אור הישר (טהרות)· הרב שמואל יצחק הילמן
נגעים · פרק שלשה עשר
מ"א עשר בתים הן הכהה בראשון כו', ע' בראב"ד לתו"כ פ' מצורע סוף פרשה ז' איך שהוא מסכם ומסדר בקצרה לכל הני דמשנתנו. שם חזר ינתץ, והנה זהו מאי דתנינן לעיל ספי"ב והחוזר בבתים כשני גריסין, וע"ע בתוי"ט לעיל פ"ג מ"ז.
מ"ב האבן שבזוית בזמן שהוא חולץ חולץ את כולו ובזמן שהוא נותץ נותץ את שלו ומניח את של חבירו כו', ע' דפרקין מ"ג סי' כ"ז ובקונטרס מראה כהן סי' ל' ובמשנ"א לעיל פי"ב מ"ו בד"ה שניהן חולצין ובד"ה ומיהו לולא.
מ"ג בית שנראה בו נגע היתה עליה על גביו נותן את הקורות לעליה כו', ע' ספרא פ' מצורע פרק ה' ובתפא"י דפרקין מ"ו סי' מ"ה שם אבניו ועציו ועפרו מטמאין בכזית ר"א חסמא אומר במה שהן, ע' במשנ"א לעיל ספי"ב.
מ"ד בית המוסגר מטמא מתוכו והמוחלט מתוכו ומאחוריו זה וזה מטמאין בביאה, ע' תוס' יבמות ק"ג ע"ב ד"ה מטמא מאחוריו ובבית הבחירה שם ובמל"מ פט"ז ה"ג מטו"צ.
מ"ה הבונה מן המוסגר בטהור וחזר נגע לבית חולץ את האבנים חזר על האבנים הבית הראשון ינתץ והאבנים ישמשו את הבית השני בסימנין, ע' תוי"ט לעיל פי"א סמ"ו ובמה שהאריך בזה המל"מ בפי"ב ה"ו מטו"צ.
מ"ו בית שהוא מיסך על גבי בית המנוגע וכן אילן שהוא מיסך ע"ג בית המנוגע הנכנס לחיצון טהור דברי ראב"ע א"ר אלעזר מה אם אבן אחת ממנו מטמא בביאה הוא עצמו לא יטמא בביאה, ע' במשנ"א דפרקין לעיל ריש מ"ג וריש מ"ד
מ"ז הטמא עומד תחת האילן והטהור עובר טמא הטהור עומד תחת האילן והטמא עובר טהור אם עמד טמא כו' הנה האי דינא לאו דוקא בטומאת גברי אלא ה"ה בטומאת כלים כדתנן בפרקין לקמן מי"א, וע' בתוס' ר"י חסיד ובשטמ"ק לברכות כ"ה ע"א ובתוי"ט אהלות ספ"ג ובטהרות פ"ו מ"ב.
מ"ח טהור שהכניס ראשו ורובו לבית טמא נטמא וטמא שהכניס ראשו ורובו לבית טהור טמאתו, וכ' הר"ב דבציר מראשו ורובו לא חשיבא ביאה וע' בתוי"ט, ואילה"ק מכאן אמ"ד בזבחים ל"ב ע"ב דס"ל ביאה במקצת שמה ביאה ושם ל"ג ע"א מדוע פריך אמ"ד לא שמה ביאה מברייתא ולא ממתניתין דהכא, די"ל כמש"כ התוס' בשבועות י"ז ע"ב דאפילו עולא דס"ל בזבחים שם דשמה ביאה הוא משום דאית ליה היקישא דבכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא מה נגיעה במקצת שמה נגיעה אף ביאה במקצת שמה ביאה אבל גבי בית מנוגע מודה דל"ש ביאה, וע' בתפא"י דפרקין לעיל מ"ד סי' ל"ה ולקמן סי' ע"ט וע"ע בתוי"ט דפרקין מ"י ובמש"כ בחידושי שם ובבועז טהרות פ"ו סי' ה' ובחידושי הגר"ח הלוי ז"ל פי"ח ה"ז מטומאת מת.
שם טלית טהורה שהכניס ממנה ג' על ג' לבית טמא נטמאה. ע' מל"מ פט"ז ה"ו מטו"צ.
שם וטמאה שהכניס ממנה אפילו כזית לבית טהור טמאתו. ע' בתפא"י דפרקין לעיל מ"ג סי' ל"א ובאהלות פי"ג סי' נ"ב.
בר"ב ד"ה טמאתו. וטלית המנוגעת דמטמאה בביאה נפקא לן מקרא דכתיב ולצרעת הבגד ולבית מקיש בגד לבית כו', ע' במשנ"א לקמן פי"ד מ"ב,
בתוי"ט ד"ה שהכניס. דדוקא גבי אילן שאין שם מחיצות בעינן שיהא עומד כדכתיב בדד ישב אבל בבית דאיכא מחיצות כו', ע' במשנ"א דפרקין לעיל מ"ג ד"ה נותן.
מ"ט מי שנכנס לבית המנוגע וכליו על כתפו וסנדליו וטבעותיו בידיו הוא והן טמאין מיד כו', ע' בתוי"ט לעיל פי"ב מ"ה ד"ה אפילו וע"ע בת' חיים שאל ח"א ס"ס ע"ו.
שם היה לבוש בכליו וסנדליו ברגליו וטבעותיו בידיו הוא טמא מיד והן טהורין עד שישהא בכדי אכילת פרס כו', ע' משל"מ ה' טו"צ פט"ז ה"ו ד"ה ומ"ש משיכניס ובת' שבות יעקב ח"א חא"ח סי' כ"ד ובמנחת חינוך מצוה שי"ג וע"ע בר"ש כלים פ"ד ובת' עונג יו"ט סי' ק"מ.
מ"י היה עומד בפנים ופשט ידו לחוץ וטבעותיו בידיו אם שהה כדי אכילת פרס טמאות, ע' במל"מ פט"ז ה"ח מטו"צ ובמשנ"א ובבועז פרה פ"י מ"ד.
שם היה עומד בחוץ ופשט ידו לפנים וטבעותיו בידיו ר' יהודא מטמא מיד וחכ"א עד שישהא כדי אכילת פרס, ע' מל"מ ה' טו"צ פט"ז סוף ה"ו ושם בחידושי הגר"ח הלוי פט"ז ה"ח.
בר"ב ד"ה אינו דין. בכותים ובהמה שאין מקבלין טומאה כו', ע' תוי"ט כאן ובמשנ"א לעיל רפ"ג.
בתוי"ט ד"ה חכ"א. דמשמע מיהא דמקצת גופו והיינו ידיו שהכניס שהן טמאין מיהת והא דבעינן לעיל שיכניס ראשו ורובו כו'. ע' תוס' שבועות י"ז ע"ב ד"ה אפילו ובחולין ל"ג ע"ב ד"ח דכו"ע ובמפרשי המשנה ידים פ"ג מ"א.
מי"א מצורע שנכנס לבית כל הכלים שיש שם טמאין אפילו עד הקורות רש"א עד ד' אמות, ע' במשנ"א דפרקין לעיל מ"ג ד"ה אבניו ועציו ושם במס' זבים פ"ה סמ"ה.
מי"ב נכנס לבית הכנסת עושים לו גבוהה עשרה טפחים על רוחב ד' אמות, פי' וא"צ מחיצה המגיע לתקרה, וע' בתפא"י דפרקין לעיל סוף מ"ו ובקונטרס מראה כהן סי' י"ד וע"ע בר"ש כלים פ"א מ"ד.
שם כל המציל צמיד פתיל באהל המת מציל צמיד פתיל בבית המנוגע כו', ע, משנ"א לעיל פי"ב מ"ה ד"ה הא לא חסה ובבועז לעיל פי"ב סוף סי' ו'.