אור ברסלב
אור הישר (זרעים) תרומות › פרק אחד עשר

אור הישר (זרעים)· הרב שמואל יצחק הילמן

תרומות · פרק אחד עשר

פרק עשירי

מ"א אין מבשלין יין של תרומה מפני שהוא ממעיטו ר' יהודא מתיר מפני שהוא משביחו. ע' בת' הרשב"א סי' תשס"ו ובמיוחסות סי' ק"צ ובאור זרוע ה' פסחים סי' רנ"ו ובת' פנים מאירות ח"ג סי' כ"א ובנועם ירושלמי לתרומות ספ"ב ובת' הריב"ש סי' יוד ובס' המנהיג ה' פסח סי' נ"ג ובספר המכריע חא"ח סי' י"א דפוס לובלין וע"ע באור זרוע ח"א סי' קס"ב.

מ"ב דבש תמרים ויין תפוחים וחומץ סתוניות ושאר כל מיני פירות של תרומה ר"א מחייב קרן וחומש ור' יהושע פוטר כו'. ע' במראה הפנים דפרקין ובר"ש רפ"ק דמעשרות ובתשב"ץ ח"ג סי' ר"ג ובתוי"ט מקואות פ"י מ"ז ובת' עין יצחק אה"ע ח"א סי' ס"ז.

שם ור"א מטמא משום משקה כו', ע' בס' משנה אחרונה למס' טהרות פ"ט מ"ג ובמלאכ"ש למס' מכשירין פ"ו מ"ד.

מ"ג אין סופגין ארבעים משום ערלה אלא על היוצא מן הזיתים ומן הענבים. ע' ברא"ש ברכות פ"ו סי' ג' ובאור זרוע ח"א סי' קס"ו ובסוף ת' פני יהושע ח"ב להגרא"ז מרגליות ז"ל.

שם ואין מביאין בכורים משקין אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים, ע' אור שמח פ"ב ה"ד מה' בכורים.

מ"ד עוקצי תאנים וגרוגרות והכליסים והחרובין של תרומה אסורים לזרים. וכ' בשנות אליהו וז"ל ירושלמי מתניתין במובלעות באוכל עכ"ל, הנה בדבריו אלו לבד מה דאנהר לעיינין בפירושא דמשנתנו, עוד תיקן בזה גרסת הירושלמי המתאמת עם גרסתו בביאור הגר"א לירושלמי שם.

ואגב אורחא מדויק עפ"ז לשון הרמב"ם בפי"א ה"י מה"ת שכ' וז"ל אע"פ שאין בהן אוכל ע"ש, וכוונתו אף שתנאי העוקצין בזה לאסור הוא דוקא אם הן מובלעות באוכל, וא"כ היה מקום לאמר שאסורין דוקא אם היה דבוק בהן קצת אוכל, לה"ק אע"פ שאין בהן אוכל אפ"ה אסורין. אולם מכל הנ"ל למדין אנו דאם העוקצין אינן מובלעין באוכל מותרין לזרים ליהנות מהן. וע"ע במפרשי המשנה עוקצין פ"א מ"ו.

מ"ה גרעיני תרומה בזמן שהוא מכנסן אסורות ואם השליכן מותרות וכן עצמות הקדשים בזמן שהוא מכנסן אסורין ואם השליכן מותרין. ע' אור זרוע ח"ד למס' ע"ז סי' רצ"ז.

מ"ו מנורה שפינה ממנה חטי תרומה אין מחייבין אותו להיות יושב ומלקט אחת אחת אלא מכבד כדרכו ונותן לתוכה חולין. ע' בת' הרשב"א ח"א סי' רכ"ב ובת' משיב דבר ח"ב סי' כ"ד.

מ"ז וכן חבית של שמן שנשפכה אין מחייבין אותו להיות יושב ומטפח אלא נוהג בה כדרך שהוא נוהג בחולין. וכ' במשנה ראשונה הכא לא איירי ליתן לתוכה חולין דהא הא תנינא לה לעיל כו' ואין מחייבין אותו להיות מטפח כולו מן הארץ שלא תלך לאיבוד, ושוב ראיתי שכן מפרש הרמב"ם כו' עכ"ל, הנה לא מצאתי ברמב"ם שום רמז לפירוש זה, ואדרבה בפי"א הי"ד מה' תרומות העתיק שתי המשניות מ"ו ומ"ז שלפנינו ממש בלשונם בהלכה אחת, וכ' שם בלשון וכן חבית של שמן תרומה כו' ובמנורה שפינה הלא כתב בהדיא מכבד כדרכו ונותן לתוכה חולין, משמע דכן כוונתו גם לענין שמן לתת אח"כ בתוכה חולין, כן דבר הלמד מעניינו דכמו במשנה הקודמת ושאחריה בתרווייהו תני בהדיא נותן לתוכה חולין לפ"ז צריך לפרש הכי גם במציעתא זו. ובירושלמי בעי אם עירה קדש מכד לכד באופן שעירה את התרומה אם מותר לתת לתוכה חולין כו' וע' ברמב"ן ב"ב פ"ז ע"ב ובת' הרשב"א סי' רכ"ב ובכפתור ופרח פכ"ג.

ונלע"ד דלכך צריך התנא לשנות וכן חבית שמן כו' אע"ג שכבר שנה מנורה שפינה ממנו חיטי תרומה כו', הוא עפ"מ שכ' התוס' בזבחים ד"פ ע"א ד"ה בשלמא וז"ל לח המתערב בלח מתערב בכולן ואין לך טפה מזה שלא יהא בה מחבירו קצת ע"ש. ולפ"ז ממשנה הקודמת דאיירי בחיטים אין שום ראיה על שמן דאפ"ל דדבר לח שאני דבחבית שמן של תרומה אם יתן בה אח"כ חולין תהיה חשש תערובות תרומה קמ"ל דאין מחייבין אותו להיות יושב ומטפח כנלע"ד.

מ"ח המערה מכד לכד ונוטף שלש טפים נותן לתוכה חולין הרכינה ומיצאת ה"ז תרומה. כ"ה הגרסא בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' ק"ג ע"ש.

שם וכמה תהא בתרומת מעשר של דמאי ויוליכנה לכהן אחד משמנה לשמינית, ע' בתוי"ט מקואות רפ"ג.

מ"ט כרשיני תרומה מאכילין אותם לבהמה ולחיה ולתרנגולים. יל"ד קצת מדוע ל"ק ולעופות כמו בכ"מ לבהמה ולחיה ולעופות וממילא גם תרנגולים בכלל.

שם ישראל ששכר פרה מכהן מאכילה כרשיני שיני תרומה וכהן ששכר פרה מישראל אע"פ שמזונותיה עליו לא יאכילנה כרשיני תרומה, ע' ע"ז ט"ו ע"א ובס' עולת שמואל ח"א ס"ס נ"ג.

שם ישראל ששם פרה מכהן לא יאכילנה כרשיני תרומה וכהן ששם פרה מישראל מאכילה כרשיני תרומה, ע' בת' פנים מאירות ח"א סי' י"א ובת' משיב דבר ח"א סי' י"ט.

מ"י מדליקין שמן שריפה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ובמבואות האפלין ועל גבי החולין ברשות כהן. ע' בס' התרומה ה' ארץ ישראל דפוס ווארשא דף ע"ו ע"ב ובנוב"י מ"ת חא"ח סי' צ"ו בהגה"ה וע"ע במל"מ פ"ב הי"ד מה' תרומות.

תוכן העניינים

אור הישר (זרעים)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה