אור ברסלב
אוצרות יוסף יורה דעה חידושי יורה דעה הלכות שחיטה › יז

אוצרות יוסף יורה דעה· רבי יוסף ענגיל

חידושי יורה דעה הלכות שחיטה · יז

טז

בסי' ד' בט"ו סק"ב א"כ הא דלא אמרו כאן היתר היינו משום כבודו דרשב"ג ע"כ סגי בזה שאין להתירו באכילה אבל בהנאה שרי כו' עכ"ל, ואינו מובן דמה חילוק בין אכילה להנאה הרי גם הנאת זבחי מתים אסורה מה"ת כמו אכילה ואם נהנין הרי זה נגד כבודו דרשב"ג כמו אכילה וי"ל דהעניין כמבואר בפנ"י פסחים י"א ב' אהך דר' יהודה אומר אוכלין כל ארבע ותולין כל חמש כו' וז"ל ותולין כל חמש כו' פירש"י דהיינו שאינו אוכל אבל מאכיל לבהמתו וקשיא לי כיון דטעמא דר"י משום טעות א"כ מה איכא בין איסור אכילה לאיסור הנאה הא תרוייהו אסורין מדאורייתא כו' ויש ליישב דנהי דר"י סבר דאדם טועה ב' שעות לאו דרובא דאינשי טעו אלא מיעוטא או מיעוטא דמיעוטא חיישינן לטעות נמצא דלפי"ז לא רצו חכמים להחמיר בכה"ג אלא לענין אכילה דהוי כלכתחלה משא"כ לענין איסור הנאה לא החמירו כל כך כיון דאיכא פסידא עכ"ל והיינו דהחמירו לחוש למיעוט רק לאכילה דאינו נפסד לגמרי דיכול להאכילו לבהמתו ולמוכרו לעכו"ם ומשא"כ לאסור גם בהנאה דיהי' נפסד לגמרי לא חשו למיעוטא וכך כאן כיון דחכמים פליגי ארשב"ג ויחיד ורבים הלכה כרבים ורק דמשום כבודו דרשב"ג באו לחוש לסברתו אף דהוא מיעוט ורבים פליגי עלי' לכן ג"כ חיישי' רק לאכילה אבל לא להפסיד לגמרי לאסור אף בהנאה דוגמת הך דפסחים [ובלאה"נ י"ל גם בפשיטות דבאו לחוש לכבודו רק לאסור באכילה דהוא הפסד מועט אבל לאסור גם בהנאה דהוא הפסד גמור לא רצו להפסיד ממון ישראל הפסד גמור אף משום כבודו דרשב"ג] ועוי"ל דהענין כמבואר בט"ז לקמן סי' ה' סק"ה ע"ש מש"ש ומו"ח ז"ל חולק ע"ז דכולה גזיר' דרבנן היא משום מראית עין דנראה כשוחט קדשים בחוץ, והכי דייק לישנא דפוסקים בזה שכתבו פסולה משמע אין איסור הנאה כו' עכ"ל ע"ש וק' ג"כ דנהי דהאיסור משום מראית העין מ"מ ראוי ג"כ שיאסר גם בהנאה דהא המראית עין הוא שיסבור הרואה דהוא קדשים שנשחטו בחוץ והרי קדשים שנשחטו בחוץ גם בהנאה אסורין מה"ת, וצריך לומר בהכרח דהנאה שמאכיל לבהמתו או מוכרו לא מיפרסמא מילתא כל כך ואין כאן חשש לפני הרואה כל כך כמו באכילה שאוכלו בעצמו [דאז הקפידא גדולה יותר לפני הרואה שראה ששחט לשם עולה ואח"כ אוכלו] וא"כ כיון דהנאה אין בו ענין גילוי כ"כ לפני רואים כמו אכילה לכן ממילא הרי אין בה משום כבודו דרשב"ג ג"כ כל כך כמו באכילה כיון דאינה נגלית לרואים כ"כ דכל ענין הכבוד הוא רק לפני הרואים דמתבזה כבודו ע"י שרואים דעבדינן דלא כוותי' ולכן שפיר בהנאה לית לן בה משום כבודו כו' ודו"ק, ועוד נ' דהיא הנותנת דכיון דבזבחי מתים הא אין חילוק בין אכילה להנאה דגם ההנאה אסורה מה"ת כמו אכילה א"כ כיון דאסרנו האכילה ויראה הרואה שאין אוכל אותו א"כ הרי הוא רואה דחייש לסברת רשב"ג דהוא זבחי מתים וא"כ הרואה עצמו שיראה שמוכרו לעכו"ם או מאכילו לכלבו הרי לא יאמר דהוא משום דלא חייש לדרשב"ג דא"כ הא הי' לו לאוכלו בעצמו וכיון דאין אוכלו בעצמו א"כ הרי רואה דחייש לדרשב"ג דס"ל דהוא זבחי מתים וא"כ כיון דחייש לדרשב"ג, א"כ הא גם למוכרו כו' לא הי' לו דהא זבחי מתים המכיר' אסורה מה"ת כמו האכילה וא"כ הרי א"א להרואה לתלות הדבר רק בטעות דבעל הבהמה הזו טועה ואין יודע הדין וסובר דזבחי מתים רק באכילה אסורה אבל בהנאה לא אסירא ודו"ק היטב מאוד וא"כ מה שיתלה אותו בטעות בעל הבהמה דסבור דזבחי מתים מותר בהנאה בזה הא תו אין פגם עוד בכבודו דרשב"ג וכיון דאין פגם בכבודו דרשב"ג תו הא שרי שפיר כיון דבעצם הא קיי"ל כרבנן ורק משום כבודו דרשב"ג הוא דחשו וא"כ בזה שאין בו עוד משום כבודו שפיר שרי ודו"ק היטב:

תוכן העניינים

אוצרות יוסף יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה