אור ברסלב
אור הישר (טהרות) כלים › פרק ראשון

אור הישר (טהרות)· הרב שמואל יצחק הילמן

כלים · פרק ראשון

כלים

מ"א אבות הטומאות השרץ ושכבת זרע וטמא מת כו'. הא דלא תני הכא מנין כהא דתנן ארבעה אבות נזיקין או אבות מלאכות מ' חסר אחת, משום דהכא אין דינם שוה שאין ש"ז של שאר בני אדם כש"ז של זב וכן בטומאות האחרות כדביאר רב האי גאון בפתיחתו לפירושו דסדר טהרות ע"ש, וע"ע תוס'. ב"ב ד"ט ריש ע"ב.

שם ומי חטאת שאין בהם כדי הזאה הרי אלו מטמאין אדם וכלים במגע, ע' גבורת ארי ליומא י"ד ריש ע"א ובתוי"ט מקואות פ"י סוף מ"ו ובר"ש זבים פ"ה מ"א.

שם ואינם מטמאין במשא, ע' במשנ"א לאהלות פט"ו מ"ב ומ"י וע"ע בתוי"ט טהרות רפ"י.

מ"ב. למעלה מהם נבילה ומי חטאת שיש בהם כדי הזייה שהם מטמאין את האדם במשא לטמא בגדים במגע וחשובי בגדים במגע. ע' ר"ש זבים פ"ה מ"ג ושם מ"ז ומ"ח ובפרה פ"ח מ"ד ובהתוה"מ פ' חקת סי' ס"ח ובתוס' ר"ע פרה פ"ד מ"ד ובבועז שם ובמשנ"א זבים פ"ה מ"י.

בר"ב ד"ה מטמאים. ואין לך טמא טומאת משא אלא האדם בלבד ולא כלים ולא אוכלים ומשקים, ע' במשנ"א פרה פ"י מ"א ובטהרות פ"ה מ"ז ובזבים פ"ד מ"ו ובמשנ"א שם פ"ה סמ"א ושם מ"ב ומ"ה.

מ"ג למעלה מהן בועל נדה שהיא מטמא משכב תחתון כעליון כו'. וכ' באליהו רבא וז"ל אע"ג דבועל נדה אינו מטמא במשא כי הנך חמשה דברים דקתני ברישא כו', ע' תוס' נדה ע"א ע"ב ד"ה מערה ובת' בית אפרים חי"ד סי' נ"ב וע"ע בר"ש זבים פ"ה מי"א ובחידושי הגר"ח הלוי ז"ל בפ"ח ה"ד ממטמאי מו"מ.

שם למעלה מהן זובו של זב ורוקו ושכבת זרעו ומימי רגליו, ע' במשנ"א זבים פ"ב מ"ב.

שם ודם הנדה שהן מטמאין במגע ובמשא, ע' מכשירין פ"ו מ"ו ושם במשנ"א סוף מ"ה.

שם למעלה מהן מרכב שהוא מטמא תחת אבן מסמא, ע' אור שמח פ"ו ה"ה מה' מטמאי מו"מ ובמפרשי המשנה לקמן פכ"ג מ"ג ובמשנ"א טהרות פ"ח מ"ב וע"ע תשב"ץ ח"א סי' ק"כ.

שם שהזב עושה משכב ואין משכב עושה משכב, ע' משנ"א זבים ספ"ב.

בר"ש. ומיהו מגע בועל נדה תניא התם בהדיא כו', ע' בת' בית אפרים חי"ד סי' נ"ב.

מ"ד למעלה מן הזב זבה שהיא מטמא את בועלה למעלה מן הזבה מצורע כו'. ע' בר"ש נגעים פי"ד מ"ב.

שם למעלה מן הזבה מצורע שהוא מטמא בביאה, ע' משנ"א לנגעים פי"ג מ"ז ופי"ד מ"ב.

שם חמור מכולם המת שהוא מטמא באהל מה שאין כולם מטמאין. הא דלא קאמר חמור מכולם שמטמא בהיסט ע' בשערי תשובות למהר"ם ב"ר ברוך שער שני סי' ק"ח ובאור זרוע ח"ב סי' תכ"ה ובתוי"ט טהרות רפ"ז.

בר"ש ד"ה תניא בתוספתא. חומר בנבלה שאין במי חטאת כו' שמי חטאת כו' ואין מטמאין בצרופן משא"כ בנבלה ע"כ. האי צרופן כוונתו שהגלידו שאז בטלה טומאתן וטהורין. וע' בתוי"ט זבים פ"ה מ"י ובמשנ"א טהרות רפ"נ.

ובמש"כ בתר הכי מי חטאת שיבשו הרי אלו טהורים נבלה שיבשה אם יכולה היא לשרות ולחזור לכמות שהיה הרי זו טמאה ע"כ, לכאורה אין בזה צד חומר וקלות, דמי חטאת שיבשו הרי בטלה מציאותן, משא"כ בנבלה שיבשה, לכן אנו מתחשבין עם אפשרות החזרה לכמות שהיה, ואולי כוונתו דגם בכלי שהיה המי חטאת אם נעמיד כלי זה במקום לח וקר באופן שעי"ז יהיה חוזר וניעור לחות בפנים הכלי. אפ"ה אם יגע בפנים טהור ולא תתעורר הטומאה מפני אפשרות התעוררות הלחלוחית כמו בנבלה ע"י השרייה.

מ"ה עשר טומאות פורשות מן האדם מחוסר כפורים אסור בקדש ומותר בתרומה ובמעשר חזר להיות טבו"י אסור בקדש ובתרומה ומותר במעשר חזר להיות בעל קרי אסור בשלשתן כו', ע' אור זרוע ח"א סי' קי"ח.

שם חזר להיות מצורע מוסגר מטמא בביאה ופטור מן הפריעה ומן הפרימה כו' ואם היה מוחלט חייב בכולן, ע' נגעים פ"ח מ"ח ובמפרשים שם.

מ"ו עשר קדושות הן ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות ומה היא קדושתה

שמביאין ממנה העומר והבכורים ושתי הלחם מה שאין מביאין כן מכל הארצות, הנה הני דחשיב במשנתנו הן שנזכרו בתורה דקיום מצותן נקשרו דוקא באדמת ארץ ישראל, אבל סתם חשיבות א"י לגבי כל הארצות כבר הוזכרו במשנה וברייתא ובמימרות האמוראים כדתנן בכתובות ק"י ע"ב הכל מעלין לא"י ואין הכל מוציאין, ותניא בב"ק ד"פ ע"ב הלוקח בית בא"י כותבין עליו אונו אפילו בשבת ע"י נכרי ואע"ג דבעלמא אמירה לנכרי שבות ורק משום ישוב א"י לא גזרו בה רבנן וכן בכמה וכמה דברים, ובהכרח דמטעם קדושתה עבוד לה רבנן כל המעלות. ובמשנתנו לא חשבו אלא הני דכתיבין בתורה כנ"ל, ומה מאד הפליגו חז"ל בשבח א"י עד שקבעו מתנת א"י לעם ישראל בין תורה ועוה"ב שנתנו ע"י יסורים כדאמרינן בברכות ד"ח ע"א. ואף ללימוד התורה מועלת זכותה יותר לכוון לאמיתה כדאמרינן בתמורה כ"ט ע"א ובכ"מ וע"ע בס' התרומה סי' רי"ג ובכפתור ופרח פ"י ושם פ"ו.

מ"ז עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה שמשלחים מתוכן את המצורעין ומסבבין לתוכה מת עד שירצו יצא אין מחזירין אותו. ע' בס' יראים סי' שכ"ה ובתוס' כתובות מ"ה ע"ב ד"ה על פתח.

מ"ח לפנים מן החומה מקודש מהם שאוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני כו'. הנה מכאן מתחילין העשר קדושות שנשנו במ"ו, אבל קדושת א"י ועיירות המוקפות חומה אינן מן המנין, דאל"ה טפי מעשר נינהו כדכתב בכפתור ופרח פ"ו וע"ע בת' ברית יעקב סי' ט"ז.

שם הר הבית מקודש ממנו שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם, ע' בסה"מ ל"ת ע"ח.

שם עזרת נשים מקודשת ממנו שאין טבו"י נכנס לשם ואין חייבים עליה כו', ע' בר"ב ותוי"ט פרה פי"א מ"ד.

בר"ש ד"ה לפנים מן החומה. ולענין שוחט על חמץ לר"י דאמר בפ' התודה ובפ' תמיד נשחט חוץ לחומת בית פאגי, ע' בת' הגרע"א סי' קע"ו.

מ"ט בין האולם ולמזבח מקודש ממנה שאין בעלי מומין ופרועי ראש נכנסים לשם. ע' סה"מ להרמב"ם ל"ת ס"ט ובמפרשים שם ושם ל"ת ע"ג וע"ע רש"י סוכה מ"ד ע"א ד"ה כהנים בעלי מומין ובאור זרוע ח"ב סי' שט"ו ובמעין החכמה דף ס"ב ע"ב ובחידושי הגר"ח הלוי ז"ל פ"א הט"ו מביאת מקדש.

שם ההיכל מקודש ממנו שאין נכנס לשם שלא רחוץ ידים ורגלים. ע' הרחב דבר לפ' תשא בפסוק בבואם אל אה"מ.

תוכן העניינים

אור הישר (טהרות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה