פרק ג' - חינוך ילדים · כו. להשקיע כוחות בעקירת הכעס והשקר
יֵשׁ לְהַשְׁקִיעַ כֹּחוֹת בְּעִנְיַן מִדַּת הַכַּעַס. יֶשְׁנָם יְלָדִים שֶׁעַל הַדָּבָר הַפָּעוֹט בְּיוֹתֵר מִתְרַתְּחִים וּמְקִימִין צְעָקוֹת וְשַׁעֲרוּרִיּוֹת, וְכַאֲשֶׁר עוֹלֶה חֲרוֹן אַפָּם עַל חַבְרֵיהֶם, הֵם מַכִּים אוֹתוֹ אוֹ מְיַדִּים בּוֹ אֶבֶן, וַעֲלוּלִים לְהַזִּיקוֹ חָלִילָה אוֹ לְהַזִּיק לַחֲפָצָיו. צְרִיכִים לָכֵן לִגְמל אוֹתָם מִמִדָּה רָעָה זוֹ בְּעוֹדָם קְטַנִים.
יֵשׁ לִגְמל אֶת הַיְלָדִים מִדְּבַר שֶׁקֶר, לֵיצָנוּת וּקְלָלוֹת. וְכָל הַתְּכוּנוֹת הַלָלוּ, אִם אֵין עוֹקְרִים אוֹתָן בְּעוֹד הַיְלָדִים רַכִּים בַּשָׁנִים, בְּוַדַּאי יִקְשֶׁה מְאֹד מְאֹד לְעָקְרָם כַּאֲשֶׁר הָרָע מִשְׁתָּרֵשׁ.
וְזֶה לְשׁוֹן הַשְׁלָ''ה הַקָדוֹשׁ (שער האותיות אות ד'): כְּלָל גָדוֹל יִהְיֶה לָאָב הַמְיַסֵר בְּנוֹ, וְשֶׁיִּהְיֶה בָּטוּחַ שֶׁהַבֵּן הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר אַף בַּסֵתֶר, שֶׁלֹא בִּפְנֵי הָאָב - יִרְאֶה בְּכָל כֹּחוֹ לְהַדְרִיכוֹ בְּמִדַּת אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה ח, טז): ''דַּבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ'', וְיַגְדִּיל לוֹ עֹנֶשׁ הַשֶׁקֶר, אֲפִלוּ בְּשִׂיחָה בְּטֵלָה, וִיפָאֵר לוֹ הַשָּׂכָר הַגָדוֹל מֵהָאוֹמֵר אֱמֶת, וְיַטִּיל מוֹרָא גָדוֹל עָלָיו בְּאִם יוֹצִיא מִפִּיו דִּבּוּר אֶחָד שֶׁל שֶׁקֶר וְיַתְרֶה בּוֹ הַתְרָאוֹת גְדוֹלוֹת. נִמְצָא, כְּשֶׁתִּהְיֶה מִדָּה זוֹ שֶׁל אֱמֶת תְּקוּעָה בְּלֵב הַבֵּן, אָז יְקַיֵּם הַבֵּן כָּל מִצְוֹת אָבִיו, כִּי יָרֵא שֶׁיִּשְׁאֲלֶנוּ אָבִיו: עָשִׂיתָ כָּךְ וְכָךְ, אוֹ מַה הַמַעֲשֶׂה הַזֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ? וְהוּא יָשִׁיב לוֹ מִפְּנֵי הַיִּרְאָה אֱמֶת, כִּי יָרֵא אוּלַי יֹאחַז וְנִמְצָא בַּדַּאי וְעָנְשׁוֹ יִהְיֶה מְרְבֶּה, וּמִכֹּחַ שֶׁמֻכְרָח לוֹמַר אֱמֶת, נִמְצָא מֻכְרָח לִהְיוֹת סוּר מֵרָע. וַעֲשֵׂה טוֹב. וְהִנֵה פֹּה בִּירוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹדֶשׁ תובב''א הָיָה רָגִיל אֶצְלִי חָסִיד גָדוֹל מֵחֲסִידֵי עֶלְיוֹן מֵהַסְפָרַדִּים, וְאִם הָיוּ נוֹתְנִים לוֹ כָּל חַלְלֵי דְּעָלְמָא, לֹא הָיָה, חַס וְחָלִילָה, מוֹצִיא מִפִּיו דָּבָר שֶׁאֵינוֹ אֱמֶת בְּבֵרוּר. וְסִפֵּר לִי מִנְהַג אָבִיו בְּעוֹדוֹ הָיָה נַעַר הוּא וְאָחִיו, וּבָא קוּבְלָנָא שֶׁנַעֲשָׂה אֵיזֶה עִנְיָן שֶׁלֹא כַּהֹגֶן, אָמַר: מִי שֶׁיּוֹדֶה עַל חֶטְאוֹ וְיֹאמַר אֱמֶת? אֲזַי אֶמְחל לוֹ, רַק יִזָּהֵר מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה שֶׁלֹא יִשְׁנֶה בְּאִוַּלְתּוֹ, וְאֵיזֶה שֶׁיִּכְפֹּר וַאֲנִי אֶחְקֹר וְאֶדְרֹש שֶׁאָחַז בַּשֶׁקֶר וְכָפַר, אֲזַי אֶעֱשֶׂה לוֹ עֳנָשִׁים בְּכִפְלֵי כִפְלַיִם. וְכֵן עָשָׂה. מִי שֶׁהוֹדָה, מָחַל לוֹ וְנָתַן לוֹ מַתָּנָה עוֹד אֵיזֶה מַטְבְּעוֹת בַּעֲבוּר שֶׁהוֹדָה בָּאֱמֶת, וּלְהָאַחֵר שֶׁשִׁקֵר, עֲנָשׁוֹ בָּעֳנָשִׁים גְדוֹלִים. כָּךְ הָיָה מְגַדֵּל בָּנָיו בְּמִדַּת הָאֱמֶת, וְהָיָה קוֹנֶה הָאֱמֶת בְּמַטְבְּעוֹת, לְקַיֵּם ''אֱמֶת קְנֵה'', וְנַעֲשָׂה בִּבְנוֹ הֶחָסִיד הַנַ''ל טֶבַע הָאֱמֶת עוֹלָמִית, וְכָל עָרוּם יַעֲשֶׂה בְּדַעַת אֵיךְ יְגַדֵּל בָּנָיו בְּמַעֲשִּׂים טוֹבִים וּבִצְדָקוֹת וּבַחֲסִידוּת וּבְכָל מִדּוֹת יְשָׁרוֹת, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.