אור ברסלב
אור הישר (טהרות) נגעים › פרק ארבעה עשר

אור הישר (טהרות)· הרב שמואל יצחק הילמן

נגעים · פרק ארבעה עשר

פרק שלשה עשר

מ"א כיצד מטהרין את המצורע היה מביא פיילי של חרש חדשה ונותן לתוכה רביעית מים חיים ומביא שתי צפרים דרור כו', ע' תוס' סוטה ט"ז ע"ב ד"ה מביא וע"ע מה שהאריך בביאור משנתנו במל"מ רפי"א מטו"צ וע"ע בס' יראים סי' ש"ו.

שם נטל עץ ארז ואזוב ושני תולעת וכרכן בשירי הלשון, כה"ג במשנה פרה פ"ג מ"י י"א וע"ש במפרשים.

בתוי"ט ד"ה רביעית. שדם הצפור ניכר בה כו', די"ל ניכר דקאמר ממשות של דם ולא בשינוי מראה דעלמא כו' ע"כ, ע' בתוי"ט לעיל פ"א מ"ב ד"ה הפתוך שבשלג.

מ"ב בא לו לשלח את הצפור החיה אינו הופך פניו לא לים ולא לעיר ולא למדבר שנאמר ושלח את הצפור החיה אל מחוץ לעיר אל פני השדה, ע' בהתוה"מ פ' מצורע סי' כ"ט.

שם והרי הוא מטמא כשרץ, ע' תוס' פסחים ס"ז ע"ב ד"ה שכן עושה.

בר"ב ד"ה העביר. כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט כו', ע' בתוי"ט לעיל פ"ב מ"ד ד"ה כך הוא ושם בתוס' אנשי שם.

בתוי"ט ד"ה העביר תער על כל בשרו כ' הר"ב לאו דוקא וכו' לאפוקי שער בית הסתרים, ע' במשנ"א לעיל פ"ב סמ"ד.

מ"ג כבס בגדיו וטבל טהור מלטמא כשרץ והרי הוא טבול יום אוכל במעשר, ע' תוי"ט פרה פ"ג מ"ז ד"ה במעורבי שמש ובמפרשי המשנה שילהי מס' זבים.

שם העריב שמשו אוכל בתרומה כו', הנה בריש ברכות ילפינן דכפרה לא מעכבא בתרומה דכתיב ובא השמש וטהר ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה, ואהא נמי תנן התם מאימתי קורין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומה ולא תנא משעת צאת הככבים להורות אגב אורחא דכפרה לא מעכבא, והקשו שם בתוס' הא תנינא חדא זימנא הכא בנגעים העריב שמשו אוכל בתרומה ותירצו דרגילות של משניות לאשמעינן בקוצר אף למה שמפורש כבר, וכפלו התוס' דבריהם בזבחים כ"ח ע"א ושילשו במנחות צ"ג ע"א באריכות גדולה לפרוט כל המשניות הכפולות בכה"ג, וע"ע בתוס' סנהדרין ל"ו ע"ב דיה תנינא. ואכתי שיירו דהא איכא אין בין יו"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד דכפלו בביצה ל"ו ובמגילה ד"ז. בן סורר ומורה נידון בכ"ג דתנן בסנהדרין ע"א ע"א אע"ג דשם ד"ב כבר תנן ד"נ בכ"ג ומשוח בשמן המשחה ומרובה בגדים מחזירין את הרוצח דתנן במכות י"א ובהוריות י"א, וע"ע בר"ב טהרות פ"ח מ"ז.

שם נמצאו ג' טהרות במצורע וג' טהרות ביולדת, ע' במל"מ פי"א ה"ב מטו"צ ובמשנ"א דפרקין לקמן מי"א.

מ"ד שלשה מגלחין ותגלחתן מצוה הנזיר והמצורע והלוים וכולן שגלחו שלא בתער או ששיירו שתי שערות לא עשו כלום, ע' תוס' נזיר ד"מ ע"א ד"ה נשא ובקרבן אהרן לתו"כ מצורע פרק ב' מ"ו.

מ"ה שתי צפרים מצותן שיהו שוות במראה ובקומה ובדמים ולקיחתן כאחת אע"פ שאינם שוות כשרות כו', ע' בת' עונג יו"ט סי' ו' ובתפא"י ריש פרקין סי' ה'.

שם שחט אחת מהן ונמצאת שלא דרור יקח זוג לשניה הראשונה מותרת באכילה כו', ע' מל"מ פי"א ה"ט מטו"צ.

בר"ש ד"ה ונמצאת טרפה. צפורי מצורע כעגלה ערופה כו' ומההיא דרשה לא שייך למעוטי מחוסר אבר דא"כ אפילו כל מומין נמי וקיי"ל דאין מומין פוסלין אפילו בחטאת העוף ועולת העוף, ע' בת' באר יצחק חי"ד סי' ב'.

מ"ו מצות עץ ארז ארכו אמה ועביו כרביע כרע המטה כו', ע' בפי' הראב"ד לספרא ר"פ מצורע מי"ג ובתוי"ט פרה פ"ג מ"י ד"ה נטל עץ ובמשנ"א כלים פ"ט מ"ח.

שם מצות אזוב לא אזוב יון לא אזוב כוחלי כו', הארכתי בזה בחידושי לחולין ס"ב ע"ב.

שם ולא כל אזוב שיש לו שם לווי, ע' בבועז למס' פרה פ"ח סי' ה'.

מ"ז ביום השמיני יביא ג' בהמות חטאת ואשם ועולה והדל היה מביא חטאת העוף ועולת העוף, לכאורה מאי קמ"ל הלא בקרא הכי כתיב והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו וגו' וביום השמיני יקח שני כבשים וגו'. וה"נ הרי קאי על מה ששנה מקודם במ"ג, ביום השביעי מגלח כו' ועלה תני הכא ביום השמיני מביא ג' בהמות כו'. ולכן הטיבו אשר דברו מפרשי המשנה במש"כ דהחידוש הוא דדוקא כשגלח בשביעי אז מביא קרבנותיו בשמיני אבל אם שהה ולא גלח אלא בשמיני מביא קרבנותיו בתשיעי כו' ע"כ. דסתם משנה ר"ע היא דהכי ס"ל בספרא בשביעי יגלח בשמיני יביא שאם גלח בשביעי יביא קרבנותיו בשמיני ואם גלח בשמיני אינו מביא קרבנותיו בו ביום והוא דלא כר"ט ע"ש, וע"ע בירושלמי ר"ה פ"א ה"א.

מ"ח והמצורע טבל בלשכת המצורעים, והנה הטבילה דמאתמול הועיל לו בשעתו רק לאכול במעשר אבל אכתי טהור מלטמא כשרץ לפסול תרומה וקדשים כמש"כ הרב והתוי"ט לעיל מ"ג, בכ"ז הרמב"ם רפ"ד ממחו"כ שפיר דייק לפ"מ דהכא איירינן ביום השמיני בהקרבת קרבנותיו וא"כ כבר העריב שמשו של שביעי ומה צריך עוד טבילה ומשני משום דדייש בטומאה וע"ש במפרשים ובתוס' יומא ד"ל ע"ב ד"ה אי דלא טבל.

מ"ט הכניס ראשו ונתן על תנוך אזנו ידו ונתן על כהן ידו כו', ע' ירושלמי שילהי עירובין ובעמק יהושע סי' א'.

שם אין לו בהן יד בהן רגל אזן ימנית אין לו טהרה עולמית ר"א אומר נותן הוא על מקומו רש"א אם נתן על של שמאל יצא. הנה מלשון אם נתן משמע דבלכתחילה ס"ל כר"א דנותן על מקומו אבל אם נתן על שמאל יצא בדיעבד, אולם לפי הגרסא דנזיר מ"ו ס"ל לר"ש דלכתחילה יניחנו על מקומו ויצא כר"א דהכא. והרמב"ם רפ"ה ממחו"כ נקט כגרסת משנתינו ופסק כת"ק.

וראיתי ברוקח ה' לולב שכ' דגידם שאין לו אלא יד אחת נוטל הלולב והאתרוג בזרועו כמו גבי אין לו בהן דנותן על מקומו ויוצא ויותר טוב ממה שיקח הלולב ואח"כ אתרוג כו' ע"ש, ואפ"ל דגם איהו ס"ל כת"ק דהכא, רק משום דגבי מצורע קפיד קרא על בהן ידו ורגלו הימנית. ואי בעינן קרא כדכתיב בע"כ דאין לו טהרה עולמית. משא"כ בד' מינים כתיב ולקחתם ואקרקפתא דגברא מצות הלקיחה. ואם לוקחם בזרועו לקיחה היא לגביה כמו גבי מצורע דנותן על מקומו ויוצא, ולהכי הביא הדמיון דנותן על מקומו כנ"ל, וע"ע בת' ח"ס אה"ע ח"ב סי' ע"א ובת' הגרע"א סי' קכ"ב ובמשנ"א דפרקין מי"ג.

בתוי"ט ד"ה אין לו טהרה עולמית. וכן נ"מ נמי בעדים דלהר"ש והר"ב כו' כל שנקטעו קודם שהעידו בב"ד שנזקקו להמיתם גידם מקרי ולהתוס' דוקא שיהיה גידם קודם שבאו העדות כו', ע' אור שמח פ"ה ה"ד מה' עכו"ם.

מ"י טבל והזה שבע פעמים כנגד בית קדש הקדשים ע' במשנה פרה פ"ג מ"ט ובמשנ"א שם.

שם חסר הלוג עד שלא יצק ימלאנו משיצק יביא אחר בתחלה דר"ע רש"א חסר הלוג עד שלא נתן ימלאנו משנתן יביא אחר בתחלה, ע' בתוס' זבחים ע"ו ע"ב ובמנחות ד"ט ע"א ד"ה חסר הלוג ובמש"כ בחידושי בשני המקומות שם.

בר"ב ד"ה על כל הזאה טבילה. דשבע פעמים אטבילת אצבע נמי קאי, ע' משנ"א לעיל בריש פרקין ד"ה טבל והזה וע"ע בתוי"ט פרה פ"ג מ"ט ד"ה על כל.

מי"א מצורע שהביא קרבנו עני והעשיר או עשיר והעני הכל הולך אחר חטאת דר"ש ר' יהודא אומר אחר האשם, ע' בתוי"ט דפרקין לקמן מי"ג.

מי"ב מצורע עני שהביא קרבן עשיר יצא ועשיר שהביא קרבן עני לא יצא, וכ' בתוי"ט בתו"כ יליף מדכתיב תורת לרבות וכתיב זאת מיעוטא ומסתברא דרבויא לעני שיביא קרבן עשיר כו', ע' בא"ר וע"ע בכריתות כ"ח ע"א,

שם אף על ידי אשתו מביא קרבן עשיר וכן כל קרבן שהיא חייבת, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תפ"ז ובמשך חכמה פ' תזריע בפסוק זאת תורת היולדת ובת' משיב דבר ח"ב סי' נ"ט.

בר"ש תניא בספרי זוטא והביא את קרבנה עליה יכול אפילו בזמן שחללה שבת ת"ל קרבנה כו'. ע' בת' עין יצחק אה"ע ח"א סי' ע'.

מי"ג שני מצורעים שנתערבו קרבניתיהם קרב קרבנו של אחד מהם ומת אחד מהם זו ששאלו אנשי אלכסנדריא את ר' יהושע אמר להם יכתוב נכסיו לאחר ויביא קרבן עני, ע' בדורש לציון דרוש ה' ובמש"כ בחידושי לערכין כ"ט ע"א וע"ע בס' תשובות לשואל סי' ב'.

תוכן העניינים

אור הישר (טהרות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה