אור הישר (טהרות)· הרב שמואל יצחק הילמן
כלים · פרק עשירי
מ"א אלו הכלים מצילין בצמיד פתיל כלי גללין כלי אבנים כלי אדמה כו' מצילין בין מפיהם בין מצדיהן כו', ע' תוס' שבת צ"ו ע"א ד"ה ולענין ובתוי"ט ותוס' אנשי שם לעיל פ"ט מ"ו ופכ"ב מ"ח ובמפרשי המשנה לאהלות ספ"ח ובתוי"ט שם פ"ט מי"ג ובמס' פרה פ"ג מ"א ובעוקצין פ"ב מ"י.
שם עצמות הדג ועורו ועצמות חיה שבים ועורה וכלי עץ הטהורים מצילין, ע' בר"ש לקמן פי"ז מט"ו ובבועז ומשנה אחרונה לאהלות פ"ד מ"א ובתפא"י נגעים פי"א סי' ג'.
שם היו כפויים על פיהן מצילים כל שתחתיהן עד התהום, ע' במפרשי המשנה לאהלות פ"ה מ"ו ושם רפ"ט.
שם על הכל מצילין חוץ מכלי חרס שאינו מציל אלא על האוכלין ועל המשקין ועל כלי חרס, ע"ל פ"י בועז סי' ד' ובתוי"ט פי"ח מ"ב ובמשנ"א לאהלות פ"ה מ"ג.
מ"ב מקיפין לא בדבילה שמינה ולא בבצק שנילוש במי פירות כו', ע' במשנה אחרונה דפרקין לעיל מ"א.
מ"ג מנופת חבית המחולחלת ואינה נשמטת ר' יהודא אומר מצלת וחכ"א אינה מצלת, ע' ר"ש מקואות פ"ד מ"ג ובתפא"י לעיל פ"ט סי' ס"ב ובמשנ"א פי"ח מ"ב ובמפרשי המשנה לאהלות פ"ט מ"ג ובמקואות פ"ד מ"ג.
בתוי"ט ד"ה ר"י אומר. לא אתא אלא למימרא דקשה ע"ג קשה לא כו', ע' במשנה אחרונה לעיל פ"ח מ"י
מ"ד הכדור והפקעת של גמי כו', ע' בר"ש לקמן פכ"א מ"א.
שם היתה של נייר או של עור וקשרה במשיחה אם מירח מן הצדדין הציל, ע' בר"ש ובתוס' רע"ק לעיל פ"ב מ"ה ובת' שיבת ציון סי' ט"ל וע"ע בנובי"ת חי"ד סי' ק"ה ובתפא"י פכ"ו סי' נ"ג.
מ"ה חבית שנתקלפה והזפת שלה עומדת וכן קבוסים של מורייס שנפתן עם השפה ר' יהודא אומר אינם מצילין וחכ"א מצילין. הגר"א ז"ל בא"ר האריך מאד בביאור משנתנו והתוספתא השייך לה ע"ש, וע"ע בס' חזון איש לכלים סי' י"ג סק"ה.
מ"ו חבית שנקבה וסתמוה הצילוה כו', ע' ב"ק ק"ה ע"א תוד"ה אגף ובפי' הראב"ד לעדיות פ"ד מ"ו ובתוס' שבת ס"פ המצניע.
שם פקקה בזמורה עד שימרח מן הצדדים כו', ע' תוי"ט לעיל בפרקין מ"ג.
שם נסר שהוא נתון ע"פ התנור אם מירח מן הצדדין הציל כו', ע' תוי"ט בפרקין לעיל מ"א ד"ה וכלי עץ.
שם עשאן בסיגין או בשוגמין כו', ע' לקמן ספכ"ב ובתוי"ט שם.
מ"ז תנור ישן בתוך החדש וסרידה על פי הישן ניטל הישן וסרידה נופלת הכל טמא ואם לאו הכל טהור חדש בתוך הישן וסרידה על פי הישן אם אין בין חדש לסרידה פותה טפח כל ש שבחדש טהור. ע' אהלות רפי"ב ובמשנ"א שם פ"ה מ"ו ובפי"ב מ"א.
בר"ב ד"ה הכל טמא. דכל המציל משום אהל א"צ לצמיד פתיל ע"כ, ע' בתוי"ט לעיל ספ"ט.
מ"ח לפסין זו בתוך זו ושפתותיהן שוות השרץ בעליונה או בתחתונה היא טמאה וכולן טהורות כו'. ע' בר"ב ותוי"ט כאן ובתוי"ט לקמן פי"ד מ"ד ובפט"ו מ"ג ובבועז פכ"ז סי' ג' ובס' המכריע חי"ד ס"ס כ"ז דפוס לובלין.