אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
שבת · דף כג:
גמ' עשאה כמין מדורה וכו'. נראה דדוקא כשהדליקו בב"א אבל בזא"ז יצא הראשון למ"ד כבתה אינו זקוק לה. ובהכי ניחא מה שלא הקשו התוס' אפירש"י לעיל כ"ב ע"ב ד"ה מצות מהך מימרא ע"ש. דאפשר דאיירי הכא במהדרין דל"מ למינקט בחד גברא:
שם אמר תרי גברי רברבי מהכא. ר"ה לטעמיה לקמן קי"ט דהוה מדליק שרגא ודאי גם אשתו היתה מדלקת שהרי שנו במשנה על ג' דברים כו'. שם אלא מעתה ביו"ט לישתרי. ר"ל לישתרי להדליק בעיו"ט שידלק כל היו"ט דודאי ביו"ט גופא אסור משום שריפת תרומה ביו"ט אבל בעיו"ט מותר להבעיר וגזירה דשמא יטה ל"ש דבזה אין איסור שריפת קדשים אלמה תנן אין מדליקין בש"ש ביו"ט דמשמע כמו בשבת דקאי על ע"ש, ומשני גזירה י"ט אטו שבת. ור"ח אמר לפי שאין שורפין קדשים בי"ט אסור להדליק בי"ט שחל בע"ש. ומ"ט קאמר. מ"ט אין מדליקין ש"ש ביו"ט שחל בע"ש לפי שאין מדליקין בש"ש בכל יו"ט. וע"כ הטעם משום דאין שורפין קדשים בי"ט. ואדידיה ל"ק דאין מדליקין בש"ש ביו"ט משמע גם על ערב יו"ט כמו על רבם דלדידיה לא איירי גם משנה ראשונה בע"ש דעלמא. ובזה ניחא כל דחוקי התוס':
רש"י ד"ה בשרגא דשבת כונתו דתדיר ועוד דשניהם עוסקין בו. עי' דף קי"ט: ד"ה חליף ותני ובעובדא קמא דאחר לידת הראשון עבר פעם שני:
ד"ה מאחרה ומדליקה נר של שבת. דדחנוכה ודאי היה רב יוסף בעצמו מדליק ודלא כמג"א ססי' תר"ע בשם תשובת מהרש"ל:
ד"ה תנינא שונה אני. דאי הוי ברייתא בהדיא הוי מייתי לה רב יוסף לענין איסור דאיירי בה גופא:
תוס' ד"ה הדר כו' דבקה"ת כיון דמצי למיעבד. כה"ג אשכחן לענין ר"ח ושבת דשבת קדים במוסף ושל ר"ח דוחה של שבת בשיר כדי לפרסם כו' עי' פ"ה דסוכה: