אור ברסלב
אור הישר (ירושלמי) מסכת בבא מציעא › פרק עשירי

אור הישר (ירושלמי)· הרב שמואל יצחק הילמן

מסכת בבא מציעא · פרק עשירי

פרק תשיעי

ה"א אלא נוטל מאה ואחת כדי להפריש תרומה ותרומת מעשר מן הטבל, הנה לפ"מ דאמרינן בירושלמי דמאי פ"ז משמע דתרומה גדולה כבר הורמה, ועמש"כ בחידושי לדמאי פ"ז מ"ז.

ה"ב לא אמרו אלא להדיח את הכוסות ברם אין הוה בעי משזגא מאנין אף ר' אבהו בשם ר' לעזר מודי במעזיבה עבה כו', ע' בת' הרא"ש כלל ק"ח סי' יוד ובראב"ן סי' א' ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' צ"ב וסי' תת"ז ובת' הגרע"א ס"ס קנ"ב.

ה"ג אלא בעל הבית מבקש לבנות ובעל העלייה אינו רוצה כו', ע' בת' מהרשד"ם סי' רס"ח ובת' הרמ"א סי' ע"ז.

ה"ד שמענו שאין כופין והתני ר' חייה כופין נימר ולא פליגי מן דמר כופין שהוא שם ומן דמר אין כופין בשאין עומד שם, ע' בנמו"י מה שהאריך בזה במשנה הקודמת, וע"ע במשכנות הרועים מערכת אות שי"ן סי' קכ"ח.

ה"ה ר' יודה אומר בשעת הזבלים פורק אדם זבלו בפתח חצירו ברה"ר כו' בא אחר והוזק בו חייב כו', הנה מסגנון ל לשון הירושלמי משמע דזהו סיום מדברי ר' יהודא, וא"כ קשה דבבבלי קאמר אמשנתנו לימא מתניתין דלא כר"י דתניא ר' יהודא אומר בשעת הוצאת זבלים אדם מוציא זבלו לרה"ר וצוברו כל ל' יום כו', ומשני אפילו תימא ר' יהודא מודה ר' יהודא שאם הזיק חייב לשלם ע"ש, ולפי המבואר הכא מאי קמקשה לכתחילה ומאי צריך לשנויי מצד הסברא הלא ר' יהודא גופיה מסיק הכי בדבריו בא אחר והוזק בו חייב, וכן קשה על סוגיא דב"ק ד"ל ע"א דהתם קאמר נמי לימא מתניתין דלא כר"י כו' ומשני כמו בבבלי הכא, ור"נ משני מתניתין שלא בשעת הוצאת זבלים ור' יהודא היא ע"ש, ולפי המבואר הכא מה שייך לדחוקי לאמר דמיירי שלא בשעה הוצאת זבלים הלא ר"י גופיא קאמר דאפילו בשעת הוצאת זבלים נמי חייב אם הזיק, ובע"כ דמפורק אדם עפרו כו' היא ברייתא בפ"ע והוא רק מדברי ת"ק דר' יהודא בברייתא הקודמת.

ה"ו כותל שבין שתי מחיצות ונפרץ רב ושמואל ח"א מחצה לזה ומחצה לזה וח"א כולו לזה וכולו לזה כו', ע' עמק יהושע ס"ס י"א.

תוכן העניינים

אור הישר (ירושלמי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה