אור הישר (טהרות)· הרב שמואל יצחק הילמן
כלים · פרק אחד עשר
מ"א כלי מתכות פשוטיהן ומקבליהן טמאין נשברו טהרו כו', ע' בתשובות רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל סי' ב' ובמש"כ בחידושי לשבת ט"ז ע"א וע"ע בראבי"ה לברכות סי' קנ"א ובתוי"ט מקואות פ"ו מ"ח. שם חזר ועשה מהן כלי חזרו לטומאתן הישנה, ע' תפא"י פי"ג סי' כ"ג. שם רשב"ג אומר לא לכל טומאה אלא לטומאת הנפש, ע' בתפא"י לקמן פי"ד סי' ע"ג ובמשנ"א טהרות פ"ג מ"ה ובתפא"י שם ובתוי"ט שם פ"ט מ"ז.
בתוי"ט ועוד דכלי מתכות איידי דדמיהן יקרים חייס עלייהו טפי ושייך למיגזר בהן שמא לא יקבנו בכדי טהרתו, ע' בת' פנים מאירות ח"ג סי' מ"א ובמל"מ פי"ב ה"ב מה' כלים.
מ"ב כל כלי מתכות שיש לו שם בפני עצמו טמא חוץ מן הדלת ומן הנגר ומן המנעול והפותח שתחת הציר והציר והקורה והצינור שנעשו לקרקע, ע' בת' פנים מאירות ח"ב סי' צ"ד ובנובי"ת חי"ד סי' ק"ט וע"ע במיוחסות סי' רכ"ז ובתוי"ט לקמן בפרקין מ"ו ובבועז פי"ד סי' א' ובתוס' חדשים אהלות פ"ו מ"ב ובמלאכ"ש מקואות פ"ה מ"ה ובחידושי הגר"ח הלוי ז"ל פ"י הט"ו מה' כלים.
בר"ב ד"ה שנעשו לקרקע להשתמש בקרקע וכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע ואינו מקבל טומאה, וע' לקמן פי"ד מ"ב ובמשנ"א שם ובתפא"י לקמן פ"כ מ"ו ובנגעים פי"א סי' פ"ו ובפרה בבועז פ"ג סי' ד'.
מ"ג העושה כלים מן העשת ומן החררה ומן הסובב של גלגל, ומן הטסין ומן הצפויין מכני כלים ומאוגני כלים כו', ע' בת' פנים מאירות ח"ג סי' מ"ב.
שם ר' יוחנן בן נורי אומר אף מן הקצוצות, ע' במשנ"א לקמן פי"ג מ"ה.
שם מן המסמרות ב"ש מטמאין וב"ה מטהרין, ע' משנה אחרונה לקמן פי"ב מ"ד.
בר"ב ד"ה טמאין. טמאים הכלים הנעשים מהם דחיישינן שמא מכלים טמאים באו וחזרו לטומאתן הישנה, ע' במשנ"א טהרות פ"ד מי"א בסופו.
מ"ד ברזל טמא שבללו עם ברזל טהור אם רוב מן הטמא טמא ואם רוב מן הטהור טהור מחצה למחצה טמא כו', וכה"נ במתניתין דמכשירין פ"ב מ"ג, ולכאורה מ"ש מהא דאמרינן בחולין כ"ח ע"ב חלקו לשנים והן שוין שניהן טמאין לפי שאי אפשר לצמצם, והכא חזינן דיש מציאות של מחצה למחצה, ודוחק לאמר דמשנתינו אתיא כריה"ג דס"ל אפשר לצמצם, די"ל כדאמר רב כהנא בבכורות י"ז ע"ב שאני כלי חרס הואיל ויש בו גומות, כן לא דמי תנור שנחלק, לדבר שהוא בידו לכתחילה להתיכן יחד, דבזה אפשר לצמצם שיהא מחצה למחצה.
שם קלוסטרא טמאה ומצופה טהורה, ע' מל"מ פ"י הי"א מה' כלים וע"ע לקמן פי"ד מ"ה ובמפרשים שם וברפכ"ב.
בר"ב ד"ה שומטה. דקלוסטרא טמאה דתנן ברישא לאו דברי הכל היא אלא פלוגתא דר' יהושע ור"ט דלר"י טהורה דכי היכי דלא משוי לה מנא לענין שבת ה"נ לא משוי לה מנא לענין טומאה ע"כ, ע' מה שהאריך בזה הרא"ש ז"ל בפירושו למשנתנו ובתפא"י לקמן פכ"ב סי' יוד, וע"ע בתוס' חולין ס"ד ע"א ד"ה שאם ריקמה ובמה שהארכתי בחידושי לחולין שם.
מ"ה עקרב של פרומביא טמאה ולחיים טהורים ר"א מטמא בלחיים כו'. ע' לקמן בפרקין מ"ח ובתוס' אנשי שם ובמשנ"א שם ובתפא"י פי"ב מ"ג סי' נ"ג ובבועז שם סי' ד' ובפכ"א מ"ב ובתפא"י שם.
שם ובשעת חבורן הכל טמא, ע' לקמן פי"ד מ"ה ובתפא"י שם סי' י"ד ובפט"ו סי' מ"ז.
מ"ו פיקה של מתכת ר"ע מטמא וחכמים מטהרין ומצופה טהורה. וכ' הר"ב אם היא של עץ ומצופה במתכת טמא טהורה דבתר עקרה אזלינן, ע' במפרשי המשנה הכא ול ולעיל מ"ד ולקמן פי"ד בועז סי' ב'.
שם הכוש והאימה כו', ע' לקמן פכ"א מ"א ובמפרשים שם.
בר"ב ד"ה והמקל של מתכת טמא הואיל ואדם רודה בו את הבהמה ככלי עשוי לתשמיש אדם הוא חשוב, ע' משנ"א לקמן פי"ב מ"ג.
בר"ב ד"ה ומצופין טהורים. ולא חשיב יש לו בית קבול אע"פ שהוא חלול כיון שאינו עשוי לבית קבול, ע' במשנה אחרונה שילהי פרקין
מ"ז הקב שלה ר' טרפון מטמא וחכמים מטהרין. ע' בתוי"ט כאן ובתפא"י לעיל בפרקין סי' ה'.
שם כיוצא בו קני מנורה טהורין הפרח והבסיס טמאים ובשעת חבורן הכל טמא, ע' בבועז לקמן פכ"ג סי' ב' ופכ"ו סי' א'
מ"ח כל תכשיטי נשים טמאים כו'. ע' בר"ב כאן ובתוי"ט לקמן רפי"ב ובמשנ"א נגעים פ"יא מי"א.
שם קטלא שחוליות שלה של מתכות בחוט של פשתן או של צמר נפסק החוט החוליות טמאות שכל אחת ואחת כלי בפני עצמה כו', ע' אור זרוע ח"ב סי' פ"ד אות א'.
מ"ט נזם שהוא עשוי כקדירה מלמטן וכעדשה מלמעלן ונפרק כקדרה טמא משום כלי בית קבול. וכ' בתוי"ט פי' הר"ב שהרי יש לה בית קבול דאלת"ה אע"ג דכלי מתכות פשוטיהן טמאין כדתנן בריש פרקין זו לאו כלי הוא, ע' ח"ס חי"ד סי' רי"ח ובבועז לקמן פי"ב סי' ב' וסי' ג' ובתפא"י פ"ל סי' כ"ב.