אור הישר (טהרות)· הרב שמואל יצחק הילמן
מקואות · פרק ראשון
מ"א שש מעלות במקואות זו למעלה מזו מי נבאים ברמב"ם ה' מקואות רפ"ט הוסיף לזה ומי בורות. שיחין ומערות וכיוצא בהן כו', וע' לקמן בפרקין מ"ד ובת' הרא"ש כלל ל"א סי' ט'.
שם שתה טמא ושתה טהור טמא כו', ע' במשנ"א מכשירין פ"ב סמ"ג,
בר"ב ד"ה מי גבים חפירה שבקרקע כו', ע' בתוי"ט כאן ובמס' פרה פ"ו מ"ה ובמלאכת שלמה טהרות פ"ח מ"ט.
מ"ב מלא בכלי טמא ונפל ככר של תרומה אם הדיח טמא, וכ' הרמב"ם ברפט"ו מטו"א אם הדיח ידו והוציא הככר נטמא הככר במים שבידיו כו', והראב"ד פי' שם אם הדיח בהן את ידו או הככר שנפל ע"ש והר"ב לעיל במשנה הקודמת פי' אם הדיח הככר ע"ש, והוא דלא כרמב"ם ולא כראב"ד וצ"ע כעת.
מ"ג נפלו מים טמאים כו', ברמב"ם פט"ו ה"א מטו"א הוסיף לזה דהנפילה היתה ברצון, וע"ש באור שמח ובתוס' רע"ק דמשנתנו ובמשנ"א פרה פי"א מ"ח.
מ"ד נפל לתוכן מת או שהלך בהן הטמא ושתה טהור טהור, ע' בתפא"י דפרקין סי' ל' וע"ע באור שמח רפט"ו מטומאת אוכלין ובתוס' רע"ק לעיל אות א' ובתפא"י ידים פ"ד סי' ס"ו.
שם מי תמצית שפסקו כו', ע' בת' עונג יו"ט סי' פ"ה.
שם פסקו הגשמים הקרובים לעיר ולדרך טמאים והרחוקים טהורין עד שיהלכו רוב בני אדם, ע' בבועז לקמן פ"ו סי' י"ב וברפ"ח ובמשנ"א שם סוף מ"א
בר"ב ד"ה מי תמציות שפסקו גשמים היורדים על ההרים ומתמצין המים ומבעבעין מן ההרים כו', ע' בר"ב ותוי"ט בפרקין מ"ו ובמכשירין פ"ב מ"ג.
מ"ה מאימתי טהרתן בש"א משירבו וישטופו ובה"א רבו אע"פ שלא שטפו, ע' במשנ"א במשנה הקודמת ד"ה בשעת הגשמים ובבועז למס' פרה ספ"ח וע"ע בתוי"ט מכשירין פ"ד רמ"י.
שם רש"א שטפו אע"פ שלא רבו כשרין לחלה, המפרשים האריכו בזה אולם הגר"א ז"ל בא"ר גריס כשרין לחולין ע"ש.
מ"ו למעלה מהן מי תמציות שלא פסקו שתה טמא ושתה טהור טהור, ע' בת' עונג יו"ט סי' פ"ה.
שם כשרים לתרומה, ע' מה שכתבו המפרשים במשנה הקודמת ובמשנ"א לעיל סוף מ"א.
מ"ז למעלה מהן מקוה שיש בו ארבעים סאה, ע' בכ"מ פ"ט ה"ב מה' מקואות ובמשנ"א לקמן פ"ה מ"ו ד"ה כל מקום וע"ע בת' הרשב"א ח"ד סי' שי"ח ובמהרי"ק סי' נ"ו.
שם למעלה מהן מעין שמימיו מועטין ורבו עליו מים שאובין כו', ע' באור זרוע ח"א סי' תשע"ג ובת' הרא"ש כלל ל' סי' ג' ד' ובכלל ל"א סי' ט' ובת' אבקת רוכל סי' סמ"ך ס"א וע"ע במיוחסות סי' רל"א ובתוי"ט לקמן רפ"ה ושם מ"ג ובמלאכ"ש שם ובחידושי הגר"ח הלוי פ"ט ה"ו מה' מקואות
שם שוה למקוה לטהר באשבורן ולמעין להטביל בו בכל שהוא. ע' בבועז לקמן פ"ה סי' ה' וסי' ו'.
מ"ח למעלה מהן מוכין, ברמב"ם פ"ט ה"ז ממקואות מימיו מוכים כו', והוא כלשון המשנה פרה פ"ח מ"ט וע"ש במשנ"א.
שם למעלה מהן מים חיים שבהן טבילה לזבים, פי' לזכרים דוקא, וע' רש"י שבת ס"ה ע"ב ד"ה וסבר שמא ובתוי"ט במשנה הקודמת בד"ה טובלין.