואמר לא יהא גט אלא למחר תיפלוגתא דר"י ור"ל כו', ע' בת' אחיעזר ח"א סי' כ"ח.

שם תני חרש שתרם אין תרומתו תרומה, ע' עמק יהושע סי' כ"ג.

שם בבריא אנן קיימין למה אינו גט אני אומר מתעסק בשטרותיו כו'. ע' בת' עין יצחק אה"ע ח"ב סי' ה' וסי' ו'.

שם נכתוב גט לאשתך והוא אומר הין לאמך והוא אומר לאו לאשתך והוא אומר הין כו', ע' אור שמח פי"ג ה"ז מה' נדרים.

ה"ב אמרו לו נכתוב גט לאשתך אמר להן כתובו כו' הרי הגט בטל עד שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו. וכ' הפ"מ דאם רק ע"י אמירה מילי לא מימסרן לשליח ע"כ, אמנם יש מן הראשונים דאמרי דלאו משום לתא דשליחות נגעו בה, אלא דלא מיקרי לשמה רק אם נכתב בצוואת הבעל, וע' עונג יו"ט סי' ק"ח ובהגה"ה שם.

שם אמר לשנים אמרו לפלוני שיכתוב ולפלוני ופלוני שיחתמו, ע' ס"ז ע"א תוד"ה אמרו ובנתה"מ ס"ס רמ"ד.

ה"ג מני רבותנו ר' יהודא הנשיא ובית דינו, ע' דורות הראשונים סוף ימי התנאים פי"ג.

שם ר' יוסי אומר אסורה לינשא אני אומר נעשו לו נסים וחיה, ע' בס' נפש חיה חאה"ע סי' ג' ובס' תשובות ל לשואל סי' ל"ה.

שם חבריא בשם ר' יוחנן אינה איסרטה ר"ז בשם ר' יוחנן אינה כגיטין א נה כמתנה כו' ע' אור שמח פ"ט הי"ד מגירושין.

שם אף בגט שחרור כן הרי גט שחרורך מעכשיו לאחר שלשים יום על דעתיה דרבי ה"ז גט על דעתין דרבנן אינו גט, ע' עמק יהושע סי' י"ז ובת' ר"ב אשכנזי סי' י"ד ובהעמק שאלה סי' קל"ח אות א' ובנועם ירושלמי שילהי בכורים.

שם אף בהבקר כן שדי מובקרת מעכשיו לאחר שלשים יום על דעתיה דרבי מובקרת על דעתין דרבנין אינה מובקרת, ע' בת' באר יצחק חא"ח סי' ובנועם ירושלמי פאה פ"ו ובאור שמח פ"א ה"ח ממכירה.

שם אף בקידושין כן כו', ע' בת' באר יצחק חח"מ סי' ג'.

ה"ד אם מתי מחולי זה ונפל עליו גל או שנשכו נחש אינו גט שלא מת מאותו החולי אם לא עמדתי מחולי זה ונפל עליו גל או שנשכו נחש ה"ז גט שלא עמד מאותו החולי, ע' בס' שאילת שלום סי' י"ח.

שם ועבד ושפחה נאמנין יודעין הן העדים שבשעה שנתייחדה עמו שהיה שם עבד ושפחה, ע' בת' עין יצחק אה"ע ח"ב סי' נ"ד.

שם אית תניי תני בעילתה ברורה ואית תניי תני בעילתה ספק מ"ד בעילתה ברורה מביא אשם תלוי ומ"ד בעילתה ספק מת פטור לא מת מביא חטאת, ע' נועם ירושלמי בכורים פ"ב.

ה"ה א"ר יודן בשאבודה באונס אנן קיימין עשו אותה כמתנה שומר חנם להיות פטור משבועה כו'. ע' אור שמח רפ"ח מגירושין.

שם אלא כשאבדה בפשיעה אנן קיימין דמים עשו אותה כאיצטלית כו'. ע' מחנה אפרים ה' זכיה ומתנה סי' כ' וסי' כ"א.

ה"ו אירע לו אונס ר' יוחנן אמר אונסא כמאן דלא עבד ר"ל אמר אונסא כמאן דעבד כו', ע' ש"ך חו"מ סי' כ"א סק"ג ובס' שאילת שלום סי' י"ח ובנחל יצחק סי' כ"א וע"ע ח"ס חח"מ סי' א'.

ה"ז ה"ז גיטיך כל זמן שאעבור מכנגד פניך שלשים יום היה הולך ובא והיה הולך ובא הואיל ולא נתייחד עמה ה"ז גט, ע' בת' הרא"ש כלל מ"ה סי' י"ב ובאור שמח פ"ט ה"ט מגירושין.

ה"ח ואפילו כמאן דאמר כל שלשים שלאחר החג כלאחר החג הן כל שלשים שלפני הפסח אינו כלפני הפסח. הנה הא דקאמר ואפילו כמ"ד הוא משום דבבבלי שילהי פרקין אמרו דלאו כו"ע מודו להא דקאמר רבי ע"ש, אכן איכא למידק קצת דלכאורה במה שאמרו אחר החג, כוונתם בין שהוא עומד קודם הפסח או קודם הסוכות, וכ"מ בבבלי דגרסי לאחר הרגל הרי כולל שני הרגלים, ולפ"ז יל"ד בלפני דקאמרי לפני הפסח, ולא קבעו שאלתם ותשובתם בלפני החג, שיהיה ג"כ כולל שני הרגלים יחד וצע"ק.

פרק שמיני

ה"א וגינתה וחצירה אינן משועבדין לאיש לאכילת פירות ר' יוחנן בשם ר' ינאי (כ"ה הגרסא בתוס' ב"ב נ"א ע"ב ד"ה במתנה ובגיטין ע"ז ע"ב ד"ה מהו וע' בציון ירושלים) עד שיכתוב לה דין ודברים אין לי בנכסיך, ע' בת' הגרע"א סי' קל"ג ובת' אחיעזר ח"א סי' ל"א וע"ע באבני מלואים ר"ס קל"ט.

ה"ב המחוור בכולן עד שיתננה לתוך ידה כו' קרוב לה מלו מגורשת לו מלה אינה מגורשת כו', ע' בת' הריב"ש סי' ר"ה ובקצוה"ח ר"ס רס"ח.

ה"ג א"ר אבין כל אילין מתיבתא דהוה ר"ז משיב קומי ר' יסא ור"ל משיב קומי ר' יוחנן כו', ע' נועם ירושלמי פאה רפ"ד.

ה"ד רב יהודא בשם שמואל וכולן אם נשאו לא תצא שלא להוציא ליזה על בניה. הנה הכא הוא כמו בבבלי בלישנא קמא, אבל איכא דאמרי א"ר אבא אמר שמואל אם נתגרשה תנשא לכתחילה, וע' בת' רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל סי' ק"ו ק"ז.

ה"ה שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה, ע' בת' הרשב"א סי' אלף ר"ח ורי"ג ובת' מהר"מ ב"ר ברוך סי' רפ"ג.

שם רב הונא בשם רב כל הדא פירקא דר"מ חוץ משינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה, ע' ח"ס אה"ע ח"ב סי' י"ב.

ה"ו לא היתה צריכה להינשא אלא להתייבם וזו היא יבמה שניסת בלא חליצה ר' ירמיה אמר זה חולץ וזה מקיים ר' יהודה בן פזי בשם ר' יוחנן תצא כו', ע' בת' הריב"ש סי' תפ"ב ובתרומת הדשן סי' רכ"ב וע"ע בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תק"ע ובב"ש ר"ס קנ"ט.

ה"ז כתב הסופר וטעה ונתן גט לאשה ושובר לאיש כו', ע' תוס' גיטין י"ט ע"ב ד"ה צריכי ובספר התרומה סי' קכ"א.

ה"ח שתי נשים שהיו מסלדות זו את זו ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין, והנה כמ"כ הובאה ברייתא זו בבבלי סנהדרין ס"ט ע"ב ע"ש, ועפ"ז קשה איך חידש רב הונא האי דינא בשבת ס"ה ע"א ופסיק נמי כב"ש, ומדוע צריך רבא למימר ביבמות ע"ו ע"א דלית הלכתא כר"ה ע"ש, פשיטא דב"ש במקום ב"ה אינה משנה כדאמרו בברכות ל"ו ע"ב ובש"מ, וע' בתוס' יבמות שם וצע"ק.

ה"ט ב"ש דאינון אמרין לא יגרש אדם את אשתו אא"כ מצא בה דבר ערוה אינון דאמרין מזוהמת היא מלפניו ואינו חשוד עליה לפיכך אינה צריכה ממנו גם שני ב"ה דאינון אמרין כו', ע' תוס' גיטין ע"ט ע"ב ד"ה ב"ש ובת' שיבה ציון סי' פ"ב ובהשמטות שס.

שם אם היתה חצר של אשה איש מפנה ושל איש אשה מפנה של שניהן מי מפנה מפני מי אשה מפני איש כו' ע' אור זרוע ח"א סי' תרי"ח. ה"י וחש לומר שמא כתב דברים אחדים וחזר ומחק וזייף סבר ר"ה מחק פסול אפילו קיים, ע' במיוחסות סי' צ"ה.

שם ר' מנא בעי עד כדון ברצופין היו מסורגין כיי דמר נעשין כהרחק עדות שלא באו אלא בהכשרו של גט וכא כאן. ע' בת' הרא"ש כלל ששים סי' ד'.

פרק תשיעי

ה"א מעתה לא ישא את בת אחיו שלא יתנה על הכתוב בתורה א"ר יוסי בי ר' בון סברא טעמא תמן התורה אסרה עליו ברם הכא הוא אסרה עליו, ע' תוס' יבמות צ"ט סוף ע"א ובעמק יהושע סי' ב'.

שם התיב ר' חנניה בשם ר' פנחס ניתני שש עשרה נשים כר' אליעזר א"ר מנא כבר איתמר טעמא תמן התורה אסרה עליו ברם הכא הוא אסרה עליו, ע' תוס' יבמות ד"י ע"א ד"ה לעולם ובנוב"י מ"ת חאה"ע סי' ק"נ ובכנסת יחזקאל סי' ע"א ובעמק יהושע סי' י"ד ובשעה"מ פ"ח הי"ב מגירושין וע"ע באו"ז ה' יבום סי' תקצ"ו.

שם למה זה דומה לאחד שאמר לאשתו ה"ז גיטיך ע"מ שתיבעלי לאיש פלוני בתחילה הוא אסור לבעול עבר ובעל הותר הגט למפרע, ע' אור שמח קונטרס זיקה סי' כ'.

ה"ב רבי אחא אומר כריתות לא התפיסה התורה שם כריתות אלא ערוה שיש בה הוייה, ע' עמק יהושע סי' י"ד.

ה"ג תני שלשה שטרות הללו גובה מבני חורין ואינו גובה מן המשועבדין, ע' בת' הריב"ש סי' תי"ד.

שם א"ר המנונא הללו חוביהון על גרמיהון דאינון שקבלו עליהן לשקר לחתום בגט שאין בו זמן, ע' אור שמח פ"א סוף הכ"ה מגירושין.

ה"ד רב ושמואל תריהון אמרין הלכה כר' אלעזר ר' יוחנן בשם ר' ינאי דברי חכמים פסול אתא עובדא קומי ר' יוחנן כו', ע' בת' עין יצחק אה"ע ח"ב סי' ט"ו.

ה"ה והא תנינן שנים ששלחו שני גיטין כו' תמן זו כרות לשמה וזו כרות לשמה תערובות היא שגרמה ברם הכא לא זה כרות לשמה ולא זה כרות לשמה כו', ע' נוב"י מ"ת חאה"ע סי' ק"כ.

ה"ו חייליה דר' יוחנן מן הדא שאיני נהנה לזה קרבן ולזה קרבן צריכין פתח לכל אחת ואחת, ע' עמק יהושע ח"ב דרוש ג'.

ה"ז רבי בא בשם רב יהודא שכן אם רצה לקיימו בכתב יד העדים מקוים בכתב ידי הדיינין מקויים אני אומר אפילו בעד אחד מדיין אחד מקוים כו', ע' בת' הרשב"א סי' תתנ"ג ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' מ"ח.

ה"ח כתב חניכתו וחניכתה כשר ר' אבהו בשם ר' יוחנן אפילו כתב אינו כשר כו', ע' בת' באר יצחק חאה"ע ס"ס י"ג ובת' עין יצחק אה"ע ח"ב ס"ס כ"ב.

ה"ט ר' ירמיה בעא קומי ר' אבהו וכופין א"ל ואדיין אית ליי אם מפני ריח רע כופין לא כש"כ מפני חיי נפש, ע' נוב"י מ"ת חאה"ע סי' צ'.

ה"י רבי יסא בשם ר' יוחנן נבדק השם ונמצא מפי נשים ומפי קטנים בטל השם רב אמר לא התירו בה אלא עד מפי עד בלבד. ע' בת' הריב"ש סי' תק"ד.

הי"א א"ר שילא דכפר תמרתא קרייא מקשי על דב"ש לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה מה אנן מקיימין אם לאוסרה עליו כבר היא אסורה לו אלא כן אנן קיימין ליתן עליו בל"ת, ע' תוס' גיטין ד"צ ע"א ד"ה מה להלן ובדורש לציון דרוש וי"ו ודרוש יו"ד ובת' פמ"א ח"א סי' ק"ד ובת' שיבת ציון סי' פ"ח פ"ט ובת' חיים שאל ח"ב סי' ו' ובח"ס אה"ע ח"א סי' ק"ג.

שם זקנים הראשונים היו אומרים תהא בנדתה לא תכחול ולא תפקוס עד שתבא במים כו'. ע' דורות הראשונים תקופת ב"ש וב"ה סוף פ"ו.

תוכן העניינים

אור הישר (ירושלמי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה