אור ברסלב
אור הישר (טהרות) פרה › פרק שמיני

אור הישר (טהרות)· הרב שמואל יצחק הילמן

פרה · פרק שמיני

פרק שביעי

מ"א שנים שהיו שומרים את השוקת נטמא אחד מהם כשרין מפני שהן ברשותו של שני כו', עשה אחד מהן מלאכה כשרים מפני שהן ברשותו של שני כו', הנה הרמב"ם הפריד בין הדבקים דסיפא דמשנתנו הא דמלאכה קבע בפ"ח ה"ב מה"פ. ורישא בדין טומאה קבע שם ספ"ט גבי מוסר מימיו לטמא שנישנית לעיל פ"ז מ"י. ושם פסק כחכמים וה"ג סתם מתניתין דהכא בע"כ דלא כר"א דהתם כמובן.

והנה גבי דין מלאכה כ' הרמב"ם וז"ל חזר הראשון לשמור ועמד השני ועשה מלאכה המים כשרים עד שיעשו כל השומרון מלאכה כאחת עכ"ל, ולכאורה כל השומרין מאי בצו הכא. הלא הוא פתח בשנים שומרין וכמו במשנתנו, ובע"כ דהוא חדית בזה דאע"ג דענין השמירה כאן נוגע להיסח הדעת והיה ראוי שלא למסור לשנים כאחד, משום דקדירה דבי שותפא לא חמימא ולא קרירא ופירש"י בב"ב כ"ד ע"ב דכ"א סומך על חבירו, ומשו"ה אשמעינן במשנה דגם שנים כשרים לשמירה זו, ועל זה הוסיף הרמב"ם ע"פ שיטתו בפיה"מ דלאו דוקא שנים אלא אפילו כמה שומרין כשרין אם רק לא עשו כולם כאחת מלאכה. וע' עירובין ד"ג סוף ע"א.

מ"ב המקדש מי חטאת לא ינעול את הסנדל שאם נפלו משקין על הסנדל נטמא וטמאוהו הרי הוא אומר מטמאיך לא טמאוני ואתה טמאתני, כה"ג במשנה כלים פ"ח מ"ד. וע' בועז אהלות פי"ח סי' א' ולקמן פ"י סי' ח' וע"ע בר"ש כלים פ"ה מ"י ובמקואות ספ"ג ובבועז כלים פי"ח סי' ט'.

בר"ב ד"ה נטמא. שאין מונין ראשון ושני בחטאת כו'. ע' בתפא"י לעיל פ"ג סי' ס"א.

מ"ג השורף פרה ופרים והמשלח את השעיר עיר מטמא בגדים פרה ופרים ושעיר המשתלח עצמן אין מטמאין בגדים כו', ע' לעיל פ"ד מ"ד ובמפרשים שם ובמה שהארכתי בחידושי לזבחים ק"ה ע"א ולב"ק ע"ז ע"א וע"ע בתוי"ט זבים פ"ה סמ"י.

מ"ד האוכל מנבלת העוף הטהור כו', משנה זו נשנית הכא בשביל סיפא דמסיק הרי זה אומר מטמאיך לא טימאוני כו' שנשנו דוגמתן במשניות הסמוכות, אבל עיקר דינו עם כל הפרטים הן בריש טהרות ובספרא פ' אחרי פרק י"ב ובמק"א הארכתי בזה.

מ"ה כל ולד הטומאות אינו מטמא כלים אלא משקה נטמא משקין טימאן כו', ע' בר"ב ותוי"ט בפרקין לעיל מ"ב ובתפא"י לקמן מ"ו סי' ל"ג ובבועז שם סי' ג' וע"ע בתוי"ט ידים פ"ג מ"א.

מ"ו אין כלי חרש מטמא חבירו אלא משקה, ומפרש הר"ב אבל מטמא הוא משקין כו', ויל"ד קצת מדוע לא פירש הר"ב הכי במשנה הקודמת דתנן נמי אלא משקה כדהכא, והיה מספיק הביאור לשתי המשניות ביחד, וע"ע במשנ"א כלים פ"ח מ"ד.

מ"ז כל הפוסל את התרומה מטמא את המשקין להיות תחילה לטמא אחד ולפסול אחד חוץ מטבו"י, ע' תוס' זבחים צ"ט ריש ע"ב ובאו"ז ח"א סי' ע"ג ובתפא"י טהרות פ"י סי' י"ב ובבועז שם סי' ח', והנה בר"ש הביא לשון התוספתא קדירה שהיא מלאה משקין טהורין ותורמסין טמאים פחות מכביצה נתונין לתוכה נתפחו ונעשו כביצה הרי זה אומר טמאני וטמאתיו והוכיח במל"מ רפ"ד מטו"א דתוספתא זו ס"ל כדעת התוס' בפסחים ל"ג ע"ב דאוכל פחות מכביצה אינו מקבל טומאה דאילו לדעת הרמב"ם ורש"י שם דמקבל טומאה בכל שהו לא שייך לאמר טמאני וטמאתיו דהא קודם התפוח היה טמא אלא שלא היה מטמא ע"ש, אמנם לפ"מ שהביא המגיה במל"מ שם דלכו"ע פחות מכביצה מקבל טומאה מדרבנן י"ל דהתוספתא איירי גם בטומאות דרבנן ובפסחים שם מחלוקת רש"י ותוס' הוא בטומאה דאורייתא.

והנה המגיה במל"מ שם כ' דנראה מדברי הרשב"א בחידושיו לחולין קי"ח דס"ל פחות מכביצה אינו מקבל טומאה אפילו מדרבנן והיא סברא מחודשת עכ"ל, ואנן קא חזינן דסברא זו אינה מחודשת כלל ולאו מכללא איתמר אלא בפירוש כתבו הרמב"ן והרשב"א בחידושיהם לשבת צ"א דפחות מכביצה אוכלין אינן מקבלין טומאה לא מד"ת ולא מד"ס, וע' שעה"מ פ"ו ה"א מה' ברכות ובנועם ירושלמי תרומות פ"ב וע"ע בתוי"ט חגיגה פ"ב מ"ו ובתפא"י טהרות רפ"ג ובמלאכ"ש טבו"י פ"ב מ"ה.

בר"ב ד"ה כל הפוסל את התרומה כגון ידים שניות עושות משקים תחילה לטמא חולין כו', ע' תוי"ט ידים פ"ב מ"ב ובמשנ"א שם רפ"א ושם מ"ב ד"ה ולא יתן ובתפא"י שם פ"ג סי' ו'.

מ"ח כל הימים כמקוה שנאמר ולמקוה המים קרא ימים דר"מ ר"י אומר הים הגדול כמקוה כו', ע' במפרשי המשנה מקואות פ"ה מ"ד וע"ע בראב"ן סי' כ"ח ובתוס' אנשי שם ריש מקואות ובתפא"י כלים פי"ז סי' ק"ג.

שם ר' יוסי אומר כל הימים מטהרין בזוחלין, ע' בבועז דפרקין לקמן סי' ו'. שם ופסולין לזבין ולמצורעים ולקדש מהן מי חטאת ע' במשנ"א לעיל פ"ה מ"ה ד"ה אפילו.

מ"ט המים המוכים פסולים אלו הן המוכים המלוחים והפושרים המים המכזבין פסולין כו', ע' בספרא מצורע פרק א' ובספרי פ' חקת פיסקא קכ"ח בפסוק ונתן עליו מים חיים ובמפרשים שם.

מ"י מי קרמיון ומי פינה פסולים מפני שהם מי ביצים מי הירדן ומי ירמוך פסולים מפני שהם מי תערובת כו', ע' תוס' ב"ב ע"ד ע"ב ובסנהדרין ד"ה ע"ב ד"ה פסולין ובבכורות נ"ו ע"א ד"ה שמא ירבו ובתוי"ט לעיל ספ"ו ובת' עין יצחק חי"ד סי' כ' ובמלאכ"ש פי"א מ"ב ובתפא"י ידים פ"א סי' כ"ב.

מי"א באר אחאב ומערת פמייס כשרה, ע' בבועז דפרקין לעיל סי' ה'.

שם אמת המים הבאה מרחוק כשרה ובלבד שישמרנה שלא יפסיקנה אדם, ע' במשנ"א מקואות פ"ו מ"ח.

שם באר שנפל לתוכה חרסית או אדמה ימתין לה עד שתצל דברי ר' ישמעאל רע"א א"צ להמתין, ע' בת' מהרי"ק סי' נ"ו ובבועז לקמן פ"ט סי' ח'.

תוכן העניינים

אור הישר (טהרות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה