אור ברסלב
אור הישר (זרעים) כלאים › פרק חמישי

אור הישר (זרעים)· הרב שמואל יצחק הילמן

כלאים · פרק חמישי

פרק רביעי

מ"א כרם שחרב אם יש בו ללקט עשר גפנים לבית סאה ונטועות כהלכתן הרי זה נקרא כרם דל. ע' שנו"א ובספר ניר ובחזון איש סי' יו"ד סק"ח.

מ"ב כרם שהוא נטוע על פחות פחות מארבע אמות ר"ש אומר אינו כרם וחכ"א כרם ורואין את האמצעית כאילו אינן. הנה במשנה שבירושלמי הגרסא פחות מארבע אמות ולא פחות פחות, וכמ"כ בבבלי בכל הארבעה מקומות בש"ס שהזכירו משנה זו בכולן הגרסא כמו במשנה הירושלמית, וע' ביד רמה לב"ב ל"ז ע"ב ושם ס"פ המוכר פירות.

מ"ג חריץ שהוא עובר בכרם עמוק עשרה ורחב ד' ראב"י אומר אם היה מפולש מראש הכרם ועד סופו ה"ז נראה כבין שני כרמים וזורעים בתוכו. וכי הר"ש דחשיב הפסק ורשות אחרת כיון דעמוק עשרה ורחב ד' ומפולש אבל פחות מעשרה או אפילו פחות מד' או אפילו עמוק עשרה ורחב ד' אלא שאינו מפולש וסתום מצד אחד שהכרם מקיפו מג' רוחות אסור לזרוע בתוכו כו' ע"כ, הנה הר"ש התנה בזה ג' תנאים, עמוק עשרה, רחב ד', ומפולש. אבל הרמב"ם בפ"ז ה"כ מה' כלאים הוסיף תנאי רביעי, במש"כ ובלבד שלא יהא הגפנים מסככין עליו.

שם ואם היה שער כותש אסור, ע' בביאור הגר"א ליו"ד סי' רצ"ו סק"ע.

מ"ד והבית שבכרם זורעין בתוכו. בירושלמי סמיך אקרא ובבתי כלאים החבאו בית שמחביאין בו את הכלאים. וכ' בפי' הרא"ש תמיה לי מאי קמ"ל אפילו אצל גדר סומכין זרעים מכאן וגפן מכאן כש"כ בבית מוקף מחיצות כו', ולולא דבריו ז"ל היה נלע"ד לפ"מ דבירושלמי גופה שם מפרש דהאי בית הוא דוקא אם היה יותר משלשה על שלשה טפחים אבל בפחות הרי הוא כסתום ואין זורעין בתוכו. ולפ"ז טובא קמ"ל דהא משכחת בית דגרע מגדר, ואפשר נמי דקמ"ל דאפילו הגפנים סוככים על גג הבית שרי ולא אמרינן דהי"ל לאסור עכ"פ מפני מראית העין.

מ"ה הנוטע ירק בכרם או מקיים ה"ז מקדש ארבעה וחמשה גפנים כו'. ע' ראב"ן סי' נ"ג.

מ"ו הרואה ירק בכרם ואמר כשאגיע לו אלקטנו מותר כשאחזור אלקטנו אם הוסיף במאתים אסור. ע' תוס' יבמות פ"ג ריש ע"ב ותוס' ב"ב ד"ב ריש ע"ב ובמש"כ בחידושי לקמן בפרקין מ"ז ובחידושי למנחות ד"ו ע"א ד"ה צריכי.

מ"ז היה עובר בכרם ונפלו ממנו זרעים או שיצאו עם הזבלים או עם המים הזורע וסיערתו הרוח לאחריו מותר סיערתו הרוח לפניו ר"ע אומר אם עשבים יופך כו'. וכי הרמב"ם בפיה"מ אמר הכתוב פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ובא בקבלה פרט לשנפלו ממנו זרעים או שיצאו עם הזבלים כו' ע"כ, ודבריו לקוחים מהספרי פ' תצא פיסקא ר"ל ע"ש.

והנה לפ"מ דאיסורא דכלאים תליא במחשבה וכוונת הזורע לזריעה מקרא דאשר תזרע ולאפוקי ממילא כדיליף בספרי, עפ"ז שפיר כתבו התוס' ביבמות פ"ג ריש ע"ב ובב"ב ד"ב ריש ע"ב כדהבאתי בחידושי במשנה הקודמת ועמש"כ בחידושי לעיל פ"ד מ"ז, אולם לפ"ז איכא למידק מדוע כתבו התוס' בב"ב וביבמות שם להביא ראיה לדבריהם ממשנה דהרואה ירק בכרם ואמר כשאגיע לו אלקטנה כו' ולא סמכו דבריהם על עצם דרשת הספרי מקרא דאשר תזרע דתלוי בכוונתו ומחשבתו כנ"ל וצע"ק, וע"ע במשנ"ר לעיל פ"א מ"ח.

מ"ח המקיים קוצים בכרם ר"א אומר קדש וחכ"א לא קדש אלא דבר שכמוה מקיימין. ע' בתוי"ט דריש מכילתין ד"ה והזונין ובתוס' רע"ק שם.

שם ושושנת המלך וכל מיני זרעים אינם כלאים בכרם. ע' בתפא"י טהרות פ"ג סי' ט"ל.

שם הקנבוס ר"ט אומר אינו כלאים וחכ"א כלאים, ע' ראב"ן סי' נ"ג.

שם והקינרס כלאים בכרם, ע' במפרשי המשנה עוקצין ספ"א.

תוכן העניינים

אור הישר (זרעים)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה