אור ברסלב
אור הישר (טהרות) כלים › פרק שני

אור הישר (טהרות)· הרב שמואל יצחק הילמן

כלים · פרק שני

פרק ראשון

מ"א כלי עץ וכלי עור וכלי עצם וכלי זכוכית פשוטיהם טהורים ומקבליהן טמאים נשברו טהרו חזר ועשאן מהם כלים מקבלין טומאה מכן ולהבא. ע' מש"כ בחידושי לשבת ט"ז ע"א, וע"ע נובי"ק חי"ד סי' צ"ח ובתוס' אנשי שם לקמן רפכ"ז וע"ע רפט"ו ורפ"ל ובמפרשים שם.

שם כלי חרס וכלי נתר טומאתן שוה מיתטמאין ומטמאין באויר ומטמאין מאחוריהן ואינן מטמאין מגביהן ושבירתן היא טהרתן. ע' ראב"ן סי' נ"ו ובמל"מ פ"א הי"ג מה' כלים ובס' המכריע חי"ד סי' כ"ז דפוס לובלין ובת' עין יצחק אה"ע ח"א ס"ס ל"ד.

בר"ב ד"ה כלי עץ. ובפ' שמיני איתקוש כלי עור וכלי עץ לשק כו' הלכך פשוטיהן טהורים כו', וע"ל רפי"א ובמפרשים שם.

בר"ב ד"ח ואין מיטמאין מגביהן דכתיב וכלי חרס אשר יפול מהם אל תוכו מתוכו הוא מיטמא ואינו מיטמא מגבו, ע' תורה תמימה פ' שמיני סי' י"א אות קכ"א.

מ"ב הדקין שבכלי חרס וקרקרותיהן ודפנותיהן יושבין שלא מסומכין שיעורן מכדי סיכת קטן ועד לוג מלוג ועד סאה ברביעית כו', ע' ספרא שמיני פרשה ז' ובתוס' שבת ט"ז ע"ב ד"ה אחד כלים ושם צ"ה ע"ב ד"ה ניקב ובר"ש מקואות פ"ד מ"ג ובמשנה אחרונה לקמן פי"ז מט"ו ובר"ב ותוי"ט לקמן ספכ"ח ובמקואות רפ"ד ובא"ר שם מ"ג ובמשנ"א ידים פ"א מ"ב ובת' חוט השני סי' צ"ז דף קי"א ע"א וע"ע בדורות הראשונים ח"א כרך ג' פי"ח. בר"ש והא דאמרינן בספ"ק דשבת דגזור טומאה אכלי זכוכית כו' ולא אמרינן כיון דנקבו טהרו כו', ע' בת' הגרע"א ס"ס ר"י.

מ"ג הטהורים שבכלי חרס טבלא אין לה לזביז ומחתה פרוצה כו', ע' בר"ש מקואות פ"ד מ"ב ובמפרשי המשנה לקמן פי"ב מ"ו ובבועז אהלות פי"ב סי' ב'.

שם ואבוב של קלאין, ע' באליהו רבא לאהלות רפ"ט ובתפא"י שם.

שם וסילונות אע"פ כפופין אע"פ מקבלין, ע' בס' תשובות לשואל סי' י"ב ובמשנ"א מקואות רפ"ד ושם סוף מ"ג.

שם וחבית של שייטין, ע' בבועז לקמן ר"פ כ"ג ובתוי"ט לאהלות פ"ט מט"ז ובתפא"י שם סי' י"ז וע"ע בתוי"ט ובתוס' אנשי שם לאהלות פט"ו מ"ג.

שם וחבית דפונה בשולי המחץ, ע' במפרשי המשנה ידים פ"א מ"ב.

שם והמטה והכסא והספסל והשלחן והספינה והמנורה של חרס הרי אלו טהורים כו', ע' ספרא שמיני פרשה ז' מ"ד ובראב"ן סי' נ"ו.

שם זה הכלל כל שאין לו תוך בכלי חרס אין לו אחוריים, ע' בתוי"ט כאן ולקמן פט"ו מ"ד ה' ובמשנה אחרונה שם ובתוי"ט פכ"ז מ"א ובמשנה שם. וע"ש עוד מ"ג ובמס' פרה פ"ח מ"ו ופ"י מ"ג.

מ"ד מגופת היוצרין שהוא פותח בה טהורה כו', ע' לקמן פ"ג מ"ו ובמשנה אחרונה שם.

שם משפך של בע"ב טהור ושל רוכלין טמא מפני שהוא של מידה דברי ר"י בן בתירא רע"א מפני שהוא מטהו על צדו ומריח בו ללוקח, ע' דורות הראשונים ח"א כרך ג' פי"ח.

מ"ה כסוי כדי יין וכדי שמן וכסוי חביות ניירות טהורין. ע' מה שהאריכו בזה בר"ב ותוי"ט ותוס' רע"ק וע"ע בת' שיבת ציון סי' ט"ל וע"ע בנובי"ת הי"ד סי' ק"ה ובמשנ"א אהלות פי"ב מ"ב בד"ה סרידה.

שם ואם התקינו לתשמיש טמאים ע' לקמן בתפא"י פט"ז סי' נ"ח ובמשנ"א מ"ז שם. בתוי"ט ד"ה כסוי כדי יין. לשון הר"ב וכל המשמש כסוי כו' ולעיל מ"ג נקט כפוי כו' ע"כ. ע' בבועז לאהלות רפ"ט.

מ"ו טיטרוס ר"א ב"ר צדוק מטהר ר' יוסי מטמא מפני שהוא כמוציא פרוטות, ע' לקמן ספכ"ב ובתפא"י שם סי' ע"ז ובמשנ"א מקואות פ"ו מ"י וע"ע בת' הרא"ש כלל מ"ח סי' וי"ו.

מ"ז הטמאין שבכלי חרס טבלה שיש לה לבזביז ומחתה שלמה וטבלה שהיא מלאה קערות נטמאת אחת מהן בשרץ לא נטמאו כולם כו', ע' במשנה אחרונה לקמן פ"ה מ"ג ובתפא"י פ"ז מ"א ופ"ח מ"ט וע"ע פי"ב מ"ו ושם במפרשים ובפכ"ו מ"ב ובמפרשי המשנה עוקצין ספ"ב.

שם ר' יוחנן בן נורי אומר חולקין את עוביו המשמש לטמא טמא המשמש לטהור טהור, ע' בר"ש לקמן פכ"ה מ"ה ובמלאכת שלמה שם.

ר"ב ד"ה שנטמא. אבל בטומאת שרץ דאורייתא דכל היכא דנגע בכלי עץ בין מאחוריו בין מתוכו נטמא כולו אם נטמא אחד מהן נטמא חבירו כו', ע' בתפא"י אהלות פ"ד מ"א סי' ה' ושם מ"ב סי' כ'.

מ"ח הלפיד טמא, וכ' הר"ב סד"א שלא תטמא מדאינה יכולה לעמוד בפני עצמה קמ"ל דהואיל ומקום מושבה מתוקן ומיוחד להושיבה בראש הקונדס הרי זו מטמאה ע"כ, כה"ג לקמן פ"ד סוף מ"ג וע"ל פי"ח סוף מ"ב ובתפא"י שם ובפ"ל סי' כ"א וסי' כ"ב.

שם המסרק של צרצור כו', כה"ג במשנה מקואות פ"ג מ"ג וע"ש בתפא"י סי' כ"ב.

תוכן העניינים

אור הישר (טהרות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה