אור ברסלב
אור הישר (טהרות) כלים › פרק שלשה עשר

אור הישר (טהרות)· הרב שמואל יצחק הילמן

כלים · פרק שלשה עשר

פרק שנים עשר

מ"א והשחור וזוג של ספרים שנחלקו הרי אלו טמאין הנה אפילו לפי' התוס' בביצה ר"פ משילין דשחור נמי הוי מספרים אלא שהן קטנים וזוג של מספרים הוא גדול מן השחור כו' ע"ש, מ"מ אין זה ענין למספרת שנחלקה לשנים דסיפא, דר' יהודא מטמא וחכמים מטהרין, משום דפעולתן הן חלוקות. דשחור וזוג של ספרים דרישא, אע"פ שנחלקו מ"מ כל חלק בפ"ע עושה מעין מלאכתו, ולהכי ס"ל לכו"ע דטמאין, משא"כ במספרת דסיפא הוא באמת כלי אחד, וכשנחלק עושה כל חלק מעין מלאכתו בדוחק. כדביאר הרמב"ם בפי"א ה"ח ט' מה' כלים ע"ש, ולפ"ז מובן מחלקותם. דר' יהודא סבר כיון דבדוחק עושה מלאכתו טמא, ורבנן סברי אחרי דאינו עושה כקודם שנחלק טהור, אולם עפ"ז בלתי מובן לע"ד, איך עלה ע"ד התוס' לאמר בשבת מ"ח סוף ע"ב, דהא דתנן השחור והזוג של ספרים אע"פ שנחלקו טמאים אתי כר' יהודא ע"ש, דלפ"מ שבארנו הרי פלוגתא דר' יהודא וחכמים היא בכלי אחר לגמרי, מלבד מה דאיהו פליג בסיפא מכלל דברישא מודה וצ"ע.

שם מספרת שנחלקה לשנים ר' יהודא מטמא וחכמים מטהרין. ע' במשנה אחרונה לקמן פט"ז מ"א.

מ"ב קיליגריפון שניטלה כפה טמאה מפני שינה ניטלה שינה טמאה מפני כפה. ע' לקמן בתפא"י פ"ל סי' כ"ב.

שם זומאלסטרא שניטלה כפה טמאה מפני המזלג ניטל המזלג טמאה מפני כפה, ע' בתורת האדם להרמב"ן ענין האבלות ד"ה באיחוי הקרע ולקמן פכ"ה מ"ג ובמפרשים שם.

מ"ג חרחור שנפגם טמא עד שינטל רובו כו', ע' בר"ש לקמן פכ"ט מ"ז.

שם נשבר מקופו טהור, ע' משנ"א מקואות פ"י מ"א ד"ה או שמרקן,

מ"ד מגריפה שניטלה כפה טמאה מפני שהיא כקורנס דברי ר"מ וחכמים מטהרין. הנה בסברת פלוגתתם ע' כאן במפרשים וע"ע במשנה אחרונה לקמן פי"ט סוף מ"ט ופכ"ב מ"ב.

שם נשתייר בה. מלא הסיט במקום אחד טמאה, ע' בפיה"מ להרמב"ם ובמש"כ על דבריו בת' חוט השני סי' צ"ז דף ק"ט ע"א.

שם המעצד והאזמל והמפסלת והמקדח שנפגמו טמאים כו', ע' לקמן פי"ד מ"ג בר"ב ד"ה עשויה לעצים ובבועז שם סי' ב' ובתוס' אנשי שם ספכ"ב.

מ"ה של מיתוח בין כך ובין כך טמאה. וכ' הר"ב שהרי היא ראויה למיתוח בלא עוקצה ובלא חרירה. ע' במשנה אחרונה לעיל פי"ב מ"ז.

שם מחט שהעלתה חלודה אם מעכבת את התפירה טהורה כו', ע' משנה אחרונה לקמן פי"ד מ"ה.

מ"ו עץ המשמש את המתכת טמא והמתכת המשמש את העץ טהורה כו' ע' תפארת ישראל לעיל פ"ט סי' נ"ז ובבועז שם ובפי"א סי' מ' וסי' ס"ו ובמשנה אחרונה פי"ב מ"ב ובספכ"א ובתפא"י שם סי' ל"ה ובבועז ספכ"ו וע"ע במשנ"א פכ"ח מ"ד וע"ע במפרשי המשנה לאהלות פט"ז מ"א ובת' מהרש"ם ח"א סי' ב'.

שם טבעת של אלמוג וחותם שלה מתכת טהורה, ע' לקמן פי"ד מ"ב ובתפא"י שם.

בתוי"ט ד"ה והפין. הרמ"בם גורם חפין בחי"ת וע' בתוי"ט ובתוס' אנשי שם ובמשנ"א לעיל פי"א מ"ד.

בתוי"ט ד"ה טבעת, דאמרינן בית קבול העשוי למלאות לא שמיה בית קבול תוס' פ"ה דשבת דף נ"ב ד"ה היא ע"כ, ע' כאן בתוס' רע"ק אות ל"ז ובמשנ"א דפרקין סוף מ"ד ובמש"כ בחידושי לסוכה י"ב ע"ב בתוד"ה מהו דתימא וע"ע במשנה אחרונה לקמן פי"ז מי"ז ובפי"ח מ"ח ובמקואות פ"י מ"ב.

מ"ז הכדומין האשקלונין שנשברו והאונקלי שלהן קיימת הרי אלו טמאין כו' ע' במס' טבול יום פ"ד מ"ו ובמפרשים ובמש"כ שם בחידושי וע"ע בדורות הראשונים ח"א כרך ג' פי"ט.

מ"ח מסרק של פשתן שניטלו שיניו ונשתייר בו שתים טמא ואחת טהור וכולן אחת אחת בפני עצמן טמאות ושל צמר שניטלו שיניו אחת מבינתים טהור כו'. הנה הרמב"ם בפי"א ה"ד מה' כלים השמיט בבא זו, ומלבד זה הקשה הכ"מ שם על הרמב"ם טובא עד שהתפלא על הראב"ד שלא השיגו, ועמש"כ בזה בקרן אורה ליבמות מ"ג ע"א.

תוכן העניינים

אור הישר (טהרות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה