פרק ג' - חינוך ילדים · טו. פיה פתחה בחכמה
כָּל הַיָּמִים שֶׁהָאִשָׁה הָרָה, תִּתְפַּלֵל תָּמִיד שֶׁיְּהֵא הַוָּלָד יְרֵא שָׁמַיִם וַחֲכַם לֵב וּמַצְלִיחַ בַּתוֹרָה וּבַמִצְוֹת. וְתִפְתַּח יָדָהּ תָּמִיד לַעֲנִיִּים. וְתִתְפַּלֵל הַתְּפִּלָה הַזֹּאת. דָּוִד הַמֶלֶךְ ע''ה הָיוּ לוֹ נָשִׁים רַבּוֹת, וּבִימֵי הַהֵרָיוֹן הָיוּ נוֹדְרוֹת נְדָרִים וּמִתְפַּלְלוֹת שֶׁיִּהְיֶה בְּנָם גִבּוֹר הַחַיִל וּכְלִיל הַיֹּפִי, עַד שֶׁיֹּאמְרוּ הַכּל: הֲגוּנִים הֵם לְכָל מַעֲלוֹת וְיַצְלִיחוּ לִמְלוּכָה. אָמְרָה בַּת שֶׁבַע, אֵשֶׁת דָּוִד הַמֶלֶךְ ע''ה: כִּי לֹא כַּנָשִׁים אֲשֶׁר לְאִישִׁי אֲדוֹנִי הַמֶלֶךְ אָנֹכִי, אֲבָל כָּל נְדָרַי הָיוּ בִּהְיוֹתִי הָרָה, לְמַעַן אֶזְכֶּה לִהְיוֹת בְּנִי חָכָם בַּתּוֹרָה וִירֵא שָׁמַיִם, וְיַצְלִיחַ לִנְבִיאוּת. וַיִּשְׁמַע הַשֵׁם אֶת קוֹלִי וַיֶּחְכַּם שְׁלֹמֹה בְּנִי מִכָּל הָאָדָם, וְגַם אֲשֶׁר לֹא שָׁאַלְתִּי נָתַן לִי הַשֵׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי שְׁלֹמֹה בְּנִי יִמְלֹךְ אַחֲרֵי אָבִיו. וּבְנֵי נְשֵׁי אֲדוֹנִי אֲשֶׁר הִתְפַּלְלוּ אִמוֹתָם עֲלֵיהֶם שֶׁיִּזְכּוּ לַמַלְכוּת, לֹא הָיָה לָהֶם כֵּן, תַּחַת אֲשֶׁר שָׂמוּ הַמַלְכוּת עִקָר, וַאֲנִי שַׂמְתִּי עֲבוֹדַת הַשֵׁם יִתְבָּרַךְ עִקָר. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרָה בַּת שֶׁבַע: מַה בְּרִי וּמַה בַּר בִּטְנִי וּמַה בַּר נִדְרִי.
טז. אשתך כגפן פוריה... בניך כשתילי זיתים סביב לשלחנך
בַּזֹּהַר (פרשת נשא) הֶחְמִיר מְאֹד שֶׁלֹא יִתְרָאֶה שׁוּם שֵׂעָר מֵאִשָׁה. וְזֶה לְשׁוֹנוֹ (בדף קכ''ה): אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה, יָחִיל שִׁעֲמוּם עַל מִי שֶׁיִּתֵּן לְאִשְׁתּוֹ לְגַלוֹת שַׂעֲרוֹתֶיהָ, וְזֶה אֶחָד מִדִּינֵי הַצְנִיעוּת אֲשֶׁר הֵם חוֹבַת הָאִשָׁה. וְאִשָׁה הַמְגַלָה מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשָׁהּ לְהִתְנָאוֹת בָּהֶם, מְבִיאָה עֲנִיּוּת לְבֵיתָהּ, וְגוֹרֶמֶת לְבָנֶיהָ שֶׁיִּהְיוּ פְּחוּתִים, בִּלְתִּי חֲשׁוּבִים, וְעוֹד מְמוֹטֶטֶת בֵּיתָהּ בִּדְבָרִים רָעִים. מַה גוֹרֵם זֹאת - הַשֵּׂעָר הַיּוֹצֵא חוּץ.
לְכִסוּיָהּ. וְאִם בְּבֵיתָהּ כֵּן, עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָה מַה גְדוֹלָה הַחֻצְפָּה בְּצֵאתָהּ לַשׁוּק. וְכֵן כְּתִיב: ''אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ''. לָכֵן צְרִיכָה אִשָׁה לְהִזָּהֵר שֶׁאֲפִלוּ שַׂעֲרָה אַחַת לֹא תֵרָאֶה אַף לְקוֹרוֹת בֵּיתָהּ. רְאֵה וְהִזָּהֵר כַּמָה תַּקָלוֹת גוֹרֵם גִלוּי שְׂעַר רֹאשׁ הָאִשָׁה: מְקַלְקֵל לְמַעְלָה (בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים) וּלְמַטָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה, גוֹרֵם קְלָלָה לְבַעְלָהּ וַעֲנִיּוּת לְבֵיתָהּ, וְעוֹד דְּבָרִים רָעִים אֲחֵרִים - נוֹטֵעַ בְּקֶרֶב הַיְלָדִים חֻצְפָּה, וּמִמֵילָא נוֹפֶלֶת חֲשִׁיבוּתָם, יִשְׁמְרֵנוּ ה' מֵחֻצְפָּה זוֹ. וְלָזֶה צְרִיכָה הָאִשָׁה לְהִתְכַּסוֹת בִּצְנִיעוּת בְּבֵיתָהּ. וְאִם תַּעֲשֶׂה כֵּן, נֶאֱמַר בָּהּ הַכָּתוּב: ''בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים'', כְּמוֹ הַזַּיִת הַזֶּה שֶׁאֵינוֹ מַשִׁיר עָלָיו, בֵּין בַּחֹרֶף בֵּין בַּקַיִץ, וּבָזֶה נִכְבָּד הוּא מִשְׁאָר אִילָנוֹת, כֵּן יִהְיוּ בָּנֶיהָ חֲשׁוּבִים בֵּין אֲנָשִׁים. זֹאת וָעוֹד, בַּעְלָהּ מִתְבָּרֵךְ בִּבְרָכוֹת מִלְמַעְלָה וּבִבְרָכוֹת מִלְמַטָּה, בְּעשֶׁר, בְּבָנִים וּבְנֵי בָנִים, כְּמַאֲמַר הַכָּתוּב: ''הִנֵה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָבֶר יְרֵא ה'''.