אור ברסלב
אור הישר (זרעים) שביעית › פרק שמיני

אור הישר (זרעים)· הרב שמואל יצחק הילמן

שביעית · פרק שמיני

פרק שביעי

מ"א כלל גדול אמרו בשביעית כל המיוחד למאכל אדם אין עושין ממנו מלוגמא כו'. הנה מקור דכלל גדול דמשנתנו מיוסד על הכתוב שנאמר לכם לאכלה כל שהוא מיוחד לכם יהיה לאכלה ולא לרפואה כמבואר בירושלמי דפרקין וברמב"ם פ"ה הי"א משמיטה ע"ש, וכה"ג דריש בירושלמי לעיל רפ"ז לכם כל שהוא צורך לכם ותני עלה כגון אכילה ושתיה וסיכה וצביעה יצאת מלוגמא שאינה אלא לחולין כו' ע"ש. והשתא קשה כיון דדרשו תיבת לכם כל שהוא צורך לכם מדוע נוציא מלוגמא האם רפואה איננה נקראת צורך לכם כמו צביעה לאשה להתקשט שהיא רק לתענוג והנאה, ומכש"כ רפואה הנוגע לבריאות ולהנצל מצערא דגופא, ואיך נמעט רפואה מתיבת לכם השוה לכולכם כדאמרינן בירושלמי שם ובסוכה ד"מ ובב"ק ק"ב, האם מחלת הגוף אינה עלולה להיות בכל האנשים, ובמי שהמחלה שולטת נחוצה הרפואה הרבה יותר מצביעה בגוף להתקשט כנ"ל, ובנוגע לדרשתם מתיבת לכם בכמה וכמה מקומות בש"ס עמש"כ בחידושי לב"ק שם ולחולין קי"ח ע"א.

מ"ב שביעית ניתנה לאכילה ולשתיה ולסיכה. ע' מגילת אסתר על הרמב"ן בסה"מ במ"ע ג' השכוחה מהרמב"ם לפ"ד הרמב"ן ז"ל וע"ע בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קל"ו ובראב"ן סי' י"ח.

מ"ג אין מוכרין פירות שביעית לא במדה ולא במשקל ולא במנין ולא תאנים במנין. עמש"כ בתוי"ט אהא דתאנים במנין, אכן בס"א הביאו דבכת"י ליתא תיבת במנין אהא דתאנים.

והנה בירושלמי אמרו טעמא דמשנתנו כדי שימכרו בזול ופריך וישקלו בליטרא וימכרו בזול ומשני אם אמר את כן אף הוא אינו נוהג בהן בקדושה, ועמש"כ בזה בבית ישראל לפאת השלחן סי' ז' סק"י וע"ע בדורות הראשונים ח"א כרך ג' דף ק"ה.

מ"ד האומר לפועל הא לך איסר זה ולקט לי ירק היום שכרו מותר לקט לי בו ירק היום שכרו אסור. ע' תוס' ע"ז ר"פ השוכר את הפועל ד"ה לקוט לי.

מ"ה אין נותנין לא לבייר ולא לבלן ולא לספר ולא לספן אבל נותן הוא לכייר לשתות ולכולן הוא נותן מתנת חנם ע' בתוס' אנשי שם ובמשנה ראשונה ובמלאכת שלמה ובחזון איש סי' י"ג ס"ק י"ב ובת' מקום שמואל סי' ע"ז.

מ"ו תאנים של שביעית אין קוצין אותן במוקצה אבל קוצץ אותן בחרבה כו'. וכה"נ הגרסא בתוס' ר"ה ד"ט ע"א ד"ה וקציר השני, אבל בספרא פ' בהר פרק א' הגרסא בחורבה, וברמב"ם פ"ד הכ"ג מה' שמיטה הלשון אבל מייבשין בחרבה, וע' פאת השלחן סי' ד' ובהגהות בית ישראל שם ס"ק ט"ו ובמנחת חינוך מצוה שכ"ט.

מ"ז אין מבשלין ירק של שביעית בשמן של תרומה שלא יביאנו לידי פסול ר"ש מתיר. ע' זבחים ע"ו ע"א ובת' באר יצחק חי"ד סי' ט' ובמשנ"א נגעים ספי"ד.

מ"ח אין לוקחין עבדים וקרקעות ובהמה טמאה מדמי שביעית ואם לקח יאכל כנגדן אין מביאין קיני זבים וקיני זבות וקיני יולדות מדמי שביעית ואם הביא יאכל כנגדן. ע' חזון איש סי' י"ג ס"ק י"ג וס"ק י"ד מ"ו ובת' מהרי"ל דיסקין חלק הכתבים סי' צ"ז.

מ"ט עור שסכו בשמן של שביעית רא"א ידלק וחכ"א יאכל כנגדו אמרו לפני ר"ע אומר היה ר"א כו'. ע' שער המלך פ"ז הי"ב מה' עכו"ם ובאור שמח פ"ו ה"י מה' שמיטה ובת' שיבת ציון סי' ג'.

מ"י ועוד אמרו לפניו אומר היה ר"א האוכל פת כותים כאוכל בשר חזיר אמר להם שתוקו לא אומר לכם מה שר' אליעזר אומר בו. ע' פרקי דר"א ס"פ ל"ח ובפר"ח ליו"ד סי' קי"ב סק"ב ובברכי יוסף שם סק"ד ובמה שהארכתי בחידושי לחולין ד"ו ע"א וע"ע בס' אור גדול סי' ד' דף מ' ע"א ושם סי' מ"ד.

מי"א מרחץ שהוסקה בתבן או בקש של שביעית מותר לרחוץ בה ואם מתחשב הוא הרי זה לא ירחוץ. ע' במפרשים ובמפרשי הרמב"ם פ"ה ה"כ מה' שמיטה ובפאת השלחן סי' וי"ו ס"ו ובבית ישראל שפ ס"ק כ"ג.

תוכן העניינים

אור הישר (זרעים)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה