אור הישר (טהרות)· הרב שמואל יצחק הילמן
פרה · פרק עשירי
מ"א כל הראוי ליטמא מדרס מדף לחטאת בין טמא בין טהור ואדם כיוצא בו ע' במשנ"א דפרקין לקמן מ"ו ובפי"א מ"ו.
שם כל הראוי ליטמא טמא מת בין טמא בין טהור ר"א אומר אינו מדף ר' יהושע אומר מדף וחכ"א הטמא מדף והטהור אינו מדף, עמש"כ בזה הגר"א ז"ל בא"ר פ"ה מ"ד ובמשנ"א שם.
מ"ב הטהור לחטאת שנגע באוכלים ומשקים בידו טמא וברגלו טהור, ע' במשנ"א לעיל פ"ט מ"ט ובפרקין מ"א ובבועז לקמן סי' ו' וסי' י"א ובתפא"י לעיל פ"ח סי' י"ח ובבועז לקמן פי"ב סי' י"ד.
שם הסיטן בידו ר' יהושע מטמא וחכמים מטהרין. ע' משנ"א לעיל פ"ה מ"ג.
בר"ב ד"ה לגין של חטאת כלי שטף הוא כו', כה"ג לקמן פי"ב מ"ז וע"ש במשנ"א
מ"ג קלל של חטאת שנגע בשרץ טהור נתני על גביו ר' אליעזר מטהר וחכמים מטמאין נגע באוכלין ומשקין ובכתבי הקדש טהור נתנו על גביהן ר' יוסי מטהר וחכמים מטמאין, הנה חכמים המטמאין ברישא דמשנתנו. י"ל דהם ר' יהושע ור' יקים איש הדר המבואר בעדיות פ"ז מ"ה שהעידו על זה דטמא אולם חכמים דמטמאין דסיפא נראה שהם חכמים אחרים שנחלקו בדור מאוחר עם ר' יוסי. שאם הניח את הקלל של חטאת על טומאה מדברי סופרים, דר' יוסי מטהר כיון דזה ודאי אינו כלול בדעת התורה הכתובה, וחכמים המטמאין ס"ל כיון דכל דתקון רבנן יש לה כח תורה מקרא דלא תסור כדאמרינן בברכות י"ט ע"ב, ולהכי חל עלה שם טומאה לזה כמו של תורה. והרמב"ם רפי"ד מה' פרה פסק כתרווייהו בדין טומאה, ועמש"כ בחידושי לעדיות שם וע"ע במשנ"א נגעים פי"ג מ"ג ובבועז לעיל רפ"ה ושם בפרקין סי' י"ב וסי' י"ד ובאור שמח פי"ד ה"א מה' פרה ובמשנ"א לקמן פי"א מ"א ובבועז שם סי' ו' ובמשנ"א טהרות פ"ד מ"ח.
מ"ד הטהור לחטאת שנגע בתנור בידו טמא וברגלו טהור כה"ג לעיל מ"ב וע' במשנ"א נגעים פי"ג מ"ח ובפרקין מ"ב ד"ה שנגע וד"ה בידו טמא.
מ"ה היה עומד חוץ לתנור ופשט ידיו לחלון ונטל את הלנין והעבירו ע"ג התנור ר"ע מטמא וחכמים מטהרין, וכ' הרמב"ם בפיה"מ וז"ל כבר ביארנו בפי"א ממס' שבת סברת ר"ע שהוא מחשב קלוטה כמי שהונחה וכפל סברתו הנה ואמר שאם העביר זה הלגין על התנור טמא הנה כאלו הונח שם כו', והנה בת' חו"י סי' קנ"ח הקשה על הרמב"ם במה שתלאן זב"ז הלא איסורא מטומאה לא ילפינן ונשאר בצ"ע ע"ש, ולעד"נ טפי להקשות עפ"מ שהתוס' בשבת ד"ד ע"א ד"ה אבל למטה, הניחו ליסוד דכל ענין קלוטה כמי שהונחה לר"ע הוא רק בזורק מרה"י לרה"י ורה"ר באמצע אבל כשהחפץ בידו של העני או של בעה"ב לא שייך קלוטה ע"ש, והכא הלא אוחז הלגין בידו ומה מקום לאמר בזה קלוטה לד"ע ולתלות בדבריו דגבי שבת, וצ"ע כעת, וע"ע מש"כ בחידושי לזבחים צ"ג ע"א וע"ע בתוי"ט לקמן פי"ב מ"ד ובס' עמק הלכה סי' ח'.
מ"ו לנין של חטאת שנגע בשל קדש ושל תרומה של חטאת טמא ושל קדש ושל תרומה טהורין. ע' בבועז דפרקין סוף סי' ב'.
שם שניהם בשני ניירות שניהם טהורים של חטאת בנייר ושל תרומה בידו כו', ע' בתוי"ט ובתוס' רע"ק לכלים פ"ב מ"ה ובת' שיבת ציון סי' ט"ל וע"ע בנובי"ת חי"ד ס' ק"ה.