אור ברסלב
אור הישר (זרעים) פאה › פרק שני

אור הישר (זרעים)· הרב שמואל יצחק הילמן

פאה · פרק שני

פרק ראשון

מ"א והקוצר לשחת מפסיק דר"מ וחכ"א אינו מפסיק אא"כ חרש. וכ' הר"ב ואין הלכה כר"מ וכ"כ בכ"מ פ"ג ה"ד ממ"ע וז"ל וידוע דהלכה כחכמים ע"ש, אכן כ"ז הוא בשביל שנמשכו אחר דעת הרמב"ם שם ובפיה"מ. אמנם בה"ג ה' פאה כ' וז"ל ואע"ג דפליגי רבנן עליה דר"מ הלכתא כר"מ דאמר רבב"ח א"ר יוחנן ר"מ בשיטת ר"ש אמרה כו' ומסקינן מסקנא בשמעתין דמנחות ע"א ע"ב ר"מ בשיטת ר"ע אמרה כו' ע"ש, ולכאורה קשה על הרמב"ם מסוגיא דמנחות שם הרי האי כללא דר"מ ור"י הלכה כר"י לא נאמר אלא היכא דר"מ הוא יחיד לגבי ר"י אז אמרינן הלכה כחכמים דהוא בר פלוגתא דר"מ וע' רשב"ם ב"ב קכ"ז ע"ב ובתוס' קידושין י"ט סוף ע"ב, משא"כ אם ר"ע רביה דר"מ ור"י ור"ש קאי בשיטתיה דר"מ כדהורה בה"ג, ומכש"כ לפ"מ דבירושלמי דפרקין קאמר ר"מ ור' יהודא שניהם אמרו דבר אחד כמה דר"מ אמר הקוצר לשחת מפסיק כן ר' יהודא אומר הקוצר לשחת מפסיק וכמה דר' יהודא אמר חיוב בפאה מפסיק כן ר"מ אומר חיוב בפאה מפסיק ע"ש, א"כ מדוע פסק הרמב"ם דלא כר"מ, ואפשר משום הא גופה דבבבלי שם קאמר דבשיטת ר"ע קאי ר"מ, ובירושלמי קאמר נמי דר"מ ור"י דבר אחד אמרו, ולשון זה מורה דהוא שיטה ולית הלכתא כשיטה כדהסכימו כל הראשונים. וע' בת' הרשב"א סי' שי"ד וסי' תל"א ובמש"כ בחידושי למנחות נ"ז ע"ב ולחולין קכ"ד ע"ב.

מ"ב. אמת המים שאינה יכולה להקצר כאחת ר' יהודא אומר מפסקת וכל ההרים אשר במעדר יעדרון אע"פ שאין הבקר יכול לעבור בכליו הוא נותן פאה לכל. וכ' בתוס' רע"ק וז"ל ולשון אע"פ דנקט במתניתין הוא קצת דחוק דהא אדרבה מזה הטעם הוא דאין מפסיקין והרמב"ם בפירושו תיקן קצת כו' ע"ש.

ולולא דבריהם ז"ל היה נלע"ד בפשוטו אחר כשנעיין בספרא פ' קדושים נראה דהא דתנן בריש

פרקין אלו מפסיקין לפאה וכן משנתנו זו הנמשכת אחריה הכל מוסב על היסוד של דרשתם הקודמת סוף פרק א' שדך לחייב על כל שדה ושדה, ולהכי פתח בספרא שם ריש פרק ב' מכן אמרו אלו מפסיקין לפאה הנחל והשלולית כו', וכן כל המשניות דפרק זה כולם בדרך אחד מתבארים לידע איזה גבול יש לשדה לחיוב פאה ולפטור חלק זה מן המעשר, ופתח במשנתנו בפלוגתא דר' יהודא ורבנן באמת המים שאינה יכולה להקצר כאחת אם זה הוי הפסק. ובתר הכי קאמר וכל ההרים אשר במעדר יעדרון אע"פ שאין הבקר יכול לעבור בכליו. פי' ולפ"ז היה מקום לאמר כיון שאינו יכול לעבור בכליו כמו בכל השדות מפני התלתלים שביניהם לכן תהיה נחשבת כשדה בפ"ע, להכי שפיר אשמעינן דאפ"ה נותן פאה לכל. פי' דחשבינן לכל החלקים כשדה אחת, והטעם משום דעכ"פ במעדר יעדרון להשלים החסרון מה שהבקר עם כליו לא השלימו. ולהכי נפטרת בפאה אחת. ובזה ליכא פלוגתא בין ר"י לרבנן כמו ברישא דמשנתנו, כנלע"ד לולא דבריהם ז"ל.

מ"ג. הכל מפסיקים לזרעים. כ"ה הגרסא בספרא פ' קדושים פרק ב' וע"ע בס' יראים סי' קנ"ז.

שם ואין מפסיק לאילנות אלא גדר. כ"ה הגרסא בתוס' ב"ב נ"ה ריש ע"ב.

מ"ד. ולחרובין כל הרואין זה את זה כו'. ע' בראב"ד פ"ג הכ"א מה' מתנות עניים ובראב"ד לתו"כ פ' קדושים פרק ב' משנה ד'

מ"ה. הזורע את שדהו מין אחד אע"פ שהוא עושה שתי גרנות נותן פאה אחת זרעה שני מינין אע"פ שעשאן גורן אחת נותן שתי פאות הזורע את שדהו שני מיני חטים עשאן גורן אחת נותן פאה אחת שתי גרנות נותן שתי פאות. ויליד טובא הלא כולה משנה יתירה היא שהיה מספיק למסדר המשנה ההלכה למשה מסיני שהביא במשנה שאחריה בזורע שדהו שני מיני חטים אם עשאן גורן אחת נותן פאה אחת שתי גרנות נותן שתי פאות, והיא ממש אות באות סיפא דמשנתנו, ומן הלכה זו שנשנית למשה מסיני מובן ממילא ג"כ רישא דמתניתין כיון דגורן אחד או שתי גרנות תלוי בשני מינין, מזה גופה מוכרע דבמין אחד אין נ"מ בין גורן אחד לשתי גרנות, דאל"ה הו"ל להלמ"מ לאשמעינן רבותא טפי דאפילו במין אחד משכחת שתי פאות כגון שעשאן בשתי גרנות, וא"ל דבהלמ"מ אמרו דוקא על שני מיני חטים ובמשנתנו תני בלשון מין אחד או שני מינין להורות דגם בשאר מיני תבואה דינא הכי דא"כ מאי מסתפק בתוי"ט על חילוקים בשאר מיני תבואה לפשוט ליה מיתורא דמתניתין כנ"ל, אם כל חידושא דמשנתנו להכי הוא דאתא, ופלא שלא העירו מפרשי המשנה דקדוק חזק כזה וצ"ע כעת.

מ"ו. מעשה שזרע ר"ש איש המצפה לפני ר"נ ועלו ללשכת הגזית ושאלו כו'. כ"ה הגרסא בה"ג ה' פאה וע"ע תוס' נזיר נ"ו סוף ע"ב.

מ"ז. שדה שקצרוה נכרים קצרוה לסטים כו' פטורה. וכ' הר"ש ירושלמי מתניתין כשקצרוה לעצמן אבל אם קצרוה לישראל חייבת ע"כ, וע' אור זרוע ח"א סי' תש"ס.

מ"ח. קצר חציה ומכר חציה הלוקח נותן פאה לכל. עמש"כ הרמב"ם בביאור משנתנו בפיה"מ, ולפי ביאורו בלתי מובן מדוע מוקף תיבת לכל בפ"ב ה"ה ממתנות עניים, וע"ע שם במל"מ פ"ו הט"ו.

תוכן העניינים

אור הישר (זרעים)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה