פרק ג' - חינוך ילדים · לב. ההכאה תהא בישוב הדעת ושלא בכעס
עוֹד שָׁם בַּמִדְרָשׁ: אִם תִּרְאֶה בֵּן חָכָם, בַּיָּדוּעַ שֶׁאָבִיו יִסְרוֹ בְּקַטְנוּתוֹ וְהִדְרִיכוֹ עַל הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה, שֶׁנֶאֱמַר: ''בֵּן חָכָם מוּסַר אָב''. וְאִם רָאִיתָ לֵץ, בַּיָּדוּעַ שֶׁלֹא שָׁמַע גְעָרָה, רְצוֹנוֹ לוֹמַר, שֶׁלֹא שָׁמַע מֵאָבִיו גְעָרָה, וְאוֹמֵר: ''חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ וְגוֹ'''. אִם יַחְשֹךְ אָדָם אֶת שִׁבְטוֹ מִלִרְדּוֹת אֶת בְּנוֹ בְּקַטְנוּתוֹ, הֲרֵי זֶה שׂוֹנֵא בְּנוֹ, שֶׁסוֹפוֹ בָּא לְתַרְבּוּת רָעָה, מִפְּנֵי שֶׁלֹא יִסְרוֹ אָבִיו בְּקַטְנוּתוֹ וְכוּ', אֲבָל הָאוֹהֵב אֶת בְּנוֹ - שִׁחֲרוֹ מוּסָר, רְצוֹנוֹ לוֹמַר, שֶׁיְּיַסְרֵהוּ בְּקַטְנוּתוֹ כְּדֵי שֶׁלֹא יֵצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה וְלִידֵי מִיתָה מְשֻׁנָה, פֵּרוּשׁ - שֶׁיְּחַנְכוֹ בְּיַלְדוּתוֹ מִגְזֵרַת הַיַּלְדוּת וְהַשַׁחֲרוּת. וְגַרְסִינָן בִּ''וְאֵלֶה שְׁמוֹת'' רַבָּה, ''חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ וְגוֹ''' - לְלַמֶדְךָ, שֶׁכּל הַמוֹנֵעַ בְּנוֹ מִלִרְדּוֹתוֹ, בָּא לְתַרְבּוּת רָעָה וְשׂוֹנְאֵהוּ וְכוּ', וְכל הַמְיַסֵר אֶת בְּנוֹ, מוֹסִיף עָלָיו אַהֲבָה, שֶׁנֶאֱמַר: ''וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר'', רְצוֹנוֹ לוֹמַר, הַבֵּן הוּא אוֹהֵב אֶת אָבִיו, מִפְּנֵי שֶׁשִׁחֲרוֹ מוּסָר, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
עוֹד מוּבָא שָׁם (שּער הענוה פרק א') וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְכֵן לְיַסֵר לִבְנוֹ וּלְתַלְמִידוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ''חוֹשֵּׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר'', אֲבָל צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בְּיִשׁוּב הַדַּעַת וְשֶׁלֹא בְּכַעַס, אֶלָא שֶׁיַּחְשֹׁב בְּדַעְתּוֹ שֶׁהַהַכָּאָה הַהִיא שֶׁהוּא מַכֶּה לִבְנוֹ וּלְתַלְמִידוֹ, גְמִילוּת חֶסֶד עוֹשֶׂה עִמוֹ כְּדֵי לְקָרְבוֹ אֶל הַקְדֻשָׁה וּלְהַכְנִיעַ מִמֶנוּ הַקְלִפָּה, עַד כָּאן. לְשׁוֹנוֹ.