אור הישר (טהרות)· הרב שמואל יצחק הילמן
כלים · פרק רביעי
מ"א חבית שנפחתה והיא מקבלת על דפנותיה או שנחלקה כמין שתי עריבות ר' יהודא מטהר וחכמים מטמאין. ע' לקמן רפט"ז ובמפרשים שם ובמשנ"א רפכ"ב ובבועז שם סי' ז'.
מ"ב חבית שנתרועעה ואינה יכולה להטלטל בחצי קב גרוגרות טהורה גיסטרא שנתרועעה ואינה מקבלת משקין כו'. ע' לקמן פ"ט מ"ז במשנה אחרונה ד"ה נסדק.
בר"ב ד"ה גיסטרא כלי חרס שנחלק לשנים ונעשה גיסי תרי, ע' במפרשי המשנה מקואות פ"ו מ"ו.
מ"ג איזו היא גיסטרא כל שניטלו אזניה כו'. ע' לעיל פ"ב מ"ו ובמפרשים שם.
שם היו בה חדודים יוצאין כל המקבל עמה בזתים מטמא במגע וכנגדו מטמא באויר וכל שאינו מקבל עמה בזיתים מטמא במגע ואין כנגדו מטמא באויר ע' בבועז מקואות פ"ו סי' ז'.
שם היתה מוטה על צדה כמין קתדרה, ע' לקמן פכ"ב מ"ג ובמפרשים שם וכן בפכ"ד מ"ב ובמשנ"א מקואות פ"ד מ"ב.
שם שולי קורפיות ושולי קוסים הצידוניים אע"פ שאינם יכולים לישב שלא מסומכין טמאין שלכך נעשו מתחילתן, ע' במשנה אחרונה לעיל פ"ב מ"ב ובתפא"י לקמן פי"ח סי' כ"ג ובפ"ל סי' כ"א כ"ב וע"ע בת' הרא"ש כלל מ"ח סי' וי"ו.
מ"ד כלי חרס שיש לו שלש שפיות הפנימית עודפת הכל טהור החיצונה עודפת הכל טמא כו'. ע' בתוס' אנשי שם לקמן פ"ח מ"ד.
שם היו שוות ר' יהודא אומר חולקין האמצעית וחכ"א הכל טהור, ע' בר"ש ותוי"ט לקמן פ"י מ"ח.
שם כלי חרס מאימתי מקבלין טומאה משיצרפו בכבשן והיא גמר מלאכתן. כה"נ לקמן ספ"כ, ובזה מובן הא דתנן רפ"ה דפרה המביא כלי חרס לחטאת טובל ולן על הכבשן וע"ש במפרשים.