אור ברסלב
אור הישר (טהרות) ידים › פרק רביעי

אור הישר (טהרות)· הרב שמואל יצחק הילמן

ידים · פרק רביעי

פרק שלישי

מ"א בו ביום נמנו וגמרו על עריבת הרגלים שהוא משני לוגין ועד תשעה קבין שנסדקה שהיא טמאה מדרס שר"ע אומר עריבת הרגלים כשמה, ויל"ד כיון דכל עיקר ההחלטה שהוצרכו בזה הוא משום שר"ע חולק, ומשום דהלכה כר"ע מחבירו ולא מחביריו לכן נמנו בזה כדי שיתברר דין זה ע"פ המרובים. א"כ מדוע לא קבע מסדר המשנה דעת ר"ע במקור הדברים בכלים פ"כ מ"ב כמו שהביא דעת ר"ע שם מ"ד גבי עריבה גדולה וצ"ע כעת וע"ע במפרשי המשנה כלים שם.

מ"ב בו ביום אמרו כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים כו', הארכתי בזה הרבה בחידושי ריש זבחים ע"ש.

שם אר"ש בן עזאי מקובלני מפי שבעים ושנים זקן כו', והנה בא"ר כ' דצ"ל מפי ע"ב זקנים ע"ש, וקשה הלא בזבחים י"ב ע"ב דייק הש"ס גופה על תיבת זקן, ותירצו דהוא להורות דכולהו בחדא שיטתא הוו קיימי ע"ש, הרי דגרסת זקן היא בדוקא וצ"ע, ועמש"כ בחידושי שם י"א ע"ב וי"ב ע"ב

מ"ג בו ביום אמרו עמון ומואב מה הן בשביעית נזר ר"ט מעשר עני ונזר ראב"ע מעשר שני, ע' בס' יראים ס"ס קפ"ג ובת' אבקת רוכל סי' כ"ב כ"ג ובטורי אבן ר"ה ד"ט ע"א.

שם מצרים מעשה זקנים ובבל מעשה נביאים, ע' רמב"ן לסה"מ שרש שני.

שם נמנו וגמרו עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית כו', ע' בס' יראים סי שכ"ה ומה שהאריך בזה בס' כלכלת שביעית בחידושיו למס' חגיגה ולמס' ידים וע"ע בכפתור ופרח פ"ה ופמ"ג ופמ"ז ובפאת השלחן סי' ד' סי"א

מ"ד בו ביום בא יהודא נר עמוני ועמד לפניהם בביהמ"ד אמר להם מה אני לבא בקהל כו' כבר עלה סנחריב ובלבל את כל האומות כו', ע' בר"ש דמשנתנו ובתוס' ר' יהודא חסיד לברכות כ"ח ע"א ובתוס' יבמות ע"ו ע"ב סוטה ד"ט ע"א מגילה י"ב ע"ב ובס' יראים סי' ר"ג ובגבורות ארי ליומא נ"ד ע"א במלואים

מ"ה תרגום שבעזרא ושבדניאל מטמא את הידים תרגום שכתבו עברית ועברית שכתבו תרגום וכתב עברי אינו מטמא את הידים כו', ע' שבת קט"ו ע"ב ובתוס' שם ד"ה מגילה.

בר"ב ד"ה כתב עברי. אבל הכתב שאנו כותבים בו ספרים היום כתב אשורי הוא נקרא והוא הכתב שהיה בלוחות ונקרא אשורי שהוא המאושר שבכתיבות כו', ע' סנהדרין כ"ב ע"א ובת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' ה' ובת' בשמים ראש וכסא דהרסנא סי' כ"ד.

מ"ו אומרים צדוקים קובלין אנו עליכם פרושים שאתם אומרים כתבי הקדש מטמאין את הידים כו', ע' דורות הראשונים תקופת ב"ש וב"ה פ"י.

שם הרי הם אומרים עצמות חמור טהורים, הנה סתם משנה היא בר"פ העור והרוטב דעצמות אינן מטמאין טומאת נבלות, והתוי"ט שהביא מברייתא דס"פ בהמה המקשה משום דשם נדרש מקרא, וע' בת' פמ"א ח"ג ס"ס ל"ג.

מ"ז אמרו להם לא אם אמרתם בשור וחמור שאין בהם דעת תאמרו בעבדי ואמתי שיש בהם דעת שאם אקניטם ילך וידליק גדישו של אחר ואהא חייב לשלם הנה מלשון תשובת הפרושים משמע, דכל חילוקא דדעת שיש בעבד ואמה הפוטר תשלומין דבעלים, הוא רק מפני דבדעת זה יוכלו לעתיד להרע לבעליהם ולהכי נפטרין, משא"כ בהיזק דבהמה, והוא כעין טעמא דקרא או תקנת חכמים שלא יצטרכו לשלם עבורם, ולכאורה יספיק הבדל הדעת שיש בעבד ואמה שאין בבהמה, לחלק בתכונת היזקן, ועל מה שכבר הזיקו, שעי"ז יפטרו בעליהם, דבהמה שאין בה דעת וכל מעשיה הן רק ע"פ טבעה, הוטל חיוב השמירה על בעליה, משא"כ אדם שיש בו דעת לשמור א"ע רמי רחמנא חיוב התשלומין עליו גופיה, וכדאמרינן בב"מ ד"י ע"ב אשה ועבד בני חיובא נינהו והשתא מיהא לית להו לשלומי דתנן נתגרשה האשה נשתחרר העבד חייבין לשלם, ולהכי אין מקום לחייב את הבעלים, ועמש"כ בחידושי לב"ק ד"ד ע"א וצ"ע, וע' ראב"ן סי' קט"ו ובתוס' ב"ק שם ד"ה לאו אע"ג וע"ע דורות הראשונים ח"א דף ר"ז ע"ב.

בר"ב ד"ה אמת המים הבאה מן הקברות מודו בה צדוקים דטהורה דכתיב מקוה מים יהיה טהור, ע' במשנ"א פרה פ"ו מ"ד.

מ"ח אמר צדוקי גלילי קובל אני עליכם פרושים שאתם כותבין את המושל עם משה בגט, ופי' הר"ב גנאי הדבר למשה, ויהיב במשנ"א פירוש לפירושו דהגנאי הוא שאם לא כתב שם משה פסול כמו שם מושל ע"ש, ולע"ד בלתי מובן האם רק בהעדר שתי תיבות אלו נפסל הגט עד שנאמר שדמיונן שוה, הלא גם בשאר תיבות פוסל חסרון, ובע"כ שזהו רק משום משנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין ולאו דוקא משום צד ההשתוות בשני תיבות אלו.

ולולא דבריהם ז"ל אמינא דהצדוקים ודאי דמפרשים את הפסוק וכתב לה ספר כריתות באופן אחר, וכמו דלא ניחא להו שאר דרשות ותקנות חז"ל בכתובים כמ"כ לא ניחא להוא בטופסי גיטין שתקנו החכמים, ולא מצאו טענה יותר חזקה על נוסח הגט כזה במה שהם כותבין את המושל עם משה, ומתכוין בזה להקניטם שהנוסח בלתי מנומס, ועל זה שפיר השיבום החכמים הפרושים הרי בלשון הכתוב בתורה גם אתם מחזיקים, ובפסוק ג"כ אשכחן ויאמר פרעה מי ה', ובע"כ דבנוסח המסופר כמו שהוא אין קפידא על המוקדם ומאוחר, אמנם על עצם שתי תיבות אלו אין מקום לשום אדם לטעון כי הם עיקרי ויסודות הגט, בטופס נחוץ לכתוב. שגט זה הוא כדת משה וישראל, ולא סתם שטר, ובתורף נחוץ הזמן, שנהוג לכתוב בו שם המושל, וא"כ למה גרע משטרי הדיוטות דאם חסר שום תיבה נחוצה לעיקר השטר אז נפסל מפני חסרון הידים מוכיחות.

בר"ב ד"ה וכשלקה פרעה. משום אל תעמוד בדבר רע השלים בה' הצדיק, ע' בתוס' שילהי נדה.

תוכן העניינים

אור הישר (טהרות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה