אור הישר (ירושלמי)· הרב שמואל יצחק הילמן
מסכת גיטין · פרק שביעי
ה"א סימן שוטה היוצא בלילה והלן בבית הקברות והמקרע כסותו והמאבד מה שנותנין לו כו', ע' אור גדול סי' מ"א.
שם פעמים שוטה פעמים חלים בשעה שהוא שוטה הרי הוא כשוטה לכל דבר ובשעה שהוא חלום הרי הוא כפיקח לכל דבר, ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' ר"א.
שם ר' יוחנן אמר עודהו קורדייקוס עליו כותבין גט ונותנין לאשתו ר"ל אמר לכשישתפה כו', ע' אור שמח פכ"ג הי"ב מה' שבת ובקובץ הערות סי' כ"ט.
שם זרק לה את גיטה ואמר לא יהא גט אלא למחר תיפלוגתא דר"י ור"ל כו', ע' בת' אחיעזר ח"א סי' כ"ח.
שם תני חרש שתרם אין תרומתו תרומה, ע' עמק יהושע סי' כ"ג.
שם בבריא אנן קיימין למה אינו גט אני אומר מתעסק בשטרותיו כו'. ע' בת' עין יצחק אה"ע ח"ב סי' ה' וסי' ו'.
שם נכתוב גט לאשתך והוא אומר הין לאמך והוא אומר לאו לאשתך והוא אומר הין כו', ע' אור שמח פי"ג ה"ז מה' נדרים.
ה"ב אמרו לו נכתוב גט לאשתך אמר להן כתובו כו' הרי הגט בטל עד שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו. וכ' הפ"מ דאם רק ע"י אמירה מילי לא מימסרן לשליח ע"כ, אמנם יש מן הראשונים דאמרי דלאו משום לתא דשליחות נגעו בה, אלא דלא מיקרי לשמה רק אם נכתב בצוואת הבעל, וע' עונג יו"ט סי' ק"ח ובהגה"ה שם.
שם אמר לשנים אמרו לפלוני שיכתוב ולפלוני ופלוני שיחתמו, ע' ס"ז ע"א תוד"ה אמרו ובנתה"מ ס"ס רמ"ד.
ה"ג מני רבותנו ר' יהודא הנשיא ובית דינו, ע' דורות הראשונים סוף ימי התנאים פי"ג.
שם ר' יוסי אומר אסורה לינשא אני אומר נעשו לו נסים וחיה, ע' בס' נפש חיה חאה"ע סי' ג' ובס' תשובות ל לשואל סי' ל"ה.
שם חבריא בשם ר' יוחנן אינה איסרטה ר"ז בשם ר' יוחנן אינה כגיטין א נה כמתנה כו' ע' אור שמח פ"ט הי"ד מגירושין.
שם אף בגט שחרור כן הרי גט שחרורך מעכשיו לאחר שלשים יום על דעתיה דרבי ה"ז גט על דעתין דרבנן אינו גט, ע' עמק יהושע סי' י"ז ובת' ר"ב אשכנזי סי' י"ד ובהעמק שאלה סי' קל"ח אות א' ובנועם ירושלמי שילהי בכורים.
שם אף בהבקר כן שדי מובקרת מעכשיו לאחר שלשים יום על דעתיה דרבי מובקרת על דעתין דרבנין אינה מובקרת, ע' בת' באר יצחק חא"ח סי' ובנועם ירושלמי פאה פ"ו ובאור שמח פ"א ה"ח ממכירה.
שם אף בקידושין כן כו', ע' בת' באר יצחק חח"מ סי' ג'.
ה"ד אם מתי מחולי זה ונפל עליו גל או שנשכו נחש אינו גט שלא מת מאותו החולי אם לא עמדתי מחולי זה ונפל עליו גל או שנשכו נחש ה"ז גט שלא עמד מאותו החולי, ע' בס' שאילת שלום סי' י"ח.
שם ועבד ושפחה נאמנין יודעין הן העדים שבשעה שנתייחדה עמו שהיה שם עבד ושפחה, ע' בת' עין יצחק אה"ע ח"ב סי' נ"ד.
שם אית תניי תני בעילתה ברורה ואית תניי תני בעילתה ספק מ"ד בעילתה ברורה מביא אשם תלוי ומ"ד בעילתה ספק מת פטור לא מת מביא חטאת, ע' נועם ירושלמי בכורים פ"ב.
ה"ה א"ר יודן בשאבודה באונס אנן קיימין עשו אותה כמתנה שומר חנם להיות פטור משבועה כו'. ע' אור שמח רפ"ח מגירושין.
שם אלא כשאבדה בפשיעה אנן קיימין דמים עשו אותה כאיצטלית כו'. ע' מחנה אפרים ה' זכיה ומתנה סי' כ' וסי' כ"א.
ה"ו אירע לו אונס ר' יוחנן אמר אונסא כמאן דלא עבד ר"ל אמר אונסא כמאן דעבד כו', ע' ש"ך חו"מ סי' כ"א סק"ג ובס' שאילת שלום סי' י"ח ובנחל יצחק סי' כ"א וע"ע ח"ס חח"מ סי' א'.
ה"ז ה"ז גיטיך כל זמן שאעבור מכנגד פניך שלשים יום היה הולך ובא והיה הולך ובא הואיל ולא נתייחד עמה ה"ז גט, ע' בת' הרא"ש כלל מ"ה סי' י"ב ובאור שמח פ"ט ה"ט מגירושין.
ה"ח ואפילו כמאן דאמר כל שלשים שלאחר החג כלאחר החג הן כל שלשים שלפני הפסח אינו כלפני הפסח. הנה הא דקאמר ואפילו כמ"ד הוא משום דבבבלי שילהי פרקין אמרו דלאו כו"ע מודו להא דקאמר רבי ע"ש, אכן איכא למידק קצת דלכאורה במה שאמרו אחר החג, כוונתם בין שהוא עומד קודם הפסח או קודם הסוכות, וכ"מ בבבלי דגרסי לאחר הרגל הרי כולל שני הרגלים, ולפ"ז יל"ד בלפני דקאמרי לפני הפסח, ולא קבעו שאלתם ותשובתם בלפני החג, שיהיה ג"כ כולל שני הרגלים יחד וצע"ק.