פרק ג' - חינוך ילדים · לא. אם תייסר בנך בקטנותו - תשב בשקט בבגרותו
מוּבָא בְּסוֹף סֵפֶר רֵאשִׁית חָכְמָה (תחילת פרק גדול בנים), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: גַרְסִינָן בְּמִדְרַשׁ מִשְׁלֵי: ''יַסֵר בִּנְךָ וִינִיחֶךָ'' (משלי כט, יז) - אִם תִּרְצֶה לִהְיוֹת בִּמְנוּחָה וְהַשְׁקֵט וּבְשַׁלְוָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, יַסֵר אֶת בִּנְךָ, שֶׁאִם תְּיַסֵר אֶת בִּנְךָ בְּקַטְנוּתוֹ וְתַדְרִיכֵהוּ עַל דֶּרֶךְ טוֹבָה וִישָׁרָה, תִּהְיֶה בִּמְנוּחָה וְהַשְׁקֵט וְשַׁלְוָה, מִפְּנֵי שֶׁלֹא תִּצְטַעֵר עָלָיו שֶׁיֵּצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה לַעֲשׂוֹת עֲבֵרוֹת, לֹא לִגְנֹב וְלִרְצֹחַ, הוֹאִיל וְיִסַרְתָּ אוֹתוֹ בְּקַטְנוּתוֹ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי הַשֵׁם יִתְבָּרַךְ, וְאָז יִהְיֶה מְקוֹרְךָ בָּרוּךְ וְזַרְעֲךָ כָּשֵׁר, וְעוֹשֶׂה הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי הַקָדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְיִמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל.
טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹקִים וְאָדָם.
וְעוֹד גַרְסִינָן בַּמִדְרָשׁ (שם) ל''ב מִדּוֹת: ''יַסֵר בִּנְךָ וִינִיחֶךָ'' - לַמֵד בִּנְךָ תּוֹרָה וִינִיחֲךְ מִדִּינָהּ שֶׁל גֵיהִנָם, ''וְיִתֵּן מַעֲדַנִים לְנַפְשֶׁךָ'' - שֶׁיַּכְנִיסְךָ בְּגַן עֵדֶן עִם הַצַדִּיקִים, דִּכְתִיב (משלי יט, יח): ''יַסֵר בִּנְךָ כִּי יֵשׁ תִּקְוָה וְאֶל הֲמִיתוֹ אַל תִּשָּׂא נַפְשֶׁךָ'', רְצוֹנוֹ לוֹמַר, כִּי יֵשׁ תִּקְוָה. אִם תִּרְאֶה בִּנְךָ שֶׁהוּא טִפֵּשׁ, אַל תֹּאמַר: מַה יּוֹעִיל בּוֹ הַמוּסָר, הוֹאִיל וְאֵין לוֹ דַּעַת לְהָבִין, אַנִיחוֹ, אֶלָא אֲפִלוּ הוּא טִפֵּשׁ עֲדַיִן, יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה בַּלִמוּד וּבַמוּסָר אִם תְּלַמְדֶנוּ מוּסָר. וְאִם לֹא הֵבִין עַד עַתָּה, אֶפְשָׁר שֶׁיָּבִין מִכָּאן וָאֵילָךְ. וְאִם לֹא יָבִין תּוֹרָה הַרְבֵּה מִפְּנֵי שֶׁהוּא טִפֵּשׁ, יִלְמֹד לְפָחוֹת לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה וּלְהִתְפַּלֵל כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא מִכְּלַל עַם הָאָרֶץ, וְאַל תֹּאמַר: אִם אַגְדִּיל עָלָיו הַמוּסָר יָמוּת תַּחת הַשֵׁבֶט, הֱוֵי ''וְאֶל הֲמִיתוֹ אַל תִּשָּׂא נַפְשֶׁךָ''.