אור הישר (טהרות)· הרב שמואל יצחק הילמן
מקואות
פרק ראשון
מ"א שש מעלות במקואות זו למעלה מזו מי נבאים ברמב"ם ה' מקואות רפ"ט הוסיף לזה ומי בורות. שיחין ומערות וכיוצא בהן כו', וע' לקמן בפרקין מ"ד ובת' הרא"ש כלל ל"א סי' ט'.
שם שתה טמא ושתה טהור טמא כו', ע' במשנ"א מכשירין פ"ב סמ"ג,
בר"ב ד"ה מי גבים חפירה שבקרקע כו', ע' בתוי"ט כאן ובמס' פרה פ"ו מ"ה ובמלאכת שלמה טהרות פ"ח מ"ט.
מ"ב מלא בכלי טמא ונפל ככר של תרומה אם הדיח טמא, וכ' הרמב"ם ברפט"ו מטו"א אם הדיח ידו והוציא הככר נטמא הככר במים שבידיו כו', והראב"ד פי' שם אם הדיח בהן את ידו או הככר שנפל ע"ש והר"ב לעיל במשנה הקודמת פי' אם הדיח הככר ע"ש, והוא דלא כרמב"ם ולא כראב"ד וצ"ע כעת.
מ"ג נפלו מים טמאים כו', ברמב"ם פט"ו ה"א מטו"א הוסיף לזה דהנפילה היתה ברצון, וע"ש באור שמח ובתוס' רע"ק דמשנתנו ובמשנ"א פרה פי"א מ"ח.
מ"ד נפל לתוכן מת או שהלך בהן הטמא ושתה טהור טהור, ע' בתפא"י דפרקין סי' ל' וע"ע באור שמח רפט"ו מטומאת אוכלין ובתוס' רע"ק לעיל אות א' ובתפא"י ידים פ"ד סי' ס"ו.
שם מי תמצית שפסקו כו', ע' בת' עונג יו"ט סי' פ"ה.
שם פסקו הגשמים הקרובים לעיר ולדרך טמאים והרחוקים טהורין עד שיהלכו רוב בני אדם, ע' בבועז לקמן פ"ו סי' י"ב וברפ"ח ובמשנ"א שם סוף מ"א
בר"ב ד"ה מי תמציות שפסקו גשמים היורדים על ההרים ומתמצין המים ומבעבעין מן ההרים כו', ע' בר"ב ותוי"ט בפרקין מ"ו ובמכשירין פ"ב מ"ג.
מ"ה מאימתי טהרתן בש"א משירבו וישטופו ובה"א רבו אע"פ שלא שטפו, ע' במשנ"א במשנה הקודמת ד"ה בשעת הגשמים ובבועז למס' פרה ספ"ח וע"ע בתוי"ט מכשירין פ"ד רמ"י.
שם רש"א שטפו אע"פ שלא רבו כשרין לחלה, המפרשים האריכו בזה אולם הגר"א ז"ל בא"ר גריס כשרין לחולין ע"ש.
מ"ו למעלה מהן מי תמציות שלא פסקו שתה טמא ושתה טהור טהור, ע' בת' עונג יו"ט סי' פ"ה.
שם כשרים לתרומה, ע' מה שכתבו המפרשים במשנה הקודמת ובמשנ"א לעיל סוף מ"א.
מ"ז למעלה מהן מקוה שיש בו ארבעים סאה, ע' בכ"מ פ"ט ה"ב מה' מקואות ובמשנ"א לקמן פ"ה מ"ו ד"ה כל מקום וע"ע בת' הרשב"א ח"ד סי' שי"ח ובמהרי"ק סי' נ"ו.
שם למעלה מהן מעין שמימיו מועטין ורבו עליו מים שאובין כו', ע' באור זרוע ח"א סי' תשע"ג ובת' הרא"ש כלל ל' סי' ג' ד' ובכלל ל"א סי' ט' ובת' אבקת רוכל סי' סמ"ך ס"א וע"ע במיוחסות סי' רל"א ובתוי"ט לקמן רפ"ה ושם מ"ג ובמלאכ"ש שם ובחידושי הגר"ח הלוי פ"ט ה"ו מה' מקואות
שם שוה למקוה לטהר באשבורן ולמעין להטביל בו בכל שהוא. ע' בבועז לקמן פ"ה סי' ה' וסי' ו'.
מ"ח למעלה מהן מוכין, ברמב"ם פ"ט ה"ז ממקואות מימיו מוכים כו', והוא כלשון המשנה פרה פ"ח מ"ט וע"ש במשנ"א.
שם למעלה מהן מים חיים שבהן טבילה לזבים, פי' לזכרים דוקא, וע' רש"י שבת ס"ה ע"ב ד"ה וסבר שמא ובתוי"ט במשנה הקודמת בד"ה טובלין.
פרק שני
מ"א הטמא שירד לטבול ספק טבל ספק לא טבל אפילו טבל ספק יש בו ארבעים סאה ספק אין בו כו' ספיקו טמא, ע' בת' פנים מאירות ח"א סי' ט"ו ובמשנ"א פרה פ"ט מ"א ובבועז פרה פי"ב סי' ט' וע"ע במשנ"א ידים פ"ב רמ"ד.
מ"ב מקוה שנמדד ונמצא חסר כל טהרות שנעשו על גביו למפרע בין ברה"י בין ברה"ר טמאות, ע' בתפא"י דריש פרקין סי' ד' וע"ע באור שמח ה' מקואות פ"א ה"ח אות ח',
שם שני מקואות אחד יש בו ארבעים סאה ואחד שאין בו טבל באחד מהן ואינו יודע באיזה מהן טבל ספיקו טהור, ע' מה שהקשה בזה בבועז על הרי"ף והרמב"ם, ומה שתמה על דבריו בס' תשובות לשואל סי' י"ב.
שם ר' יוסי מטמא שר"י אומר כל דבר שהוא בחזקת טומאה לעולם הוא בפסולו עד שיודע שטהור, ע' תוס' חדשים לעיל פ"א מ"א ובמשנ"א טהרות פ"י מ"ב ומ"ג ובפרקין לקמן מ"ג ובת' אגודת אזוב סוף חא"ח בחידושיו לעירובין ל"ה ע"א.
בר"ש שני מקואות של ארבעים ארבעים סאה אחד שאוב ואחד כשר וטבל באחד מהם כו' בטומאה קלה אלו ואלו תלויות, ע' באור שמח פט"ז ה"ז ממאכלות אסורות. ם
בר"ב ד"ה בין ברה"ר בין ברה"י טמאות אע"ג דספק טומאה ברה"ר ספיקו טהור האי ספק טהרה הוא ולא ספק טומאה, ע' במשנ"א פרה פי"א מ"ב.
בר"ב ד"ה אכל אוכלים טמאים וכולן משמונה עשר דבר שגזרו בו חכמים, ע' במשנ"א פרה פי"ב מ"ב ושם בטהרות ספ"ג.
מ"ג ספק מים שאובין שטהרו חכמים ספק נפלו ספק לא נפלו כו' ספיקו טהור מפני שיש לו במה יתלה, ע' בתפא"י טהרות פ"ד סי' ט"ל וע"ע בס' יראים סי' קצ"ב ובאבקת רוכל סי' ס"א ובמשנ"א טהרות פ"ד מ"ז ושם בפרקין לעיל סוף מ"ב ובבועז דמכילתין לקמן פ"ד סי' ד' ובפ"ו סי' כ"א ובמשנ"א שם סוף מ"ג ובבועז פ"ז ס"ס ז' ובתפא"י פ"ח סי' יו"ד.
שם היו שניהם פחותים מארבעים סאה ונפל לאחד מהם ואינו יודע לאיזה מהן נפל ספקו טמא שאין לו במה יתלה. ע' במשנ"א טהרות פ"א מ"ה ושם פ"ה מ"ג ובתפא"י פ"ג סי' ח'.
בר"ב ד"ה שאין לו. והא דתניא בתו"כ אך מעין ובור מקוה מים מה מעין בידי שמים אף מקוה בידי שמים אסמכתא בעלמא היא, ע' במשנ"א לעיל פ"א סוף מ"ז.
בתוי"ט ד"ה שיש לו, ובכלי עצמו לא שרי לטבול דבעינן מקוה דומיא דמעין שהוא בקרקע כו', ע' בתוי"ט לקמן רפ"ה.
מ"ד ר"א אומר רביעית מים שאובין בתחלה פוסלין את המקוה ושלשה לוגין על פני המים וחכ"א בין בתחלה בין בסוף שיעורו שלשה לוגין הנה במשנ"א הכא הסביר פלוגתייהו דר"א סבר דכולו שאוב פסול מדאורייתא ורביעית הוי שיעור מקוה למחטין וצנוריות כו'. ועמש"כ הוא עוד לקמן מ"ז בד"ה אם יש וע"ע בתפא"י שם סי' מ"ט ובח"ס חי"ד סי' ר"ט וע"ע במיוחסות סי' ר"ל ובמשנ"א לקמן פ"ג מ"א ובפ"ח מ"א וע"ע אור זרוע ח"א סי' של"ד.
מ"ה מקוה שיש בו שלש גומות של מים שאובין של לוג לוג אם ידוע שנפל לתוכו ארבעים סאין מים כשרין עד שלא הגיעו לגומא השלישית כשר ואם לאו פסול, וכ' התוי"ט בשם הרא"ש דמשנה זו ס"ל כשיטת הסוברים דכולו שאוב פסול מדאורייתא כו' ע"ש. וא"כ לפמש"כ במשנ"א דמשנה הקודמת דר"א סבר דכולו שאוב פסול מדאורייתא וחכמים סברי דמדאורייתא כשרה רק גזירת חכמים הוא ע"ש, א"כ אתי משנה זו כר"א נגד החכמים דפליגי עליה. והוא דלא כהלכתא דהלכה כחכמים לגבי ר"א כדכ' הר"ב לעיל מ"ד, זולת אם נפרש פסול דמשנתנו דהוא פסול מדרבנן, אולם כ"ז הוא רק לשיטת הרא"ש אבל הרמב"ם בלא"ה דמפרש פסול דמשנתנו שהוא מדרבנן, לפי שיטתו רפ"ד מה' מקואות דכולו שאוב כשר מה"ת ופסולו רק מד"ס, וע' בבועז לקמן רפ"ג וספ"ו ובמשנ"א שם ריש מ"י וע"ע באור זרוע ח"א סי' של"ה.
מ"ו המסנק את הטיט לצדדין וכ' הר"ש המאסף את הטיט לצד המקוה מלשון סונקין אותן בצדי המזבח בפ"ב דתמיד ע"כ, אולם בערוך פי' כמו הכא כן התם דהוא מלשון ממלא וכ"כ הראב"ד בפירושו לתמיד שם רפ"ב והאריך בזה ע"ש וע"ע באור זרוע ח"א סי' של"ו.
שם היה תולש ומשכו ממנו שלשה לוגין פסול כו', ע' במשנ"א לקמן פ"ד מ"ב ופ"ז מ"ו.
בתוי"ט ד"ה פסול. אבל אם היו בו ארבעים סאה אין כל מים שאובים שבעולם פוסלים אותו אפילו לדסברי דכולו שאוב פסול מן התורה כו', ע' בתוס' חדשים פ"ו מ"ח ד"ה מביא.
מ"ז המניח קנקנים בראש הגג לנגבן ונתמלאו מים ר"א אומר אם עונת גשמים היא אם יש בו כמעט מים בבור ישבר ואם לאו לא ישבר רי"א בין כך ובין כך ישבר או יכפה אבל לא יערה, לביאור משנתנו ע' במש"כ הגר"א ז"ל בא"ר לקמן מ"ח ומ"ט ובבועז טהרות פ"ד ס"ס יו"ד וע"ע בת' הריב"ש סי' פ"ג וסי' קכ"ה ובמלאכ"ש לקמן פ"ד מ"א ובמשנ"א ותפא"י שם ובפ"ו סי' ע"ז וע"ע בתוי"ט לקמן פ"ז מ"ג ד"ה ימתין ובמשנ"א מכשירין פ"ד רמ"ד וע"ע באור זרוע ח"א סי' של"ה וסי' של"ו.
בר"ב ד"ה ר' יהושע אומר. דקסבר שאיבה שהמשיכה כולה טהורה ואין הלכה כר"א, ע' בתוי"ט לקמן פ"ח מ"א.
מ"ח הסייד ששכח עציץ בבור ונתמלא מים אם היו המים צפים על גביו כל שהו ישבר ואם לאו לא ישבר דברי ר"א רי"א בין כך ובין כך ישבר, הנה הכא ל"ק ר' יהושע או יכפה כמו במשנה הקודמת, ועמש"כ בזה במשנ"א לעיל סוף מ"ז בשם הרא"ש ז"ל.
מ"ט המסדר קנקנים בתוך הבור ונתמלאו מים אע"פ שבלע הבור את מימיו ה"ז ישבר, ע' בתוי"ט כאן ובתוס' חדשים לעיל מ"ז סד"ה רי"א.
מ"י מקוה שיש בו ארבעים סאה מים וטיט ר"א אומר מטבילין במים ואין מטבילין בטיט ר' יהושע אומר במים ובטיט כו'. ע' בס' יראים סי' קצ"ב ובמפרשי המשנה לקמן רפ"ז ובמ"ז שם ובמשנ"א פ"ט מ"ב.
פרק שלישי
מ"א ר' יוסי אומר שני מקואות שאין בהם ארבעים סאה ונפלו לזה לוג ומחצה ולזה לוג ומחצה ונתערבו כשרים, ע' בבועז לקמן ספ"ו.
שם אבל מקוה שאין בו ארבעים סאה ונפלו בו שלשה לוגין ונחלק לשנים פסול מפני שנקרא עליו שם פסול, ע' בתוי"ט לעיל פ"ב מ"ד,
שם וחסר אפילו קרטוב. ע' במפרשי המשנה לקמן פ"ז מ"ב.
שם וחכ"א לעולם הוא בפסולו עד שיצא ממנו מלואו ועוד, ע' במשנ"א לעיל פ"ב מ"ד ובתוי"ט לקמן פ"ה סמ"א ובמשנ"א פ"ז סוף מ"ו ובתפא"י פ"ח סי' יו"ד.
מ"ב כיצד הבור שבחצר ונפלו לו שלשה לוגין לעולם הוא בפסולו עד שיצא ממנו מלואו ועוד או עד שיעמיד בחצר ארבעים סאה ויטהרו העליונים מן התחתונים כו', וכ' הרב דאמרינן גוד אסיק וכש"כ אם הכשר למעלה והפסול למטה דאמרינן גוד אחית, והנה התוי"ט הקשה מהא דלקמן פ"ז מ"ו פסק דלא כר' יהודא דס"ל אמרינן גוד אחית וא"כ כש"כ דגוד אסיק לא אמרינן כו' והאריך בזה וע"ע בכ"מ בפ"ה ה"ו מה' מקואות ובת' הרא"ש כלל ל"א סי' ב' ולולא דבריהם ז"ל היה נלע"ד דדוקא בחיבור מים העומד שייך גוד אחית ואסיק, כמו לקמן פ"ז מ"ו בהטביל בו את הסגוס והעלהו מקצתו נוגע במים, או בחגיגה י"ט גבי שלש גממיות בנחל העליונה התחתונה והאמצעית דהמים המחוברין קוו וקיימי והויין בדוגמת מחיצות דאמרינן בהו גוד אחית או אסיק, משא"כ במשנתנו דקתני עד שיצא ממנו מלואו ועוד, הרי מטעם דחיפת המים האחרונים הכשרים לעליונים הפסולין אתינן עלה וע' בועז פרה ספ"ח, והלשון גוד אחית ואסיק הכא איננו רק שם המושאל מפני שהם דוחפים מלמטה למעלה או להיפוך, ומשו"ה ס"ל לכו"ע הכא דאמרינן אחית ואסיק, והא דגם הכא בהכרח נשאר תערובות מן הפסול בכשר דאין לך טפה מזה שלא יהא בה מחבירו קצת כדכ' התוס' בזבחים ד"פ ע"א ד"ה בשלמא ע"ש, מזה כבר נשמר התוי"ט במשנה הקודמת וכתב דאפילו שמא כל הג' לוגין נשארו באלו הנשארים איכא למימר דכולי האי לא חשו ע"ש ובע"כ דכל ענין גוד אחית ואסיק דהכא הוא רק שם המושאל, דבכל הש"ס יש הפסק אויר בינתים, וכל החיבור בין שני צדדי האויר הוא רק ע"י מה דאמרינן גוד אחית או אסיק, משא"כ במקואות דמחוברין וקיימין. ובהכרח דהכוונה היא על ההצטרפות דלמעלה למטה וכן להיפוך, כן נראה דנ"מ גם בתרגום התיבה, דגוד שאמרו גבי מחיצות הכוונה כותל כדפירש"י ריש ב"ב גבי מאי מחיצה גודא, וגוד דמקואות פירושו משוך כדפי' רשב"ם שם קי"א ריש ע"ב, וכן פי' רגמ"ה בב"ב י"ג ע"א גבי גוד או אגוד משוך ע"ש, וע"ע בח"ס חי"ד סי' ר"י ובמפרשי המשנה לקמן פ"ז מ"ו ובתפא"י פ"ו סי' נ"ח ובתשב"ץ ח"ג סי' י"ב.
מ"ג בור שהוא מלא מים שאובין והאמה נכנסת לו ויוצאה ממנו לעולם הוא בפסולו עד שיתחשב שלא נשתייר מן הראשונים שלשה לוגין, ע' בת' אבקת רוכל סי' ס"א ובמשנ"א לעיל פ"א מ"ה ובתפא"י דפרקין סי' ח' וסי' ט"ו וע"ע בת' הרא"ש כלל ל"א סי' ד' ובאו"ז ח"א סי' של"ה של"ו.
שם הסוחט את כסותו ומטיל ממקומות הרבה והמערה מן הצרצור ומטיל ממקומות הרבה ר"ע מכשיר וחכמים פוסלין כו', ע' בת' אבקת רוכל סי' ס"א ובתפא"י לקמן פ"ח סי' יו"ד.
מ"ד מכלי אחד משנים ומשלשה מצטרפין ומארבעה אין מצטרפין, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' קצ"ג ובמיוחסות סי' רל"א ובבועז לקמן פ"ו סי' כ"א.
שם בעל קרי החולה שנפלו עליו תשעה קבין מים כו', ע' במלאכ"ש לקמן פ"ח מ"ה.
שם וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין, ע' במס' זבים ספ"ה ובראב"ן סי' כ"ח.
שם בד"א בזמן שהתחיל השני עד שלא פסק הראשון כו', ע' משנ"א דפרקין ריש מ"א ובבועז לעיל פ"ב סי' ד'.
שם אבל נתכוין לרבות אפילו קרטוב בכל השנה מצטרפין לשלשה לוגין, ע' בבועז לקמן ספ"ו ובתפא"י שם סי' פ"ח.
פרק רביעי
מ"א המניח כלים תחת הצנור כו', וכ' הר"ב והכא מיירי בצנור של עץ שקבעו ולבסוף חקקו דהואיל ולא היה תורת כלי עליו כשקבעו, ובתוי"ט הורה לעיין לקמן מ"ג וע' מה שהאריך בכ"ז בח"ס חי"ד סי' קצ"ח.
שם אחד כלים גדולים ואחד כלים קטנים ואפילו כלי גללים כלי אבנים כלי אדמה פוסלין את המקוה, ע' נובי"ת חי"ד סי' קל"ט וע"ע בת' הרא"ש ריש כלל ל"א ובתשב"ץ ח"ב סי' נ"ו.
שם ומודים בשוכח בחצר שהוא טהור כו', ע' בס' העתים ה' ערבי שבתות סי' ד' מה שהביא בשם רבינו חננאל גאון ז"ל ובעתים לבינה שם וע"ע בתוי"ט לקמן פ"ו מ"ז וע"ע בדורות הראשונים תקופת ב"ש וב"ה פ"ט.
בר"ב ד"ה וב"ה מטהרין, ואם הניחן בשעת פזור עבים דברי הכל טהורים כו', ע' בתוי"ט לעיל פ"ב סוף מ"ז ובשארי מפרשי המשנה שם.
מ"ב המניח טבלא תחת הצנור אם יש לה לבזבז פוסלת את המקוה וכ' הר"ב דהאי לבזבז לפסול הוא רק אם השפה סביב הוא מד' רוחותיה. משמע דעתו דמג' רוחות אין זה בית קבול, ובתוי"ט הביא בשם הב"י דעת הרוקח דדוקא בב' רוחות כשרה ובג' פסולה, ועמש"כ בזה במשנ"א פרה ספ"ה אולם בת' הרא"ש כלל ל"א סי' ח' כתב בהדיא ארבעה לבזבזין מד' רוחותיה וע"ע בתפא"י לקמן פ"ה סי' מ"ג ובבועז שם סי' א' ובפ"ו סי' י"ח ובמפרשי המשנה כלים פ"ב מ"ז.
שם זקפה לידוח בין כך ובין כך אינה פוסלת את המקוה. ע' בבועז לקמן פ"ו סי' כ"ף.
מ"ג החוטט בצנור לקבל צרורות בשל עץ כל שהוא ובשל חרם רביעית כו', ע' ח"ס חי"ד סי' ר"א וע"ע בת' הרא"ש כלל ל' סי' ב' ובתפא"י לקמן פ"ו סי' פ"ד ובבועז שם סי' כ"א ובמפרשי המשנה כלים פ"ב מ"ב.
שם היו צרורות מתחלחלים בתוכו, ע' אהלות פ"ט מ"ג ובמשנ"א שם ובר"ש כלים פ"ב מ"ג.
שם ירד לתוכו עפר ונכבש כשר, ע' בס' יראים סי' קצ"ב.
שם סלון שהוא צר מכאן ומכאן ורחב מן האמצע אינו פוסל מפני שלא נעשה לקבלה, ע' בתוס' חדשים לקמן פ"ו מ"ח ד"ה סלון.
בר"ב ד"ה החוטט. וכשחקקו ולבסוף קבעו איירי ע"כ, וכ"כ בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' קצ"ג ובאור זרוע ח"א סי' תשע"ג וע' בתוי"ט ריש פרקין ובמשנ"א ותפא"י שם,
מ"ד מים שאובין ומי גשמים שנתערבו בחצר ובעוקה ועל מעלות המערה אם רוב מן הכשר כשר ואם רוב מן הפסול פסול כו' ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' קצ"ג ובתוי"ט לעיל פ"ב מ"ז ד"ה רי"א ובת' אבקת רוכל סי' נ"ד וע"ע מש"כ התוי"ט והגר"א בא"ד לקמן פ"ו סוף מ"ג ובא"ר שם ספ"ו ובבועז שם סי' כ"א וע"ע תוס' יבמות פ"ב ע"ב ד"ה דלא נישקל.
בר"ב ד"ה ואם לאו פסול דג' לוגין מים שאובין פוסלים כשנפלו למקוה שלא כדרך המשכה אבל דרך המשכה אין פוסלין עד שיהיו הרוב מים שאובים כו', ע' בתוי"ט לקמן פ"ז מ"ג ד"ה ימתין וע"ע במיוחסות סי' רכ"ו.
בתוי"ט ד"ה אם רוב מן הכשר. דלענין הדין במשהו יותר מכ' סגי כו', ע' בתוס' אנשי שם לקמן פ"ו סוף מ"ג.
מ"ה השוקת שבסלע אין ממלאין ממנה ואין מקדשין בה ואין מזין ממנה ואינה צריכה צמיד פתיל כו', ע' מה שהאריך במשנה זו בת' אבקת רוכל סי' נון וע"ע במפרשי המשנה פרה פ"ה מ"ז ובס' המנהיג שער המקוה ובת' פמ"א ח"ג סי' מ"א.
שם היתה כלי וחברה בסיד ממלאין בה ומקדשין בה כו', ע' משנ"א דפרקין לעיל מ"ג.
שם וכמה יהיה בנקב כשפופרת הנוד כו', ע' בתוס' אנשי שם לקמן רפ"ו.
שם אר"י בן בתירא מעשה בשוקת יהוא שהיתה בירושלים והיתה נקובה כשפפורת הנוד כו', ע' בת' הרא"ש סוף כלל ל' ובח"ס חי"ד סי' רט"ו.
שם ושלחו ב"ש ופחתוה שבש"א עד שיפחת רובה, ע' בר"ש לקמן פ"ו מ"ז.
פרק חמישי
מ"א מעין שהעבירו ע"ג השוקת פסול העבירו ע"נ שפה כל שהוא כשר חוצה לה כו' ע' בת' אבקת רוכל סי' נו"ן ובח"ס חי"ד סי' רט"ז ובמלאכ"ש בסמוך מ"ב ובמשנ"א פרה פ"ו מ"ד ובפרקין מ"ג ובבועז לעיל פ"ד סי' ב' ובפרקין סי' ד' ולקמן פ"ו סי' י"ח ובתפא"י שם סי' פ"ב ובאור זרוע ה' מקואות סי' של"ה.
שם העבירו ע"ג בריכה והפסיקו הרי הוא כמקוה, ע' אור זרוע ח"א סי' תשע"ג ובח"ס חי"ד סי' ר"ט וע"ע במיוחסות סי' רכ"ח ובאבקת רוכל סי' ס"א.
שם חזר והמשיכו פסול לזבים ולמצורעים ולקדש מהן מי חטאת עד שידע שיצאו הראשונים, ע' במשנ"א לעיל פ"א מ"ז ובפ"ג מ"ג.
מ"ב העבירו ע"ג כלים או ע"ג ספסל ר' יהודא אומר הרי הוא כמו שהיה ר' יוסי אומר הרי הוא כמקוה כו', ע' במשנ"א ובבועז פרה ספ"ו ובת' מהר"ם פדוואה סי' ל"א.
שם ובלבד שלא יטביל ע"ג הספסל, ע' בת' הרא"ש כלל ל"א סי' ג' ובת' פמ"א ח"ב סי' קל"ב וע"ע בת' הרשב"א סי' תתכ"ח.
מ"ג מעין שהוא משוך כנחל ריבה עליו והמשיכו הרי הוא כמו שהיה, ע' אור זרוע ח"א סי' תשע"ג ובמיוחסות סי' רל"א ובת' אבקת רוכל סי' סמ"ך וע"ע בר"ן נדרים מ"א ע"א ובת' מהר"ח או"ז סי' ר"ד.
שם היה עומד וריבה עליו והמשיכו שוה למקוה לטהר באשבורן ולמעין להטביל בו כל שהוא, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' קצ"ג ובבועז לעיל ספ"א.
מ"ד כל הימים כמקוה שנאמר ולמקוה המים קרא ימים דר"מ רי"א הים הגדול כמקוה כו', ע' ראב"ן סי' כ"ח ובמפרשי המשנה פרה פ"ח מ"ח.
שם ר' יוסי אומר כל הימים מטהרין בזוחלין ופסולין לזבין ולמצורעים ולקדש מהם מי חטאת, ע' משנ"א לעיל ספ"א ולקמן פ"ו ריש מ"ה ובפרה פ"ח מ"ח.
מ"ה הזוחלין כמעין והנוטפים כמקוה ע' ראב"ן סי' שכ"ז ובאור זרוע ח"א סי' תש"פ ובת' הרא"ש כלל ל"א סי' י"א.
שם העיד ר' צדוק על הזוחלין שרבו על הנוטפים שהם כשרים, ע' במשנ"א דפרקין לעיל סוף מ"א ובבועז מ"ג סי' ה' וצ"ע במשנ"א כלים פי"ג סמ"ה.
שם ונוטפים שעשאן זוחלין סומך אפילו מקל אפילו קנה אפילו זב וזבה יורד וטובל ד"ר יהודא ר' יוסי אומר כל דבר שהוא מקבל טומאה אין מזחילין בו, ע' מה שהאריך בזה בח"ס חי"ד סי' קצ"ט וע"ע במיוחסות סי' רכ"ז ובת' הרא"ש כלל ל"א סי' ז' ובבועז לקמן פ"ו סי' ד'.
בר"ב ד"ה אין מזחילין. וטעמא דר' יוסי דא"ק מקוה מים יהיה טהור הוייתן תהא ע"י טהרה, ע' בתוי"ט לעיל פ"ד מ"ב ובמשנ"א פרה פ"ו מ"ד ובמש"כ בחידושי לזבחים כ"ה ע"ב וע"ע בתוי"ט לקמן פ"ו מ"ח ובמשנ"א שם ריש מ"ג.
מ"ו גל שנתלש ובו ארבעים סאה ונפל על האדם ועל הכלים טהורים, עמש"כ בחידושי לחולין ל"א ע"ב וע"ע בת' מהרי"ק סי' קט"ו וסי' קנ"ו ובבועז לקמן ספ"ז וע"ע באו"ז ה' נדה סי' שס"ג אות ט"ו ובחידושי הגר"ח הלוי ז"ל פ"ט ה"ו מה' מקואות.
שם מטבילין בחריצין ובנעצים ובפרסת החמור, ע' במשנ"א לקמן רפ"ו ובתוי"ט שם מ"ב ובמלאכ"ש שם ובתפא"י שם סי' ד' ובבועז שם סי' ד'.
שם ומודים שהוא גודר כלים וטובל בהם וכלים שגדר בהם לא הוטבלו, ע, בבועז במשנה הקודמת ס"ס ח' ושם לקמן פ"ו סי' י"ד וסי' י"ח ובפ"ז סי' י"א וע"ע באור זרוע ח"א סי' של"ז.
בתוי"ט ד"ה ובו ארבעים סאה. ובמקוה לא שייך לאמר חלחולי מחלחלא כו', ע' לקמן פ"ז מ"ז בתוי"ט סד"ה אפילו חבילי.
בתוי"ט ד"ה שגודר כלים. דדרשה דיהיה טהור ארישא דקרא קאי אאך מעין ולא על בור ומקוה דסמיך ליהיה טהור, ע' ח"ס חי"ד סי' קצ"ט.
פרק ששי
מ"א כל המעורב למקוה כמקוה חורי המערה וסדקי המערה מטביל בהם כמה שהם כו', ע' ח"ס חי"ד סי' קצ"ח אות י"א.
שם עוקת המערה אין מטבילין בה אא"כ היתה נקובה כשפופרת הנוד, ע' בחידושי הגר"ח הלוי ז"ל פ"ו ה"ד מה' מקואות.
שם א"ר יהודא אימתי בזמן שהיא מעמדת עצמה אבל אם אינה מעמדת עצמה מטבילין בה כמה שהיא ע' לקמן בפרקין מ"ט ובתפא"י שם סי ע"ב.
בר"ש ד"ה עוקת המערה. צור שמששת ימי בראשית או שקבעו ולבסוף חקקו כו', ע' במשנ"א לעיל פ"ד מ"ה.
מ"ב דלי שהוא מלא כלים והטבילן הרי אלו טהורים כו', ע' בר"ש ותוי"ט לעיל רפ"ה ובתפא"י שם סי' ד' ובמשנ"א לקמן פ"י מ"א.
שם ואם לא טבל אין המים מעורבין עד שיהיו מעורבין כשפופרת הנוד, ע' במשנ"א דפרקין לקמן מ"ה.
מ"ג שלשה מקואות בזה כ' סאה ובזה כ' סאה ובזה כ' סאה מים שאובין והשאוב מן הצד וירדו שלשה וטבלו בהן כו', ע' מה שהאריכו בזה בת' הריב"ש סי' רצ"ב ובמהרי"ק סי' קנ"ו ובח"ס חי"ד סי' ר"ט ובת' שדה יצחק סי' ל"ט.
שם המקואות טהורין, ע' בתוי"ט דפרקין לקמן מ"ז ד"ה רשב"ג וע"ע בת' הרא"ש כלל ל"א סי' ב'.
שם היה השאוב באמצע וירדו שלשה וטבלו בהם ונתערבו המקואות כמות שהיו והטובלים כמות שהיו, ע' בבועז דפרקין סי' י"ט וסי' כ"א.
מ"ד הספוג והדלי שהיו בהן שלשה לוגין מים ונפלו למקוה לא פסלוהו שלא אמרו אלא שלשה לוגין שנפלו ע' במשנ"א לעיל פ"ב מ"ו ובתפא"י סי' מ"ג שם ובבועז פרה פ"ו סי' ב' ולקמן בשילהי פרקין.
מ"ה השידה והתיבה שבים אין מטבילין בהם אא"כ היו נקובים כשפופרת הנוד, ע' תוס' פסחים ק"ט ע"ב ד"ה בים שעשה שלמה ובת' הגרע"א סי' מ"ם ובתוי"ט ותוס' רע"ק לעיל רפ"ה ובתפא"י שם סי' ד' וברוקח סי' שע"ז.
שם אם היה שק או קופה מטבילין בהם כמה שהם מפני שהמים מעורבין היו נתונים תחת הצנור כו', ע' במלאכ"ש לעיל פ"ד מ"א ובמפרשי המשנה לקמן פ"ז מ"ו ובת' ח"צ סי' מ"ם ובמשנ"א כלים פכ"ח מ"ו ובמכשירין פ"ד מ"ו.
מ"ו גסטרא שבמקוה והטביל בה את הכלים טהרו מטומאתן כו', ע' בתפא"י דפרקין לקמן מ"י סי' ע"ז.
מ"ז ערוב מקואות כשפופרת הנוד כעוביה וכחללה כשתי אצבעות חוזרות למקומן, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' קצ"ג ובתוי"ט פרה פ"ה מ"ח ופ"ו מ"ג ובטהרות פ"ח מ"ט.
שם ספק כשפופרת הנוד ספק שאינה כשפוה"נ פסולה מפני שהיא מן התורה ע' בפי' הרמב"ם והר"ש ומה שהאריכו בדבריהם בזה בנובי"ת חי"ד סי' קי"ח ובסי' קמ"ו ובבאר יצחק חי"ד סי' א' ובתוי"ט אהלות פ"ז סוף מ"ג.
שם כל שיעמוד כשפופרת הנוד ממעטה, ע' משנ"א אהלות פ"ו מ"ב,
שם רשב"ג אומר כל שהוא מבריית המים טהור, ע' במשנ"א אהלות פי"ג מ"ה ובבועז למס' פרה ספ"ח ובמכילתין פ"ז סי' א'.
מ"ח מטהרים את המקואות העליון מן התחתון והרחוק מן הקרוב כיצד מביא סלון של חרס או של אבר כו' ע' ח"ס חי"ד סי' ר"י ובתוי"ט לעיל פ"ג מ"ב ובמשנ"א פרה ספ"ח ובמכילתין פ"ד סוף מ"ג ובבועז דפרקין לקמן סי' כ"א ובחידושי הגר"ח הלוי ז"ל פ"ז ה"ה מטו"א.
שם ומניח ידו תחתיו עד שהוא מתמלא מים ומושכו ומשיקו אפילו כשערה דיו, ע' במשנ"א לעיל פ"ב מ"ו ובתפא"י פ"ה סי' ה' וע"ע במיוחסות סי' רכ"ז ובאור זרוע ח"א סי' של"ה.
שם היה בעליון ארבעים סאה ובתחתון אין כלום ממלא בכתף ונותן לעליון עד שירדו לתחתון ארבעים סאה, ע' ח"ס חי"ד סי' רי"ד ובתוי"ט לעיל פ"ג מ"ג ד"ה עד שיתחשב ובתפא"י לקמן פ"ז סי' כ"ו.
בתוי"ט ד"ה ממלא בכתף. כ' הר"ב דמאחר שיש במקוה ארבעים סאה אפילו כל מים שאובין שבעולם אין פוסלין אותו כו', ע' בתוס' אנשי שם לעיל פ"ג סוף מ"ג.
מ"ט כותל שבין שתי מקואות שנסדק לשתי מצטרף ולערב אין מצטרף עד שיהא במקום אחד כשפופרת הנוד כו', ע' במשנה פרה פ"ה מ"ח ובמפרשים שם וע"ע בתוס' גיטין ט"ז ע"א ד"ה הנצוק.
שם נפרצו זה בתוך זה על רום כקליפת השום ועל רוחב כשפה"נ. ע' משנ"א לעיל מ"ג ומ"ז.
מ"י האביק שבמרחץ בזמן שהוא באמצע פוסל מן הצד אינו פוסל מפני שהוא כמקוה סמוך למקוה כו', ע' בת' פמ"א ח"ג סי' מ"א ובח"ס חי"ד ס"ס קצ"ח ושם סי' ר"ה וסי' רי"ח ובמשנ"א לעיל פ"ב סוף מ"ה ובבועז שם סי' ד' ובפרקין סי' כ"א.
בר"ב ד"ה אם מקבלת. משום דרביעית שיעור מקוה הוא מדאורייתא להטביל בה מחטים וצנורות, ע' בתוי"ט ומשנ"א ל לעיל פ"ב מ"ד ולקמן ספ"ז.
מי"א המטהרת שבמרחץ התחתונה מליאה שאובין והעליונה מליאה כשרין אם יש כנגד הנקב שלשה לוגין פסול, פי' ומכש"כ אם היו השאובין בעליונה בודאי פסול כדכ' הכ"מ בפ"ו הי"ב מה' מקואות ע"ש, ועפ"ז שפיר מסיק ר"א ואמר דאפילו התחתונה מליאה כשרים והעליונה מליאה שאובין ג"כ כשר.
שם שלא אמרו אלא שלשה לוגין שנפלו, ע' לעיל פ"ג סוף מ"ג.
פרק שביעי
מ"א אלו מעלין ולא פוסלין השלג והברד והכפור והגליד והמלח והטיט הנרוק, ע' נובי"ת חא"ח סי' נ"ז ובח"ס חי"ד סי' רי"ש ובמפרשי המשנה לעיל פ"ב מ"ו ומ"י וע"ע בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' קצ"ג ובמש"כ בחידושי לזבחים כ"ב ע"א וע"ע בר"ש טהרות פ"ג מ"ב ובאור זרוע ח"א סי' של"ז אות יו"ד.
מ"ב אלו פוסלין ולא מעלין המים בין טמאין בין טהורין ומי כבשים ומי שלקות כו', ע' אור זרוע ח"א סי' של"ה.
שם היו בו ארבעים סאה נתן סאה ונטל סאה הרי זה כשר, ע' בתוס' יבמות פ"ב ע"ב ובזבחים כ"ב ע"א ד"ה נתן ובת' פנים מאירות ח"א סי' ל"א ובמלאכ"ש לעיל פ"ה מ"ה וע"ע בראב"ן סי' כ"ח.
מ"ג הדיח בו סלי זיתים וסלי ענבים ושנו את מראיו כשר, ע' במשנה פרה ספ"ח ובמשנ"א שם.
שם מי הצבע פוסלין אותו בג' לוגין ואינם פוסלין אותו בשינוי מראה, ע' במשנ"א ידים פ"א מ"ג ובתפא"י שם סי' כ"ב.
שם נפל לתוכו יין ומוחל ושנו את מראיו פוסל כו', ע' בת' מהר"ם ב"ב סי' קצ"ג.
מ"ד נפל לתוכו יין או מוחל ושנו מקצת מראיו אם אין בו מראה מים ארבעים סאה ה"ז לא יטבול בו, ע' בס' האשכול ה' מקואות סי' נ"ה ובנחל אשכול שם ובר"ש טבו"י פ"ב מ"ב.
מ"ה שלשה לוגין מים ונפל לתוכן קרטוב יין והרי מראיהן כמראה היין ונפלו למקוה לא פסלוהו, ע' תוי"ט נגעים רפי"ד ובבועז דפרקין לעיל סי' ג' וע"ע בת' מהר"ם ב"ב סי' קצ"ג.
שם ר' יוחנן בן נורי אומר הכל הולך אחר המראה, הארכתי בזה בחידושי לחולין כ"ו ע"א, ושם ק"ז ע"א.
מ"ו מקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונות ירדו שנים וטבלו זה אחר זה הראשון טהור והשני טמא ר' יהודא אומר אם היו רגליו של ראשון נוגעות במים אף השני טהור, ע' בת' הריב"ש סי' רצ"ב ובתוי"ט ל לעיל פ"ג מ"ב ד"ה ויטהרו ובבועז שם סי' ב' ובמלאכ"ש טהרות פ"ח מ"ט.
שם הטביל בו את הסגוס והעלהו מקצתו נוגע במים טהור, ע' במיוחסות סי' רל"א ובת' אבקת רוכל סי' נ"ה.
שם הכר והכסת של עוד כיון שהגביה שפתותיהם מן המים המים שבתוכן שאובין כו', ע' בר"ב לעיל פ"ו מ"ה
בר"ב ד"ה סגוס. בגד צמר עב כו', ע' במפרשי המשנה אהלות פי"א מ"ג.
מ"ז הטביל בו את המטה אע"פ שרגליה שוקעות בטיט העבה טהורה מפני שהמים מקדמין, ע' בר"ב ותוי"ט ומשנ"א לעיל פ"ב מ"י ובמשנ"א דפרקין מ"א ומ"ו ופ"ט מ"ב.
שם מחט שהיא נתונה על מעלות המערה היה מוליך ומביא במים כיון שעבר עליה הגל טהורה, ע' בת' פנים מאירות ח"ב סי' קפ"ב ובבועז לעיל פ"ו סי' ד'.
פרק שמיני
מ"א ארץ ישראל טהורה ומקואותיה טהורים, ברמב"ם פ"י ה"ה ממקואות מסיק עלה שהן בחזקת טהרה שחזקתן מן הגשמים עכ"ל. וקשה הלא בירושלמי ע"ז פ"ה ה"ד קאמר ומקואותיה טהורין ר' לעזר בי ר' יוסי הדא דאת מר להאמינן שאינן שאובין הא למידת ארבעים לא דדרשי אך מעין ובור מקוה מים מה מעין מטהר כל שהוא אף מקוה מטהר כל שהוא ע"ש, הרי דמטעם נאמנות אתינן עלה ובזה גופא חלוקות נאמנות השאובין מנאמנות השיעור, והרמב"ם עם כל המפרשים דהכא ודהתם השמיטו כל זה וצ"ע כעת.
שם מקואות העמים שבחו"ל כשרים לבעלי קריין כו' ופסולים לכל הטמאים, ע' במשנ"א לעיל פ"א ריש מ"ז וע"ע בר"ש אהלות פי"ח מ"ט ובתוי"ט ידים פ"א מ"ג וע"ע כפתור ופרח פ"י.
מ"ב אלו בעלי קריין שהם צריכין טבילה כו', יל"ד קצת על סדר המשנה הלא לפ"מ דפתח באלו שהם צריכים טבילה הי"ל להקדים אלו הצריכים, היינו ראה מים חלוקים או עכורים באמצע ובסוף או לבנים ונמשכים טמאים אבל בתחילה או אפילו מתחלה ועד סוף טהורים וצ"ע. וע' במלאכ"ש זבים פ"ב מ"ב,
שם באמצע ובסוף טמא, הנה מלשון זה משמע דדוקא בשניהם ביחד, ולא אתא לאפוקי רק בתחילה, אבל ברמב"ם פ"ה ה"ו מאבה"ט גריס באמצע או בסוף.
מ"ג המטיל טפין עבות מתוך האמה טמא דברי ר"א חסמא, בדמב"ם פ"ה ה"ו מאבה"ט צריף בבא זו להדינים של המשנה הקודמת ופסק דלא כר"א חסמא וע"ש בכ"מ ובר"ב ותוי"ט לעיל ריש מ"ב.
שם המהרהר בלילה ועמד ומצא בשרו חם טמא, ע' במשנ"א זבים פ"א מ"א.
מ"ד עובדת כוכבים שפלטה ש"ז מישראל טמאה בת ישראל שפלטה ש"ז מעכו"ם טהורה, ע' אור שמח פ"ה הט"ז מאבות הטומאות ובמשנ"א נגעים רפ"ג.
שם האשה ששמשה ביתה וירדה וטבלה ולא כבדה את הבית כאילו לא טבלה, ע' בס' התרומה ה' נדה סי' צ"ה ובת' מהר"ם ב"ר ברוך ס"ס תרל"ב ובת' הגרע"א סי' ע"ב ובאור שמח פ"ו הט"ז מאיסורי ביאה.
שם בעל קרי שטבל ולא הטיל את המים כשיטיל את המים טמא ד' יוסי אומר בחולה ובזקן טמא בילד ובבריא טהור, ע' בנחל אשכול לס' האשכול ח"א סי' א' ובמש"כ בחידושי לתמיד דף כ"ו ע"א וע"ע בת' חמדת שלמה ס"ס כ"א ובמשנ"א זבים פ"ב מ"ב.
מ"ה נדה שנתנה מעות בפיה וירדה וטבלה טהורה מטומאתה אבל טמאה היא על גב רוקה, ע' נובי"ת חי"ד סי' קל"ה ובמקנה לקידושין כ"ה ע"ב.
שם נתנה שערה בפיה קפצה ידה קרצה שפתותיה כאילו לא טבלה, ע' בספר התרומה ה' נדה סי' ק"ב
שם האוחז באדם ובכלים ומטבילן טמאין ואם הדיח את ידו במים טהורים רש"א ירפה כדי שיבאו בהם מים, ע' בתוי"ט לעיל פ"ב מ"י ובת' שיבת ציון סי' מ"ב ובבועז דפרקין סי' י"ב וע"ע בת' הגרע"א סי' סמ"ך ובת' משיב דבר ח"ב סי' ל"ז
שם בית הסתרים בית הקמטים אינן צריכין שיבאו בהן מים, ע' ח"ס חי"ד סי' קצ"ג ובמשנ"א נגעים פ"ב ריש מ"ד וע"ע אור זרוע ח"א סי' שס"ג ובר"ש שילהי מכילתין
בר"ב ד"ה בית הסתרים כגון תוך האוזן ותוך החוטם ותוך הפה, ע' בת' הגרע"א סי' סמ"ך
בר"ב ד"ה אין צריך. דנהי דאין צריכין לבא בהן מים מקום הראוי לביאת מים בעינן. ע' במשנ"א לקמן פ"י סמ"א.
פרק תשיעי
מ"א אלו חוצצין באדם חוטי צמר וחוטי פשתן והרצועות שבראשי הבנות כו', ע' תוס' שבת ר"פ במה אשה ובשאילתות פ' אחרי סי' צ"ו ובמפרשים שם ובס' התרומה סי' רל"ט ובאור זרוע ח"ב סי' פ"ד.
שם ר' יהודא אומר של צמר ושל שער אינם חוצצין מפני שהמים באין בהם, ע' באור זרוע ח"ב סי' ע"ח.
מ"ב קלקי הלב והזקן ובית הסתרים באשה, ע' במשנ"א לקמן מ"ג.
שם וגלדי צואה שעל בשרו ובצק שתחת הצפורן כו', ע' בס' התרומה ה' נדה סי' ק"ג ובראבי"ה סי' קפ"ה ובס' המנהיג ה' סעודה סי' א'.
שם וטיט היון וטיט היוצרים, ע' תוי"ט לעיל פ"ב מ"י ובמשנ"א פ"ז מ"ז ובבועז שם ס"ס יו"ד וע"ע באור זרוע ה' מקואות סי' של"ז אות יו"ד.