אור הישר (טהרות)· הרב שמואל יצחק הילמן
כלים · פרק ארבעה עשר
מ"א כלי מתכות כמה הוא שיעורן כו', קאי אהא דתנן לעיל רפי"א גבי כלי מתכות נשברו טהרו.
שם קיתונות כדי לקבל פרוטות מדות יין ביין ומדות שמן בשמן רא"א כולן בפרוטות, ע' במלאכת שלמה לעיל פ"ג מ"ב ולקמן רפי"ז ושם בתפא"י.
שם ר"ע אומר המחוסר חטיפה טמא והמחוסר לטישה טהור, ע' מל"מ רפ"ח מה' כלים ובתפא"י לעיל פי"ב סי' ס"ז.
מ"ב מקל שעשה בראשו מסמר כמין חזיינא טמא כו' עשה בראשו מניקת וכן בדלת טהורה, ע' במשנה אחרונה לעיל פי"א סוף מ"ב
שם עשה בראשו מניקת וכן בדלת טהורה. ע' במשנ"א פ"כ מ"ה ובבועז שם
שם היתה כלי וחברה לה טמאה, ע' משנ"א פרה פ"ה מ"ז ד"ה השוקת ובמקואות פ"ד מ"ג.
שם מאימתי היא טהרתה בש"א משיחבל בה"א משיחבר, ע' לקמן פ"כ מ"ו ובמפרשים שם ובפכ"ב מ"ד ובדורות הראשונים ח"א כרך ג' פט"ו.
מ"ג שלשלת דלי גדול ארבעה טפחים ושל קטן עשרה ע' בבועז לקמן פי"ט סי' ד' ובמפרשי המשנה מקואות פ"י מ"ה ובמשנ"א מכשירין פ"ד מ"א.
שם חמור של נפחים טמא כו', כה"ג לקמן פי"ח מ"ג וע' תוס' ב"ב ד"כ ע"ב ד"ה ושל חמור ובת' הרא"ש כלל מאה סי' ד'.
שם וכל הכסוים טהורין חוץ משל מיחם, וכ' הר"ש אין למדים מן הכללות אפילו במקום שנאמר בהן חוץ דהא איכא כסוי טני של רופאים דטמא לכו"ע כו' ע"כ, ואיכא למידק עפ"ז בעירובין כ"ז ע"ב דמייתי הא דאין למידין מן הכללות אפילו במקום שנאמר בו חוץ ראיות לזה מכמה משניות ולא מייתי מהא דהכא הקדומה. כן יל"ד ע"ד התוי"ט לעיל רפ"י דהביא מדברי הר"ש כאן ולא מייתי טפי מסוגיא דעירובין שם וקידושין ל"ד ע"א וצ"ע כעת. וע"ע לעיל פי"ב מ"ג ובמפרשים שם ולקמן פט"ז מ"ז ובתפא"י שם סי' נ"ח ובפי"ז מי"ד ובמפרשים שם ובבועז פכ"ב סי' ו' ושם במס' פרה פי"א סי' ה' ובמשנ"א שם פי"ב מ"י.
מ"ד הטמאין שבעגלה העול של מתכת והקטרב והכנפים המקבלות את הרצועות כו', ע' תפא"י לעיל פי"ב סי' ס"ב ובבועז פ"כ סי' ז' ובפכ"א מ"ב.
מ"ה והאבר שבצד צוארי בהמה, ע' בבועז לקמן פ"כ סי' ז'.
שם הסייף מאימתי מקבל טומאה משישופינו והסכין משישחיזנה, ע' תוס' ב"מ פ"ד סוף ע"א ובמשנ"א לעיל ספי"ב ולקמן פ"ל סוף מ"א.
מ"ו כסוי טני של מתכת שעשה בו מראה ר' יהודא מטהר וחכמים מטמאין כו', ע' משנה אחרונה לקמן פכ"ד סוף מי"ג ובספכ"ח ובפ"ל מ"ב.
מ"ז וחזר והזה עליהן שנית בו ביום הרי אלו טהורין, וכ' הר"ב דר"א כרשב"ג ס"ל דאמר לעיל בפי"א דלא אמרו חזרו לטומאתן ישנה אלא לכלים שנטמאו בטומאת נפש בלבד וטעם גזירה זו משום גדר מי חטאת כו', ע' מה שהאריך כאן במשנה אחרונה וע"ע בתוס' רע"ק לעיל פי"א אות ל"ב.
מ"ח ושל גם שנשבר מתוך גומו טהור. ע' במפרשי המשנה הכא ובפכ"ח מ"ז.
שם היו בו חפין ונקבין טמא נטלו חפין כו'. ע' במפרשי המשנה לעיל פי"א מ"ד ובפי"ג מ"ו.
שם והאפרכס של מתכות טמאה, ע' לקמן ספ"ל ובמפרשים שם.