אור הישר (ירושלמי)· הרב שמואל יצחק הילמן
מסכת בבא מציעא · פרק שלישי
ה"א אמר משלם אני חוששין שמא שלח בו יד אמר נשבע אני וראה אותן שמגלגלין עליו שבועות אחרות וחזר ואמר משלם אני חוששין כו', ע' בחידושי הר"ן לב"מ ל"ד ע"ב ד"ה ומשביעין.
שם היו לו עדים שנגנבה בפשיעה הרי הוא בכלל ישלם ואח"כ נמצאת הגניבה למי משלם לראשון או לשני או לשניהן. הנה היא בעיא דלא איפשטא וע' במה"פ וע"ע בת' הגרע"א סי' רט"ו.
ה"ב ר' אבהו שאל שאלוה בעלים משוכר ומתה כדרכה ישבע השוכר שמתה כדרכה והשואל משלם לשוכר, ע' נחל יצחק סי' ע"ב ענף א'.
ה"ג היא גזילה היא בעילה היא מלוה הכל מודין בפקדון כו', ע' באה"ע סי' מ"ט ובחו"מ סי' שי"ן וסי' שס"ה ובמפרשים שם ובמש"כ בחידושי ליבמות קי"ח ע"ב ולב"מ דף ל"ז.
ה"ד הלכה כרשב"ג כהדא ר' יוחנן חקוקה אפקד גבי ר"ח רובה חד דיסיקיא מלייא חמץ אתא שאל לרבי אמר ימכר ע"פ ב"ד כו', ע' מה שהאריך בזה בת' באר יצחק חא"ח סי' א'.
ה"ה א"ר יוחנן אובדות הן מתפזרות הן, בבבלי ד"מ ע"א הגרסא אמרו לו לר' יוחנן הרבה אובדות כו' וע"ש בתוד"ה וכי מה.
ה"ו לא כן א"ר לעזר למה הדבר דומה לגונב חבית ממרתף חבירו אע"פ שלא ידעו הבעלים בגניבה צריכין לידע בחזרה אמר שנייה היא שיש רשות עליה כו', הנה עפ"ז קשה מאי האי דקמקשה בבבלי אמשנתנו הא מני ר' ישמעאל היא דאמר לא בעינן דעת בעלים דתניא הגונב טלה מן העדר וסלע מן הכיס למקום שגנב יחזיר ד"ר ישמעאל ר"ע אומר צריך דעת בעלים, ולפי המבואר הכא הלא גם לר"ע אתי, דע"כ ל"ק ר"ע אלא בגנב דקני הגניבה להתחייב באחריותה. משא"כ הכא בשומר שיש לו רשות בטלטולה דהא לא יחדו לה הבעלים מקום ומשהחזירה הרי היא ברשות הבעלים כבתחילה, ומאי דוגמא היא לגנב וצ"ע כעת.
ה"ז נתנן במקום שנוהג ליתן שלו אם היה ראוי לשמירה פטור ואי לא חייב, ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' ר"צ ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תשכ"ד ובת' דברי ריבות סי' פ'.
ה"ח ר' ירמיה בעי מה צרורין בחותם או צרורין שלא בחותם כו', הנה מאי דמספקא לר' ירמיה פשיטא ליה לרב יהודא בבבלי דקאמר בצרורין וחתומין שנו, וכן נקטו בשו"ע לדינא דבצרורין סתמא מותר להשתמש בהם.
ה"ט ר' ירמיה בשם רב הלכה כר"ע אפילו ב"ה חלוקין עליו כו', ע' במה ש שהאריך בזה בעתים לבינה על ס' העתים ה' ערבי שבתות סי' ז'.