אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
שבת · דף קכ:
גמ' עשי' הוא דאסור הא גרמא שרי. ע"כ ס"ד דהוי פ"ר. דאי לא"ה אינו ענין כלל למשנתנו דמכוין לכבוי. וע"כ דעיקר ההיתר משום שאינו נמחק בשעתו. וסבר דשרי בכה"ג כל היכא דכתיב עשי' והיינו כס"ד דגמ' לעיל ק"ו לענין סירוס אבל למסקנא התם ע"כ דהכא לא הוי פ"ר כלל. ורבנן ור"י פליגי בהא דרבא בר רב שילא. וכלי חרס חדשים שאני דלא הגיע האור למקום הכלים בעת נתינתו. ואולי אפשר ליישב בזה השמטת הרי"ף ז"ל לרב יהודה דריש סוגיין:
תוס' ד"ה מנער. ובירושלמי מוקי לה כו' נראה דגם בגמ' דילן מסיק לייט עלה רב אתרתי ברייתי. ולא דפליג שא"כ לא הוי קיי"ל כוותיה (דקיי"ל כר' יוחנן דלא מחזיק לרב לתנא כמש"כ התוס' פ"ק דכתובות ע"ש) אלא דסבר דבשיבוש איתני ואם כבתה כבתה. ותרווייהו לענין טלטול וכפי' התוס' שאח"ז: