אור הישר (טהרות)· הרב שמואל יצחק הילמן
מקואות · פרק שני
מ"א הטמא שירד לטבול ספק טבל ספק לא טבל אפילו טבל ספק יש בו ארבעים סאה ספק אין בו כו' ספיקו טמא, ע' בת' פנים מאירות ח"א סי' ט"ו ובמשנ"א פרה פ"ט מ"א ובבועז פרה פי"ב סי' ט' וע"ע במשנ"א ידים פ"ב רמ"ד.
מ"ב מקוה שנמדד ונמצא חסר כל טהרות שנעשו על גביו למפרע בין ברה"י בין ברה"ר טמאות, ע' בתפא"י דריש פרקין סי' ד' וע"ע באור שמח ה' מקואות פ"א ה"ח אות ח',
שם שני מקואות אחד יש בו ארבעים סאה ואחד שאין בו טבל באחד מהן ואינו יודע באיזה מהן טבל ספיקו טהור, ע' מה שהקשה בזה בבועז על הרי"ף והרמב"ם, ומה שתמה על דבריו בס' תשובות לשואל סי' י"ב.
שם ר' יוסי מטמא שר"י אומר כל דבר שהוא בחזקת טומאה לעולם הוא בפסולו עד שיודע שטהור, ע' תוס' חדשים לעיל פ"א מ"א ובמשנ"א טהרות פ"י מ"ב ומ"ג ובפרקין לקמן מ"ג ובת' אגודת אזוב סוף חא"ח בחידושיו לעירובין ל"ה ע"א.
בר"ש שני מקואות של ארבעים ארבעים סאה אחד שאוב ואחד כשר וטבל באחד מהם כו' בטומאה קלה אלו ואלו תלויות, ע' באור שמח פט"ז ה"ז ממאכלות אסורות. ם
בר"ב ד"ה בין ברה"ר בין ברה"י טמאות אע"ג דספק טומאה ברה"ר ספיקו טהור האי ספק טהרה הוא ולא ספק טומאה, ע' במשנ"א פרה פי"א מ"ב.
בר"ב ד"ה אכל אוכלים טמאים וכולן משמונה עשר דבר שגזרו בו חכמים, ע' במשנ"א פרה פי"ב מ"ב ושם בטהרות ספ"ג.
מ"ג ספק מים שאובין שטהרו חכמים ספק נפלו ספק לא נפלו כו' ספיקו טהור מפני שיש לו במה יתלה, ע' בתפא"י טהרות פ"ד סי' ט"ל וע"ע בס' יראים סי' קצ"ב ובאבקת רוכל סי' ס"א ובמשנ"א טהרות פ"ד מ"ז ושם בפרקין לעיל סוף מ"ב ובבועז דמכילתין לקמן פ"ד סי' ד' ובפ"ו סי' כ"א ובמשנ"א שם סוף מ"ג ובבועז פ"ז ס"ס ז' ובתפא"י פ"ח סי' יו"ד.
שם היו שניהם פחותים מארבעים סאה ונפל לאחד מהם ואינו יודע לאיזה מהן נפל ספקו טמא שאין לו במה יתלה. ע' במשנ"א טהרות פ"א מ"ה ושם פ"ה מ"ג ובתפא"י פ"ג סי' ח'.
בר"ב ד"ה שאין לו. והא דתניא בתו"כ אך מעין ובור מקוה מים מה מעין בידי שמים אף מקוה בידי שמים אסמכתא בעלמא היא, ע' במשנ"א לעיל פ"א סוף מ"ז.
בתוי"ט ד"ה שיש לו, ובכלי עצמו לא שרי לטבול דבעינן מקוה דומיא דמעין שהוא בקרקע כו', ע' בתוי"ט לקמן רפ"ה.
מ"ד ר"א אומר רביעית מים שאובין בתחלה פוסלין את המקוה ושלשה לוגין על פני המים וחכ"א בין בתחלה בין בסוף שיעורו שלשה לוגין הנה במשנ"א הכא הסביר פלוגתייהו דר"א סבר דכולו שאוב פסול מדאורייתא ורביעית הוי שיעור מקוה למחטין וצנוריות כו'. ועמש"כ הוא עוד לקמן מ"ז בד"ה אם יש וע"ע בתפא"י שם סי' מ"ט ובח"ס חי"ד סי' ר"ט וע"ע במיוחסות סי' ר"ל ובמשנ"א לקמן פ"ג מ"א ובפ"ח מ"א וע"ע אור זרוע ח"א סי' של"ד.
מ"ה מקוה שיש בו שלש גומות של מים שאובין של לוג לוג אם ידוע שנפל לתוכו ארבעים סאין מים כשרין עד שלא הגיעו לגומא השלישית כשר ואם לאו פסול, וכ' התוי"ט בשם הרא"ש דמשנה זו ס"ל כשיטת הסוברים דכולו שאוב פסול מדאורייתא כו' ע"ש. וא"כ לפמש"כ במשנ"א דמשנה הקודמת דר"א סבר דכולו שאוב פסול מדאורייתא וחכמים סברי דמדאורייתא כשרה רק גזירת חכמים הוא ע"ש, א"כ אתי משנה זו כר"א נגד החכמים דפליגי עליה. והוא דלא כהלכתא דהלכה כחכמים לגבי ר"א כדכ' הר"ב לעיל מ"ד, זולת אם נפרש פסול דמשנתנו דהוא פסול מדרבנן, אולם כ"ז הוא רק לשיטת הרא"ש אבל הרמב"ם בלא"ה דמפרש פסול דמשנתנו שהוא מדרבנן, לפי שיטתו רפ"ד מה' מקואות דכולו שאוב כשר מה"ת ופסולו רק מד"ס, וע' בבועז לקמן רפ"ג וספ"ו ובמשנ"א שם ריש מ"י וע"ע באור זרוע ח"א סי' של"ה.
מ"ו המסנק את הטיט לצדדין וכ' הר"ש המאסף את הטיט לצד המקוה מלשון סונקין אותן בצדי המזבח בפ"ב דתמיד ע"כ, אולם בערוך פי' כמו הכא כן התם דהוא מלשון ממלא וכ"כ הראב"ד בפירושו לתמיד שם רפ"ב והאריך בזה ע"ש וע"ע באור זרוע ח"א סי' של"ו.
שם היה תולש ומשכו ממנו שלשה לוגין פסול כו', ע' במשנ"א לקמן פ"ד מ"ב ופ"ז מ"ו.
בתוי"ט ד"ה פסול. אבל אם היו בו ארבעים סאה אין כל מים שאובים שבעולם פוסלים אותו אפילו לדסברי דכולו שאוב פסול מן התורה כו', ע' בתוס' חדשים פ"ו מ"ח ד"ה מביא.
מ"ז המניח קנקנים בראש הגג לנגבן ונתמלאו מים ר"א אומר אם עונת גשמים היא אם יש בו כמעט מים בבור ישבר ואם לאו לא ישבר רי"א בין כך ובין כך ישבר או יכפה אבל לא יערה, לביאור משנתנו ע' במש"כ הגר"א ז"ל בא"ר לקמן מ"ח ומ"ט ובבועז טהרות פ"ד ס"ס יו"ד וע"ע בת' הריב"ש סי' פ"ג וסי' קכ"ה ובמלאכ"ש לקמן פ"ד מ"א ובמשנ"א ותפא"י שם ובפ"ו סי' ע"ז וע"ע בתוי"ט לקמן פ"ז מ"ג ד"ה ימתין ובמשנ"א מכשירין פ"ד רמ"ד וע"ע באור זרוע ח"א סי' של"ה וסי' של"ו.
בר"ב ד"ה ר' יהושע אומר. דקסבר שאיבה שהמשיכה כולה טהורה ואין הלכה כר"א, ע' בתוי"ט לקמן פ"ח מ"א.
מ"ח הסייד ששכח עציץ בבור ונתמלא מים אם היו המים צפים על גביו כל שהו ישבר ואם לאו לא ישבר דברי ר"א רי"א בין כך ובין כך ישבר, הנה הכא ל"ק ר' יהושע או יכפה כמו במשנה הקודמת, ועמש"כ בזה במשנ"א לעיל סוף מ"ז בשם הרא"ש ז"ל.
מ"ט המסדר קנקנים בתוך הבור ונתמלאו מים אע"פ שבלע הבור את מימיו ה"ז ישבר, ע' בתוי"ט כאן ובתוס' חדשים לעיל מ"ז סד"ה רי"א.
מ"י מקוה שיש בו ארבעים סאה מים וטיט ר"א אומר מטבילין במים ואין מטבילין בטיט ר' יהושע אומר במים ובטיט כו'. ע' בס' יראים סי' קצ"ב ובמפרשי המשנה לקמן רפ"ז ובמ"ז שם ובמשנ"א פ"ט מ"ב.