אור ברסלב
אוצרות יוסף יורה דעה חידושי יורה דעה › כט

אוצרות יוסף יורה דעה· רבי יוסף ענגיל

חידושי יורה דעה · כט

כח

בש"ך סי' נ"ז סקמ"ח בשם הרשב"א דאע"ג דאיסור טריפה משום דאינה חי' מ"מ אפי' חי' י"ב חודש אמרי' דהוא רק נס וע"כ אין מועיל להתירה עש"ה ויש מזה ראי' לכאורה למה שדנתי בחידושי על הל"ט מלאכות דאין ריוכ על מלאכה אם היא פועלת רק בכח סגולה ונס ולא בכח טבעיי [והבאתי שם בזה פיה"מ להרמב"ם פרק בתרא דיומא אהך דמי שנשכו כלב שוטה אין מאכילין אותו מחצר כבד שלו דלפי שאין הרפואה טבעיית רק דרך סגולה לא מהני למידי דדינא, וגם הבאתי ירושלמי שביעית פרק ד' הלכה ד' אי עבודה המועלת לאילן רק דרך סגולה חשיב עבודה בשביעית ע"ש בפי' הרידב"ז ד"ה אין תולין תוכין בתאנה ואולם יש לחלק בין סגולה לנס ובחידושי שם הארכתי] וזה דלכאורה אמאי אין מועיל מה שחי' בנס להתירה סוף סוף הא חי' וכיון דכל האיסור רק משום דאינה חי' א"כ זו דסופה לחיות מדוע הוא איסור ועל כרחך לומר כוונת הרשב"א דכיון דאין החיות בטבע רק בנס לא חשיב חיות למידי דדינא וחשיבה גם היא אינה חי' כיון דאין לה חיות בטבע וא"כ ה"נ לעניין מלאכת שבת י"ל דכל שפועל רק בנס ולא בטבע לא חשוב כלל שנפעל דבר למידי דדינא ואין עליו שם מלאכה כיון דלא פעל כלום בטבע, ואולם נ' כוונת הרשב"א עוד באופן אחר דחיות נסיי באמת גם הוא חשוב חיות ואך הטעם בזה דטריפה קרינן לי' פסול חסרון בכחה דוכתי ע' חולין ל"ז א' ועוד בכ"ד וע"כ כל שיש בה קלקול שיש בו חסרון חיות היא טריפה וע"כ זו אף שיש בה חיות בעניין הנסיי מ"מ עניין הנסיי הוא עניין ומהות בפ"ע אבל בעניין הטבעיי הרי אין לה חיות וא"כ הרי חסר לה החיות עכ"פ בעניין הטבעיי וע"כ שפיר גם זו יש בה עניין החסרון שהרי חסר לה החיות בעניין הטבעיי ואף שישנו בעניין הנסיי מ"מ בעניין הטבעיי הרי חסר וע"כ כיון דיש כאן חסרון שפיר היא טריפה דו"ק היטיב מאוד ומשא"כ לעניין מלאכת שבת כיון דעכ"פ פעל בעניין הנסיי הרי יש פעולה למלאכתו ושפיר היא מלאכה כיון שפעלה דגם הפעולה בעניין הנסיי הוא פעולה ומה בכך דלא פעלה בעניין הטבעיי ורק לעניין טריפה אף דגם החיות בעניין הנסיי הוא חיות מ"מ הרי יש החסרון בעניין הטבעיי ואסורה עכ"פ מפאת החסרון בעניין הטבעיי ודו"ק היטיב מאוד וז"פ דלדיעות דגם אדם טריפה אינו חי יותר מי"ב חודש אם יחי' יותר מי"ב חודש דרך נס וודאי דתהי' אשתו אסורה להנשא לאחר [ויל"ע בזה בירושלמי שלהי יבמות] וע"כ דחיות נסיי ג"כ חשוב חיות, ואולם יש לדחות דחיות נסיי באמת לא חשיב חיות ואך עכ"ז נהי דלא תשוב חיות מ"מ מת ג"כ לא חשוב דבין חיות למיתה יש מיצוע ע' חולין קכ"א ב' יצתה מכלל חי' ולכלל מתה לא באתה וע"כ לא כל מה שאין תשוב חי חשוב מת וע"כ שפיר י"ל דחיות נסיי נהי דלא חשיב חיות אבל מת ג"כ לא חשיב וע"כ לעניין היתיר מיתת הבעל דילפי' לי' מקראי פ"ק דקידושין י"ג ב' דכחי' בהו ל' מיתה וכל' המשנה שם ריש הפרק דיוצאה במיתת הבעל וע"כ הא אין כאן מיתה שיתיר ושפיר אסורה להנשא ומשא"כ לעניין איסור טריפה דהוזכר האיסור רק מפאת כל שאין כמוהו חי' פ' ריש אלו טריפות דילפי' מל' המקרא כן חי' אכול שאינה חי' לא תאכל וא"כ הא בעינן חי' וחיות שפיר לא חשוב כל שהוא רק חיות נסיי ואינו בטבע ולכן שפיר אסורה [וי"ל עוד כוונת הרשב"א דחיות נסיי באמת חשוב חיות ורק דיש לחוש שמא בשעה שנולד בה הטריפות לא הית' עומדת להעשות לה נס שתחי' ואח"כ הוא שנתחדש עניין שהיסב שיעשה לה נס מן השמים ותחי' דבהדי כבשי דרחמנא מנא לן ויוכל להיות שאח"כ הוא שנתחדש עניין הנס ומתחלה לא הית' עומדת להעשות לה נס [וכך יש לנו לומר בפשיטות דהואיל ונס הוא שינוי מעניין הטבעיי ראוי לומר דהשתא הוא דאישתני] וא"כ כיון דבשעה שנולד בה הטריפות לא הית' עומדת לחיות הרי הי' אז הטריפות שפיר טריפות האוסר דהא אז הי' סופה למות [ותיגלי מילתא למפרע לא אמרי' בכל כה"ג שנולדה הסבה אח"כ ומתחלה לא הי' עומד לכך כנימוקי יוסף ריש החולץ] וע"כ הא נאסרה כבר ולא מהני מה שהיא חי' עתה להתירה דאין איסור חוזר להיות היתיר וע' ריש בהמה המקשה דטריפה אין חוזרת להיכשיר' ובפ' הערל ופ' אלו טריפות דקרום שעלה מחמת מכה בריאה אינו קרום מה"ט דכיון דכבר נאסר אין פסול חוזר להכשירו וכן מבואר בכמה דוכתי בה' טריפות אבל החיות דעכשיו שחי עפ"י נס שפיר י"ל דהוא חיות גמור ולכן שפיר האשה אסורה וגם לעניין שבת שפיר יש לו להחשב מלאכה אף שפועל רק בנס ולא בטבע ובאתי רק להעיר):

תוכן העניינים

אוצרות יוסף יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה