אור ברסלב
אור הישר (טהרות) פרה › פרק תשיעי

אור הישר (טהרות)· הרב שמואל יצחק הילמן

פרה · פרק תשיעי

פרק שמיני

מ"א צלוחית שנפל לתוכה מים כל שהן ר"א אומר יזה שתי הזיות וחכמים פוסלין, ע' בר"ב ומשנ"א לעיל פ"ה מ"ב ובר"ב ומלאכ"ש לקמן בפרקין מ"ז ובבועז דפרקין סי' ו' וסי' יו"ד ובמה שהארכתי בחידושי לזבחים ד"פ ע"א וע"ע בבועז פי"א ס"ס ג' ור"ס ד' ובמשנ"א מקואות פ"י מ"ו.

שם נפל לתוכה משקין ומי פירות יערה וצריך לנגב כו', ע' לעיל פ"ה מ"ב ובמפרשים שם

בר"ב ד"ה צלוחית. כלי שנותנים בו המים המקודשים לאחר שהשליך האפר לתוכן קרוי צלוחית והכלי שנותנין בו המים כדי לקדשן קודם שיתנו בו האפר קרוי שוקת, ע' בחידושי מהרי"ח לעיל פ"ה מ"ג.

בתוי"ט ד"ה יזה שתי הזיות. וקסבר אין בילה כו', ע' במשנ"א נגעים פי"א מ"ב ד"ה מחצה למחצה ובת' באר יצחק חא"ח סי' י"ב.

מ"ב ר"ש וראב"י אומרים הדירה והכנה שבתבואה כשרים כו', וכ' הרמב"ם בפיה"מ וז"ל ואין הלכה כר"ש ולא כראב"י עכ"ל, ויל"ד הלא שניהם דבר אחד אמרו ולמה חלקם ולא אמר דאין הלכה כמותם ונראה בכוונתו דאע"ג דמשנת ראב"י קב ונקי ואיהו קאי בשיטת ר"ש אפ"ה אין הלכה כן, אולם במשנ"א הק' הא קיי"ל משנת ראב"י קו"נ ומדוע אין הלכה כן ונשאר בצ"ע, ולדידי ספי איכא למידק בזה ע"ד הכ"מ בפ"ה ה"ט ממחו"כ שכ' דלהכי לא חש הרמב"ם לדברי ראב"י משום שלא נשנה במשנה ע"ש. והכא חזינן דאע"ג שנשנה במשנה לא חש להאי כללא וכ"כ הרמב"ם בפיה"מ למדות ספ"א דאין הלכה כראב"י ע"ש.

ולעד"נ כסמך לדעת הרמב"ם דהאי כללא לאו אליבא דכו"ע הוא מהא דעירובין סיב ע"ב דא"ל אביי לרב יוסף קיי"ל משנת ראב"י קו"נ וא"ר יהודא א"ש הלכה כראב"י מהו לאורויי במקום רבו כו', והשתא קשה מיניה וביה אם האי כללא הוא אליבא דכו"ע מדוע צריך שמואל לאמר הלכה כראב"י ורב הונא אמר התם מנהג כראב"י ור' יוחנן אמר נהגו העם כראב"י ע"ש, ועמש"כ בחידושי לעירובין שם ולחולין י"ח ע"א ול בכורות כ"ג ע"א.

מ"ג שתת מהן בהמה או חיה פסולין ע' תרומת הדשן סי' ר"ס.

שם כל העופות פוסלין חוץ מן היונה מפני שהיא מוצצת, ע' פסחים י"ח ע"א בתוד"ה בטלו ובנובי"ת חי"ד סי' קמ"ג ובמפרשי המשנה לקמן פי"ט מ"א.

שם כל השרצים אינם פוסלין חוץ מן החולדה מפני שהיא מלקת כו'. ע' רש"י חולין ד"ט ע"ב ד"ה אם יכולה ובביאור הגר"א לאו"ח סי' ק"ס סק"ט.

שם ר"א אומר אף העכבר, ע' ברכי יוסף חא"ח סי' תס"ו סק"א

מ"ד החושב על מי חטאת לשתות ר"א אומר פסול ר' יהושע אומר כשיטה וכ' בתפא"י דס"ל דכל עוד שלא עשה מעשה לא הסיח דעתו דחושב שמא מימלך ע"כ, ולעד"נ בטעמא דר' יהושע עפ"מ ששנינו בכלים ספכ"ה שהמעשה מבטל מיד המעשה ומיד מחשבה ומחשבה אינה מבטלת לא מיד מעשה ולא מיד מחשבה ע"ש, והנה שמירת מי חטאת הוא ענין מחשבה ושלא יסיח דעתו ממחשבה זו. ובשלמא אם הטה את החבית אז פועלת מעשה זו להוציא ממחשבת השמירה, אבל אם רק חשב לשתות הלא מחשבה אינה מוציאה מיד מחשבה.

אמנם עפ"ז איכא למידק בטעמא דר"א הרי ע"פ כלל זה מדוע פוסל ר"א רק ע"י מחשבתו לשתות וצ"ע כעת, וע' בבועז לקמן פי"ב סי' ה' וע"ע שם בר"ש מ"ח ובמלאכ"ש מקואות פ"י מ"ו.

שם א"ר יוסי בד"א במים שאינם מקודשים כו' ע' במשנ"א כלים פי"ט מ"ט.

מ"ה פרה ששתת מי חטאת בשרה טמא מעת לעת ר' יהודא אומר בטלו במעיה, וכ' הרמב"ם בפיה"מ וכן העתיק הברטנורא דלית הלכתא כר' יהודא ע"ש, ותמיהני על שהרמב"ם סתר א"ע דבפט"ו ה"ז מפרה אדומה פסק דטהור והוא כר' יהודא דהכא, ואע"ג דנאיד מאוקימתא דרב אשי בפסחים י"ח ע"א דיהיב טעמא בדר' יהודה מצד הסברא, משום דהו"ל משקה סרוח, ונקט טעם המבואר בספרי חקת ובתוספתא שילהי מקואות דדרשו מקרא דלמשמרת למי נדה יצאו אלו שלא נשמרו ע"ש, אבל עכ"פ הרי נאיד רק מן טעם הטהרה אכן לא מן הדין דטהור, ובזה אינו נופל לאמר דאין הלכה כר' יהודא.

כן הנני נבוך בכלל פלוגתתם, הלא קידה זו לא על חדת היא. רק כבר נשאלה שאלה זו בכרם ביבנה ור"ע ור"ש בן ננס טמאוה וריה"ג ור"ט טהרו ונמנו על זה ל"ב או ל"ח זקנים וטהרוה כמבואר בספרי ובתוספתא שם. ואחרי דשאלה זו יצתה אז בטהרה מה מקום לדור המאוחר לחלוק בזה ומכש"כ לפסוק דלא כר' יהודא כדכ' הרמב"ם בפיה"מ, הלא דעתו היא כהחלטת הזקנים הנ"ל. והתמיה היותר גדולה אהא דהביא בתוי"ט דנמצא כתוב בתשובת הגאונים בשם רב צמח בר פלטוי דסתם מתניתין ר"מ, ור"מ ור"י הלכה כר"י ע"ש, ובזה ודאי קשה טובא הלא תרווייהו תלמידי דר"ע היו כמבואר ביבמות ס"ב, ואחרי דר"ע רבם הסכום לריה"ג כדמוכח בספרי ותוספתא שם, א"כ מה מקום נשאר עוד לפני תלמידיו לחלוק בזה וצ"ע כעת, וע' בהתוה"מ פ' חקת סי' ל"ג וע"ע אהלות פי"א מ"ז ובמפרשים שם ובמשנ"א מכשירין פ"ו מ"ה.

מ"ו מי חטאת ואפר חטאת לא יעבירם בנהר ובספינה כו', ע' בתוי"ט ובבועז לעיל פ"ה מ"ה.

מ"ז אפר כשר שנתערב באפר מקלה הולכין אחר הרוב ליטמא ואין מקדשין בו ר"א אומר מקדשין בכולן, ע' במשנ"א אהלות פי"ז מ"א ושם פי"ח ריש מ"ג ובפרקין לעיל מ"א ומ"ב ובת' עונג יו"ט סי' ד' ושם סי' צ"ה ובבועז לקמן פי"א סי' ב'.

מ"ח מי חטאת שנפסלו מטמאין את הטהור לתרומה בידיו ובגופו ואת הטהור לחטאת לא בידיו ולא בגופו נטמאו מטמאים את הטהור לתרומה בידיו ובגופו ואת הטהור לחטאת בידיו אבל לא בגופו, ע' תוס' חולין ד"ט סוף ע"ב ובתוי"ט ומשנ"א דפרקין לעיל מ"ה ובתוי"ט פ"ח מ"ב סד"ה לא ינעול ובבועז לקמן פי"א סי' א' ובמשנ"א שם ריש מ"ג וע"ע בתוי"ט לקמן פי"ב מ"ד ד"ה לפני חלון ובמשנ"א שם סוף מ"ג.

מ"ט אפר כשר שנתנו ע"ג המים שאינן ראוין לקדש מטמאין את הטהור לתרומה בידיו ובגופו את הטהור לחטאת לא בידיו ולא בגופו, ע' במלאכ"ש לעיל רפ"ח מ"ב ובמשנ"א שם.

תוכן העניינים

אור הישר (טהרות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה