אור ברסלב
אור הישר (טהרות) כלים › פרק שלישי

אור הישר (טהרות)· הרב שמואל יצחק הילמן

כלים · פרק שלישי

פרק שני

מ"א שיעור כלי חרס ליטהר העשוי לאוכלין שיעורן כזיתים העשוי למשקין שיעורו כמשקין העשוי לכך ולכך מטילין אותו לחומרו בזיתים, ע' תוס' עירובין ד"ד ע"ב ד"ה כל כלי וע"ע במשנה אחרונה לקמן פ"ד מ"ב ופ"ח מ"ב בתוי"ט ובאליהו רבא פ"י מ"ח ובמלאכת שלמה רפי"ז ובשאר מפרשים שם.

מ"ב חבית שיעורה בגרוגרות דברי ר"ש ר"י אומר באגוזים ר"מ אומר בזיתים, וכ' הר"ב דהלכה כר' יהודא לגבי דר"מ ור"ש וע' מה שהאריך בזה בתוי"ט כאן ולקמן פ"ח מ"י, ומה שהביא בשם המהרי"ק דהני כללות דהלכה כמר לגבי מר לא אמרו על הדינים הבלתי נוהגים בדורנו וכ' דהוא בשרש קפ"ה, ט"ס הוא וצ"ל קס"ה ובמק"א הארכתי בזה, וע"ע לקמן פ"י מ"ד בתפא"י בועז סי' ג' ובתוס' אנשי שם לנגעים פ"א מ"ד ובת' חו"י ר"ס צ"ד.

שם הלפס והקדירה שיעורן בזיתים, ע' במשנה אחרונה פ"י מ"ח ובס' המכריע חי"ד סי' כ"ז דפוס לובלין.

שם נר שיעורו בשמן רא"א בפרוטה קטנה, ע' לקמן רפי"ד ובתוס' חדשים ובתפא"י שם סי' ט' ובמשנ"א שם.

שם ושל אדמה שהוסק פיו בפתילה טהור, ע' תוי"ט לקמן פ"י מ"א.

בתוי"ט ד"ה חבית, מצינו שהגרוגרות יתירה מכזית כו', וע"ע בתוי"ט לקמן פי"ז מי"א.

מ"ג חרס שניקב ועשאו בזפת אע"פ שמחזיק רביעית טהור מפני שבטל שם כלי מעליו, ע' במשנה אחרונה לקמן רפ"ד וע"ע בתוי"ט ספ"ט ובתפא"י פ"י סי' מ"ו ובבועז שם סי' ד'.

מ"ד חבית שנתרועעה, וכ' הר"ב כמו כותל רעוע שלא נפלו חרסיה אבל היא רעוע כל כך שאם יטלטלוה וחצי קב גרוגרות בתוכה תשבר לגמרי כו', ע' משנה אחרונה לקמן פי"ד מ"א וע"ע תשב"ץ ח"א סי' קכ"א.

שם היה בה חרס מחזיק רביעית כולה מטמא במגע וכנגדו מטמא באויר, וכ'

הר"ש דאין אויר ליד כלי חרס, ואחריו נמשך הר"ב בפירושו הכא וכ"כ לקמן פ"ז מ"ג דיד יש לו מגע ואין לו אויר וע"ש במפרשים.

מ"ה הטופל כלי חרס הבריא ר"מ ור"ש מטמאים והכ"א הטופל את הבריא טהור ואת הרעוע טמא וכן בחידוק הקרויה. ע' בת' שאילת דוד חא"ח סוף סי' ב' בהנח"ה.

מ"ו יבלית שטופלין בה הפטסין הנוגע בה טמא מנופת חבית אינה חיבור הנוגע בטיפולו של תנור טמא. הנה בביאור משנתינו נחלקו הרמב"ם והראב"ד בפ"כ ה"ד וה"ז מה' כלים, ועמש"כ על דבריהם בכ"מ ובחזון איש לכלים סי' ו' סקי"ד.

מ"ז קומקום שניקב ועשאו בזפת ר' יוסי מטהר שאינו יכול לקבל את החמין כצונן. עמש"כ הגר"א ז"ל בא"ר לקמן פ"ל מ"ג.

שם וכן היה אומר בכלי זפת כלי נחושת שזפתן טהורין ואם ליין טמאין, ע' לקמן פ"י בועז סי' ד'.

בר"ב ד"ה קומקום יותר גדול ממיחם, ע' בר"ב ותוי"ט לקמן רפי"ד ד"ה מיחם וברש"י שבת מ"א סע"א ד"ה המיחם.

מ"ח ר' יוסי מטהר בשניהם, וכ' הגר"א ז"ל בא"ר וז"ל ר"י לטעמיה דאמר כל שאינו יכול לקבל חמין כצונן טהור ע"כ, פי' דר"י נמשך אחרי שיטתו במשנה הקודמת. וכ' בחזון איש לכלים סי' ו' סקי"ד דלפי הא"ר הא דאר"י לקמן פ"ל מ"ג בכוס שניקב ועשאו בזפת טהור היינו נמי טעמא שאין יכול לקבל חמין ע"כ. ובאמת הא"ר גופיה כתב הכי בשילהי מכילתין שם כדהזכרתיו לעיל במ"ז.

מ"ט חבית שנקבה ועשאה בזפת יתר מצרכה הנוגע בצרכה טמא יתר מצרכה טהור. ע' במשנה אחרונה ספכ"ט.

תוכן העניינים

אור הישר (טהרות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה