פרק ג' - חינוך ילדים · כה. יש לעקור מהילד מידות רעות אחרת ישאר אתם כל החיים
יֵשׁ לְהַשְׁגִיחַ גַם עַל מִדּוֹתֵיהֶם שֶׁל הַיְלָדִים, שֶׁלֹא תְהֵא בָּהֶם רִשְׁעוּת וְרֹעַ לֵב.
יֶשְׁנָם יְלָדִים נֶהֱנִים לְצַעֵר מִישֶׁהוּ אוֹ לְהַזִּיקוֹ, זֶה נוֹבֵעַ כַּמוּבָן מֵרֹעַ לֵב, צְרִיכִים אֶת הַמִדָּה הַזּוֹ לַעֲקֹר.
כְּמוֹ כֵן יֵשׁ לְחַנֵךְ אֶת הַיְלָדִים וּלְהַרְגִילָם לַעֲדִינוּת, שֶׁקֶט וְדֶרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיֵּדְעוּ לְדַבֵּר עִם זוּלָתָם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ. יֶשְׁנָם יְלָדִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻצְפָּה וְעַזּוּת, וְהֵם גַם מִתְחַצְפִים לְהוֹרֵיהֶם וּלְכָל אָדָם.
עַל יְלָדִים כָּאֵלוּ צְרִיכִים לַעֲבֹד קָשֶׁה כְּדֵי לְשַׁנוֹתָם, וּלְנַסוֹת בְּטוֹב אוֹ בְּרַע כְּדֵי לִגְמל אוֹתָם מִמִדּוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת עוֹד בִּשְׁנוֹתֵיהֶם הָרִאשׁוֹנוֹת, שֶׁאִם לֹא כֵן, הֵם עֲלוּלִים לְהִשָׁאֵר תָּמִיד חֲצוּפִים וְעַזֵּי פָּנִים.
צְרִיכִים גַם לִגְמל אֶת הַיְלָדִים מִגֵאוּת וְעַקְשָׁנוּת. הַיְלָדִים צְרִיכִים לָדַעַת שֶׁעֲלֵיהֶם לִשְׁמֹעַ וּלְצַיֵּת לְהוֹרֵיהֶם וּלְמוֹרֵיהֶם, וְלֹא לָתֵת לָהֶם לְנַצֵחַ. אִם לֹא יַעַקְרוּ אֶת הַמִדּוֹת הָרָעוֹת גֵאוּת וְעַקְשָׁנוּת בְּעוֹד הַיְלָדִים רַכִּים בַּשָׁנִים, יִשָׁאֲרוּ הֵם תָּמִיד רָעִים וְתַקִיפִים וּבַעֲלֵי מִדּוֹת רָעוֹת.
מוּבָא בְּסֵפֶר מָאוֹר וָשֶׁמֶשׁ (פרשת מטות ד''ה ואשּה כי תדור נדר לה') וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: לָכֵן מֻטָּל עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְהַדְרִיךְ בָּנָיו תֵּכֶף בְּקַטְנוּתָם, שֶׁעֲדַיִן אֵינָם נִתָּנִים בּוֹ יֵצֶר טוֹב, וְהוּא ''לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ'', וְכָל עֲשִׂיּוֹתָיו הֵן מַעֲשֵׂה יֵצֶר הָרָע. לָכֵן צָרִיךְ לְהַדְרִיכָם לְהַשְׁגִיחַ עֲלֵיהֶם שֶׁלֹא יִהְיֶה קְשֵׁה עֹרֶף וְכַעֲסָן, רַק שֶׁיִּהְיֶה מָתוּן. וּכְשֶׁאֵין רוֹצֶה לֶאֱכל אֵיזֶה דָּבָר, עַל הָאָב לְכוּפוֹ שֶׁיֹּאכַל דַּוְקָא, כְּדֵי לַהֲנִיעוֹ מִמִדָּה הַגְרוּעָה הַזֹּאת. וְאִם הֶחֱרִישׁ לוֹ הָאָב פַּעַם אַחַת וּשְׁתַּיִם, אֲזַי הוּא מַרְגִיל אֶת עַצְמוֹ בְּמִדָּה זוֹ, וּבְכָל יוֹם מִתְגַבֵּר וְהוֹלֵךְ בּוֹ, וְנִשְׁאָר כָּל יָמָיו כַּעֲסָן וְגֵאֶה.
וּמַה שֶׁאָמַר בַּגְמָרָא: הַמְקַדֵּשׁ אֶת הָאִשָׁה עַל מְנָת שֶׁאֵין עָלֶיהָ נְדָרִים, וְנִמְצָא עָלֶיהָ נְדָרִים, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת, לְפִי שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר אִי אִפְשִׁי בְּאִשָׁה נַדְרָנִית, לִכְאוֹרָה אֵינוֹ מוּבָן - מַה בְּכָךְ שֶׁהִיא נַדְרָנִית מֵאֵיזֶה מַאֲכָל אוֹ מֵאֵיזֶה מַשְׁקֶה אוֹ מֵאֵיזֶה תַּכְשִׁיט, וּמַה חִסָרוֹן יֵשׁ בָּזֶה? וּלְפִי מַאֲמָרֵנוּ נִתְיַשֵׁב, כִּי מִסְתָמָא, כְּשֶׁנִמְצָא עָלֶיהָ נְדָרִים, הִיא כַּעֲסָנִית מִקַטְנוּתָהּ, בִּלְתִי אֶפְשָׁר עוֹד לַהֲנִיעוֹתָהּ מִמִדָּתָהּ, מֵחֲמַת שֶׁהִיא נִשְׁרֶשֶׁת בַּמִדָּה הַגְרוּעָה הַזֹּאת וְכוּ', אֲבָל בְּנוֹתָיו צָרִיךְ הַכָּתוּב לְהַזְהִיר אֶת הָאָב, כִּי אִם לֹא יַשְׁגִיחַ עֲלֵיהֶם, בְּקַל יִשָׁאֲרוּ בְּקִלְקוּלָם, חָלִילָה, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.