אור ברסלב
אור הישר (ירושלמי) מסכת בבא מציעא › פרק רביעי

אור הישר (ירושלמי)· הרב שמואל יצחק הילמן

מסכת בבא מציעא · פרק רביעי

פרק שלישי

ה"א תמן תנינן כל הנעשה דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב בחליפין א"ר יוחנן ל"ש אלא שור בפרה או חמור בשור הא ציבור בציבור לא קנה כו', ע' אבן האזל פי"ג ה"א מה' מכירה ובלבוש מרדכי לב"מ סי' כ"ג.

ה"ב א"ר אחא כתיב כי מלאה הארץ חמס מפניהם ומה היה חמסן כו', ע' בת' משיב דבר ח"ב סי' נ"א.

שם אמר ליתן מתנה לחבירו כו' בשעה שאמר צריך לאמר בדעת גמורה מבתר כן אין חזר ביה לא חזר ביה הדא דתימר בעני אבל בעשיר נעשה נדר, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תש"פ דגריס הדא דאתמר בעשיר אבל לעני נעשה נדר וע' במה"פ ובכפתור ופרח פמ"ד.

שם רב מפקד לשמשיה אימת דנימר לך תתן מתנה לבר נש אין הוה מסכן הב ליה מיד ואין עתיר אימליך בי תניינות, ע' בת' עין יצחק אה"ע ח"ב סי' מ"א ובנחל יצחק ריש ה' הלואה.

שם אתא שאיל לר' ינאי א"ל מדבר תורה מעות קונין ולמה אמרו אין קונין שלא יאמרו לו נשרפו חטיך בעלייה כו', ע' בת' משיב דבד ח"ג סי' ב'.

שם בר נש דיהב לחבריה עשרה דינרין א"ל במנת דתיקום לי בהון מאה גרבין מכיון ששלח ידו בהן צריך להעמיד לו מקחו, ע' אור שמח פכ"ב ה"ג ממכירה וע"ע בתשובות מיימונית לספר קנין סי' כ"ד.

ה"ג תני נקנה המקח חוזר לו הונייתו ד"ר יהודא הנשיא ר' יוחנן אמר בטל מקח, וע' דורות הראשונים מסוף ימי התנאים פ"ח.

שם מכר לו שוה חמשה בששה לא הספיק לישא וליתן עד שהוקיר משבע ר' יעקב בר אידי ר' אבהו בשם ר' יוחנן כשם שבטל מאצל זה כך בטל מזה, ע' מחנה אפרים דיני אונאה סי' י"ב.

ה"ד לא יתנה לא לחרם ולא להרג מפני שמרמין בה את אחרים אלא נוקבה ותולה בצואר בנו, הנה בבבלי מוסיף על זה או בצואר בתו, ולכאורה הוספה זו בלתי מובנת, ואף שדקדוק קל הוא מ"מ משמע שהרמב"ם הרגיש בזה בפ"ז מה' גניבה וכ' ותילה אותה בצואר הקטן.

שם בד"א בדינרין ובסלעין אבל בדינר זהב ובמטבעות כסף מוציאין בשוייהן, וכ' בפ"מ לפי שדרכן להוציאן במשקל ואינו יכיל לרמות בהן ע"כ, וע' ברמ"א סי' רכ"ז סי"ח ובביאור הגר"א שם סקכ"ז.

ה"ה יעקב בר זבדי ר' יוחנן בשם ר' סימון, בירושלמי מע"ש פ"ד ה"ב הגרסא רבי יעקב בר אידא בשם ר' סימיי, ובדורות הראשונים סוף ימי התנאים כ' דגרסא דהתם עיקרית ונימוקו עמו ע"ש ס"פ י"ב.

שם כל מע"ש שאין בקרנו ש"פ אין מוסיף חומש ר' יוחנן בשם ר' ינאי כל מע"ש שאין בחומשו ש"פ אין מוסיף חומש כו', ע' בס' חיל המלך פ"ה ה"א.

ה"ו תני ר' יודה אומר אף ס"ת בהמה ומרגליות אין להן אונאה ס"ת אין קץ לדמיו כו', הנה הרמב"ם פסק כת"ק בפי"ג הי"ג ממכירה דלס"ת יש אונאה כמו לכל המטלטלין וע"ש בהגהות מיימונית ובסמ"ע סי' רכ"ז סקכ"ה, אמנם סברת ר' יהודא כשהיא לעצמה צריך להבין מה שייך אין קץ לדמיו, הלא גבול וקצבה יש למחיר הקלף ולשכר הסופר עבור כתיבת ס"ת. ואפ"ל בכוונתו דשמחתו בשעה שנזדמן לו לקנות ס"ת אין לשום בשום שומת דמים בעולם, ואחולי אחיל בשעה שקנה על כל מחיר שנאמר לו בשביל סיפוק נפשו שהיה לו לשעה, לכן אף שאח"כ נתגלה לו שנתאנה במחירו, אכן לא היה מקום לאונאה לבטל שמחת נפשו המוקדמת שבשבילה מחל אז אל המוכר כנלע"ד.

ה"ז תנא רבי יעקב עמסונייא מהו אין מפרקסין דלא יימא ליה צור גרמך, פי' דהמוכר עבד כנעני לא יאמר אל העבד שיצייר א"ע בכחל שרק ופירכוס כדי שימצא חן בעיני הלוקח ללוקחו, וכהאי עובדא דעבדא סבא בבבלי שילהי פרקין.

תוכן העניינים

אור הישר (ירושלמי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה