אור ברסלב
אור הישר (זרעים) שביעית › פרק שני

אור הישר (זרעים)· הרב שמואל יצחק הילמן

שביעית · פרק שני

פרק ראשון

מ"א עד אימתי חורשין בשדה הלבן ערב שביעית עד שתכלה הליחה כל זמן שבני אדם חורשין ליטע במקשאות ובמדלעות אר"ש נתת תורת כל אחד ואחד בידו אלא בשדה הלבן עד הפסח ובשדה האילן עד עצרת. הנה מה שאמר התנא כל זמן שבני אדם כו' הוא ביאור על דבריו הקודמים עד שתכלה הליחה. וממילא טענת ר"ש נתת תורת כאו"א בידו קאי אתרווייהו. ואיידי דקבע ר"ש גבול זמן דשדה הלבן עד הפסח מסיק נמי אגב אורחיה ובשדה האילן עד עצרת שהוא דעת ב"ה בריש מכילתין, וסרה בזה קושית הגאון בעל מלאכת שלמה ע"ש. אבל בכ"ז קשה מאי קמ"ל דהלכה כב"ה נגד ב"ש, וביותר תקשה איך נפלה גרסא מוטעת כזו במו"ק ד"ג ע"ב דמסיק ע"ד ר"ש דמשנתנו וב"ה אומרים עד הפסח ע"ש, הלא מלבד שא"א לקבוע דעת ב"ה אחרי דברי ר"ש. הוא נמי נגד דעתם הם שאמרו בפירוש עד העצרת כנ"ל וצ"ע.

מ"ב מזבלין ומעדרין במקשאות ובמדלעות עד ר"ה. וכ' הר"ש וה"ה לחורשין כדאיתא בירושלמי אע"ג דחרישה דאורייתא היא והי"ל לאוסרה בתוספות שביעית שרי לה הכא ואפילו בזמן ביהמ"ק כיון שעושה לצורך פירות ששית, והק' בס' תורת זרעים ל"ל האי טעמא בלא"ה מותר מכח ההלכתא דעשר נטיעות דהא קשואים ודלועים דינם כנטיעות כדתנן לעיל פ"א מ"ז כו' ע"ש, אכן י"ל דכל דין עשר נטיעות הוא מהלמ"מ, אבל משנה זו ס"ל דתוספות שביעית אסור אף שלא בזמן המקדש ע"כ דס"ל דתוספות נפקא מקרא דבחריש ובקציר תשבות כו' כמש"כ בתוס' רע"ק ע"ש, א"כ אין לו ענין להא דעשר נטיעות דאיירי דוקא בזמן המקדש.

שם רש"א אף נוטל הוא את העלה מן האשכול בשביעית, ע' משנ"א נגעים פי"א מ"ט.

מ"ג מסקלין עד ר"ה מקרסמין מזרדין מפסלין. וכ' בר"ב וי"מ מפסגין לשון פסל לך, והנה בתוס' אנשי שם דייק מדוע לא עריב מסקלין עם האחרים ע"ש, ומזה מוכח דסקול ל"ד כלל לעבודה אחרת ובזו מודה ר"ש ע"ש, ול"ג סעד לדבריו מהא דמו"ק ד"ג דקאמר מניין שאין מקרסמין ואין מזרדין ואין מפסגין באילן כו', וחזר על זה שם כמה פעמים ובכולן לא כייל עמהם מסקלין ע"ש, הרי דעבודה יותר חשובה היא שאין לכוללה עמהם. וכ"מ מהא דתניא בסוכה מ"ד ע"ב ובמו"ק שם והשביעית תשמטנה ונטשתה תשמטנה מלקשקש ונטשתה מלסקל ע"ש, הרי דסקול היא עבודה חשובה כמו קשקוש דלאברויי אילני, וכן בישעיה ה' בשירת דודי לכרמו חשיב הנביא ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שורק וגו'. הרי דחשיב סקול הכרם מהפעולות היותר נחוצות.

מ"ד מזהמין את הנטיעות. וכ' הרמב"ם בפיה"מ זוהמא שם לריח רע ופי' שמנהג עובדי אדמה לסוך הנטיעים בשמן שיש לו ריח רע כדי שיריחו אותם התולעים אוכלי האילנות וירחקו מהם ע"כ, והנה כפירושו משמע בירושלמי דקתני מזהמין מתולעין בשביעית, אולם בר"ש מפרש כשיש מכה באילן ונשרה קצת קליפתו מדביקין שם זבל כו', והוא כדפירש"י בע"ז ד"נ ע"ב ע"ש, ולא ידענא מדוע נאדו מפי' הירושלמי. וע' בהעמק שאלה לשאילתות ר"פ בהר סי' קי"ב אות ב'

מ"ה סכין את הפנים ומנקבים אותם עד ר"ה כו'. בע"ז ד"נ ע"ב הגרסא סכין את הפגין ומנקבין ומפטמין אותן כו', הנה האי פטום משמע דשייך לפעולה דמנקבין דלאחר הנקיבה מפטמין את הנקב בשמן, ומשו"ה לא חשיב במשנה רק מנקבין שהיא התחלת הפעולה והעיקרית, וסתמא דגמרא שהביאו לשון המשנה צרפו תיבת ומפטמין, כעין ביאור לפעולה העיקרית דמנקבין דאח"כ מפטמין הנקבים בשמן.

מ"ו אין נוטעין ואין מבריכין ואין מרכיבין ערב שביעית פחות מל' יום לפני ר"ה כו'. וכ' הרמב"ם בפיה"מ והתנאים כולם מסכימים שצריך שתעלה לו שנה קודם שנת השמיטה כו', וע' מה שהאריך בזה בנובי"ק חי"ד סי' פ"ז.

מ"ז האורז והדוחן והפרגין והשומשמין שהשרישו לפני ר"ה מתעשרין לשעבר ומותרין בשביעית ואם לאו אסורין בשביעית ומתעשרין לשנה הבאה. וכ' הר"ש קשה היכן מצינו הנך חילוקין דיש בתר השרשה ויש בתר חנטה כו', ע' חזון איש לשביעית סי' ז' ס"ק י"א.

מ"ח ר"ש שזורי אומר פול המצרי שזרעו לזרע בתחילה כיוצא בהן. ע' תוס' ר"ה י"ג ע"ב ד"ה ויצבור ובטו"א שם ובש"ך יו"ד סי', רע"ו סק"ז ובת פני יהושע יו"ד ח"א סי' ה' ובת' באר יצחק חא"ח סי' י"ב.

מ"ט הבצלים הסריסים ופול המצרי שמנע מהם מים שלשים יום לפני ר"ה מתעשרין לשעבר ומותרים בשביעית ואם לאו אסורים בשביעית ומתעשרין לשנה הבאה. וכ' הר"ש דמשנתנו אתיא כריה"ג דאמר בפ"ק דר"ה באספך מגרנך ומיקבך מה גורן ויקב מיוחדין שגדלים על מי שנה שעברה מתעשרים לשעבר יצאו ירקות שגדלין על מי שנה הבאה כו' ובירושלמי משמע קצת איפכא דאתיא כר"ע ולא כריה"ג כו' ע"כ, וברש"י ר"ה י"ד ע"א הביא לשני הפירושים וע"ש בריטב"א ובטו"א.

מ"י התמרות שלהן אסורות בשביעית. וכ' במלאכת שלמה הרמב"ם ז"ל בחבורו השמיט זו הבבא ולא ידעתי למה ע"כ, וע' בפאת השלחן סי' ד' ובבית ישראל שם סק"ג.

תוכן העניינים

אור הישר (זרעים)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה