אור ברסלב

אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ

שבת · דף כד.

דף כג:

גמ' רב הונא ורב יהודה כו' רב נחמן ור' יוחנן כו'. אולי רצה לסדר כל המכונים בשם רב והדר נקיט ר"י המכונה ברבי:

רש"י ד"ה ערבית. אע"פ שאוכל ושותה כל הלילה מתפלל. שם כגרסתנו למחר מתפלל:

בא"ד אע"פ שעודנו בתענית כשמתפלל. משמע מלשונו דאם רוצה להתענות בלילה מתפלל תפלת תענית ועי' בתענית ופרש"י שם:

ד"ה אין נביא במנחה ביו"ט. ואע"ג דאיתא שחרית כו' ול"ד למגן אבות דאמרינן לקמן בדין הוא כו' והכא נמי ליתא אלא מנהגא בעלמא דמ"מ מכיון שקרא בנביא שייכא ברכה אע"פ שאינו מחויב. וכעין זה הרבה:

תוס' ד"ה גזירה. וקשה לרשב"א דהכא גזרינן כו'. ולפמ"ש ניחא דהכא גם בי"ט אסור לסטות משום גזירה דישרוף קדשים ביו"ט רק דמשום הא לא הוי גזרינן בעי"ט דהוי גזל"ג. וגזרינן אטו שבת דחדא מלתא היא וקרוב לטעות דאין הכל יודעין ההבדל דבשבת איכא איסור תורה בהטיה וביו"ט אינו אלא גזירה כיון דמ"מ שייך גם ביו"ט לאסור הטייה אפשר למיטעי:

סד"ה גזירה וצריך לדחוק דגזרינן חלה. דחדא גזירה היא:

ד"ה תניא וא"ת והא כו' ולו"ד הנ"ל דה"ק כל שאמרו אין מדליקין לצורך שבת ידלק לצורך יו"ט חוץ מש"ש דכה"ג דאסור להדליק לצ"ש אסור נמי לצורך יו"ט כגון אם מדליקין ביו"ט. ובאמת כולה מתניתא איירי לר"ת בי"ט שחל בע"ש. ועלה קתני דכולן מדליקין לצורך יו"ט עצמו חוץ מש"ש:

ד"ד מהו כו' בתפלה פשיטא ליה דמזכיר. דע"כ איכא הזכרה כמ"ש רש"י ומסתבר בתפלה משום כו'. ועוד נ"ל משום דקביע ליה. דהך טעמא דבתוס' אמר רבא כעין זה בפסחים קי"ז ואדחי התם ע"ש:

ד"ה בבונה ירושלים ומשום דיעלה ויבא כו'. ויותר נראה משום דחיוב הזכרה תלי בקרבן מוסף י"ל מקום בעבודה ובבה"ז דליכא עבודה בב"י:

בא"ד ובי"ח תקנוה בעבודה. ועדיפא מבונה ירושלים דליתא בשבת:

ד"ה דתני [משום תפלת מוסף] נראה דצ"ל מעין המאורע בשומע תפלה]:

ד"ה תעניות ולעיל בפ"ק כו' דהתם ודאי אחר התפלה היה דזמן אכילה היה:

תוכן העניינים

אהל משה (הורוביץ) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה