אור ברסלב
אור הישר (זרעים) שביעית › פרק ראשון

אור הישר (זרעים)· הרב שמואל יצחק הילמן

שביעית · פרק ראשון

שביעית

מ"א עד אימתי חורשין בשדה האילן ערב שביעית בש"א כ"ז שהוא יפה לפרי ובה"א עד העצרת וקרובים דברי אלו להיות כדברי אלו. וכ' הרמב"ם בפיה"מ זו היא משנה ראשונה כו' ואמרו בגמרא רבן גמליאל ובית דינו נמנו על שני פרקים אלו והתירום כו', וע' תוס' מנחות ס"ו ע"א ד"ה זכר, והנה בלתי מובן מדוע קרי למשנה זו משנה ראשונה הלא ל"ד לפלוגתא דב"ש וב"ה גבי חצי עבד וחצי ב"ח דקרי לה ריש חגיגה משנה ראשונה ומשנה אחרונה, דהתם לא היתה שום השתנות בזמן וכדומה, רק באותו דין היתה חילוקי דעות עד שחזרו ב"ה להודות כדברי ב"ש ומשו"ה נופל לאמר על דעתם הקדומה דקודם חזרה משנה ראשונה, משא"כ הכא דעצם דין איסור דתוספות שביעית היא הלמ"מ ובזמן שביהמ"ק היה קיים היתה שלטת שמועה זו למעשה כדכ' הרמב"ם רפ"ג מה' שמיטה, ורק לאחר החורבן בטלוהו ר"ג ובית דינו, נמצא דדין זה הוא ככל הדינים שהיו נוהגים בזמן המקדש ונתבטלו בזה"ז האם קרו להו משנה ראשונה, ואפשר דל"ד לשאר עבודות המקדש דבטולן חלו מעצמן לסבת חורבן הבית, משא"כ עבודות הארץ נשארו, ור"ג ובית דינו היו צריכים לבטל שני פרקים אלו, ומשו"ה נקראת משנה ראשונה מפני שנשנית קודם הבטול, ובכ"ז הלשון דחוק וצ"ע.

מ"ב איזהו שדה האילן כל שלשה אילנות לבית סאה אם ראוין לעשות ככר דבילה של ששים מנה באיטלקי חורשים כל בית סאה בשבילן פחות מכאן אין חורשין להן אלא מלא האורה וסלו חוצה לו. ע' מה שהאריך בזה בס' חזון איש לשביעית סי' י"ז סק"ד,

מ"ג אחד אילן סרק ואחד אילן מאכל רואין אותן כאילו הם תאנים כו'. יליד למה הוצרך להזכיר כאן אילן מאכל הלא כמו במשנה א' קתני כל זמן שהוא יפה לפרי כמ"כ במשנה ב' דקתני אם ראוין לעשות ככר דבלה כו', משתי המשניות נראה דאיירי באילני מאכל, ולא היה צ"ל אלא אפילו אילני סרק רואין אותן כו', ואי משום שאר אילני מאכל בזולת תאנים ג"כ לא צריך להשמיענו דלא גרעי מאילני סרק, ואין לאמר דדוקא באילני סרק נופל לאמר רואין משום דלית ביה כלל אבל איך נימא על עץ זית רואין כאילו הוא תאנה דע"כ אינו תאנה, דזה ודאי אינו משום דכל היכא דאמרינן רואין גם בכה"ג אמרינן כמו במשנה עירובין י"ג ע"ב היתה של קש ושל קנים רואין אותה כאילו היא של מתכת ובזבחים ע"ז ע"ב נתערב ביין רואין אותו כאילו הוא מים ע"ש הרי דמפקעינן להו ממציאותם לאמר בהו רואין וצע"ק.

מ"ד שנאמר בחריש ובקציר תשבות אין צריך לאמר חריש וקציר של שביעית אלא חריש של ערב שביעית שהוא נכנס בשביעית וקציר של שביעית שהוא יוצא למוצאי שביעית. ע' תוס' ר"ה ד"ט ע"א ובטורי אבן שם.

מ"ה שלשה אילנות של שלשה אנשים הרי אלו מצטרפין וחורשין כל בית סאה בשבילן. וכ' הר"ש י"מ עד העצרת אבל בירושלמי קאמר בהדיא עד ר"ה, ובתוי"ט תירץ דהא דירושלמי היינו לאחר תקנת ר"ג ובית דינו ע"ש, ולע"ד בלתי מובן הלא אין בין משנתנו לדלעיל מ"ב רק במה דהתם איירי בשלשה אילנות של איש אחד והכא הוסיף דהוא הדין של שלשה אנשים, וע' בפי' הרא"ש וברמב"ם פ"ג ה"ב מה' שמיטה, ולעיל שם ודאי קאי על קודם התקנה דהא מפרש משנה דריש פרקין וקאמר איזהו שדה האילן וא"כ מוסב על המשנה הקודמת, וממילא גם הכא קאי על קודם תקנת ר"ג ובית דינו, ודברי הירושלמי בהלכה זו קאי על משנתנו, ואיך נופל לאמר דדבריהם הם לאחר התקנה, ובע"כ דזה הכריחו להגר"א ז"ל בביאורו לירושלמי שם במאי דמחק הני שתי תיבות עד ר"ה ע"ש. וע"ע במהר"י מג"ש לביב פ"ג ע"א.

מ"ו עשר נטיעות מפוזרות בתוך בית סאה חורשין כל בית סאה בשבילן עד ר"ה. וכ' הר"ב דקמ"ל דאע"ג דשלש אילנות לבית סאה קרוי שדה אילן וחורשין כל בית סאה בשבילן בנטיעות ילדות אין חורשין עד שיהיו עשרה ע"כ, ולכאורה לזה גופה צריך טעם מ"ש נטיעות מאילנות, אכן בזה נשמר הר"ש ז"ל במש"כ דבנטיעות הוא הלמ"מ דחסה התורה על ממונן שאם לא יחרוש להם מתיבשות דאין כחן יפה כזקנות ע"ש. אכן בזה איכא למידק כדהקשה בתפא"י ע"ד רש"י בתענית הלא אם הוא הלמ"מ למה צריך ליתן לזה שום טעם ע"ש. ועוד דהא דעשר נטיעות הוא הלמ"מ הוא רק אליבא דר' יוחנן משום ר' נחוניא איש בקעת בית חורתן, אבל מתניתין סתמא תנן וכל סתם היא אליבא דר"ע כדאמרינן בסנהדרין פ"ו ע"א, ור"ע הא לית ליה דהוא הלמ"מ דהא איהו דריש תוספות שביעית מקרא דבחריש ובקציר תשבות במו"ק ד"ג ע"ב וכ"כ בגבורת ארי לתענית ד"ב ע"ב ע"ש, וע"ע בשטמ"ק וביד רמה לב"ב כ"ו ע"ב.

מ"ז הנטיעות והדלועים מצטרפין לתוך בית סאה רשב"ג אומר כל עשרה דלועים לבית סאה חורשין כל בית סאה עד ר"ה. והנה הרמב"ם בפ"ג ה"ו מה' שמיטה שינה צורת משנתנו דאיהו כתב והדלועין עם הנטיעות מצטרפות לעשרה. ויפה כתב בזה הרדב"ז שהרמב"ם הבליע בדבריו חידוש הירושלמי אהא דמשנתנו דהוא שהנטיעות רבות על הדלועין ע"ש. אכן במה שהניח שם ליסוד מוסד דכ"מ ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו ועפ"ז הקשה על הרמב"ם ע"ש לא הביא בזה דברי הר"ן שילהי כתובות דלא סמכינן אהאי כללא דכ"מ ששנה רשב"ג כו', ועמש"כ בחידושי לכתובות ע"ז ע"א ולגיטין ל"ח ע"א ולב"מ ל"ח ע"ב.

מ"ח עד אימתי נקראו נטיעות ראב"ע אומר עד שיחולו ר' יהושע אומר בת שבע שנים ר"ע אומר נטיעה כשמה. ע' בת' עונג יו"ט סי' מ"ג בהגהה.

בתוי"ט ד"ה ר"ע. ולא זכר הכ"מ טעם במש"כ הלכה כר"ע אולי משום דהלכה כר"ע מחבירו, ע' בתוס' אנשי שם לנגעים פ"א מ"ד.

תוכן העניינים

אור הישר (זרעים)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה