אור ברסלב
אור הישר (זרעים) מעשר שני › פרק חמישי

אור הישר (זרעים)· הרב שמואל יצחק הילמן

מעשר שני · פרק חמישי

פרק רביעי

מ"א כרם רבעי מציינין אותו בקזוזות אדמה כו' והצנועים מניחים את המעות ואומרים כל הנלקט מזה יהא מהולל על המעות האלו. ע' מה שהאריך בזה בנועם ירושלמי ובעמק יהושע סי' ז' וע"ע באור זרוע ח"א סי' שכ"ו ובקצוה"ח סי' ס"א סק"ג ובכפתור ופרח ס"פ נ"ג.

מ"ב כרם רבעי היה עולה לירושלים מהלך יום אחד לכל צד כו'. והנה בביצה דיה ע"א ובר"ה ל"א ע"ב אמרינן טעמא כדי לעטר שוקי ירושלים בפירות, ע' נועם ירושלמי לשביעית פ"א ולמע"ש פ"ג.

מ"ג כרם רבעי בש"א אין לו חומש ואין לו ביעור ובה"א יש לו כו'. וכ' הר"ב דב"ה ילפי קדש קדש ממעשר ליתן לו כל דין מעשר, ע' קידושין נ"ד ע"ב ובתוס' ברכות ל"ה ע"א ד"ה אחליה ובב"ק ס"ט ע"א ד"ה אימא ובמיוחסות סי' קנ"ו ובאור שמח פ"ט ה"ב מה' מע"ש.

מ"ד כצד פודין נטע רבעי מניח את הסל על פי שלשה ואומר כמה אדם רוצה לפדות לו בסלע כו'. ע' ש"ך יו"ד סי' רצ"ד ס"ק י"ב.

מ"ה בין שניתן לו במתנה. כ' הר"ב כשהוא סמדר כו', ולשון הרמב"ם בפ"ט ה"ב ממע"ש אינו נקנה במתנה אלא אם נתנו בוסר, וע"ש משה"ק בכ"מ ונשאר בצ"ע, וע"ע בגפי אש.

מ"ו ערב יו"ט הראשון של פסח של רביעית ושל שביעית הי' ביעור כו'. ע' ספרי פ' ראה פיסקא ק"ט ושם פ' תבא פיסקא ש"ב ובס' יראים סי' קע"ט

מ"ז מי שהיו לו פירות בזה"ז והגיע שעת הביעור בש"א צריך לחללן על הכסף בה"א אחד שהן כסף ואחד שהן פירות. ופי' הר"ב טעונין גניזה ע"כ, וע' ברמב"ם פ"ב ה"ב ממע"ש לענין פדיון מע"ש בזה"ז ובלח"מ פ"י הי"ז ממאכלות אסורות ובתוס' ברכות ר"פ כיצד מברכין סד"ה ולמאן ובהעמק שאלה לשאילתות פ' קדושים סי' ק' אות ח'.

מ"ח א"ר יהודא בראשונה היו שולחין אצל בע"ב שבמדינות מהרו והתקינו את פירותיכם עד שלא תגיע שעת הביעור עד שבא ר"ע ולמד שכל הפירות שלא באו לעונת המעשרות פטורים מן הביעור. הנה מזה מוכח דרק ר"ע המציא דין זה ע"פ הדרשה בספרא פ' קדושים סוף פרשה ג', תבואתו מלמד שאין נפדה אלא תבואה מיכן אמרו אין פודים את הרבעי עד שיבא לעונת המעשרות וע"ש בקרבן אהרן.

מ"ט מעשה בר"ג והזקנים שהיו באין בספינה אמר ר"ג עשור שאני עתיד למוד נתון ליהושע ומקומו מושכר לו כו'. ע' בת' הרשב"א סי' אלף קמ"ה.

מ"י במנחה ביו"ט האחרון היו מתודין כו'. והנה בירושלמי פריך ויתודה שחרית ומשני עד כאן מצוה לאכול, ובתוי"ט הביא מזה ראיה דאין מחוייבין בסעודה שלישית ביו"ט. ובמלאכת שלמה דחה לראייתו ע"ש, אבל במג"א וביאור הגר"א סי' תתקכ"ט נקטו ראייתו, וע"ע כפתור ופרח פמ"ב.

מי"א ולא שכחתי לא שכחתי מלברכך ומלהזכיר שמך עליו בס' קהלת יעקב לברכות ד"מ הקשה דמהכא משמע שהיו מברכין על מצות תרומה מזמן התורה ואנן קיי"ל דעיקר הברכות תקנו אנשי כנה"ג, וע' מה שתירץ בזה בהעמק שאלה לשאילתות פ' חיי שרה סי' ט"ז אות א'.

מי"ב לא אכלתי באוני ממנו הא אם אכלו באנינה אינו יכול להתודות כו'. ע' סה"מ רמב"ן ומגילת אסתר שרש שמיני.

שם ולא נתתי ממנו למת לא לקחתי ממנו ארון ותכריכים למת כו' ע' ספרי פ' תבא פיסקא ש"ג ובמפרשים שם ובס' יראים סי' ק"פ ובתוס' ע"ז ס"ב ע"ב ד"ה העלה.

מי"ג השקיפה ממעון קדשך מן השמים כו'. בירושלמי בא וראה כמה גדול כחן של עושי מצוה שכל השקפה שבלשון תורה ארורה וזה בלשון ברכה, ע' מד"ר תשא פמ"א סי' א' ובהעמק דבר והרחב דבר פ' תבא ובמשך חכמה שם.

מי"ד מכאן אמרו ישראל וממזרים מתודים אבל לא גרים ולא עבדים משוחררים שאין להם חלק בארץ. וכ' מפרשי המשנה אהא דמכאן אמרו מדכתיב ואת האדמה אשר נתת לנו הנה משמע מדבריהם שהוא המשך מן המשנה הקודמת שהובא פסוק זה ולהכי תנא מכאן אמרו. ואע"ג דבתר הכי מובא במשנה שפ קרא דכאשר נשבע לאבותינו, מ"מ לא מצו לאפוקי מזה גרים ועבדים משוחררים משום דאברהם נקרא אב המון גויים ולפ"ז גם אלו בכלל, וע' תוס' ב"ב פ"א ע"א דיה למעוטי וע"ע בספרי פ' תבא סוף פיסקא ש"א ובזרע אברהם שם ובמשך חכמה שם בפסוק השקיפה ממעון קדשך.

מט"ו יוחנן כהן גדול העביר הודיות המעשר כו'. וכ' הר"ב יוחנן כ"ג שמש בכהונה גדולה אחר שמעון הצדיק ע"כ, פירוש לפירושו דלא נטעה לאמר דהאי יוחנן כהן גדול הוא ששמש בכהונה גדולה שמונים שנה ולבסוף נעשה צדוקי, וכ"כ בבאר שבע לסוטה מ"ז ע"א.

שם ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמאי, ע' כפתור ופרח פל"ה.

תוכן העניינים

אור הישר (זרעים)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה