אור ברסלב

אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ

שבת · דף יח:

דף יח.

גמ' גינות ונר וקדירה. ולטעמא דגזירה צ"ל דלא גזרו בדברים שא"א בלא"ה אם קדירה ושפוד משום צורך שבת ופסח וכן כל המדורות שדולקין בשבת. ומה"ט הוי ניחא ליה בגפרית וכמ"ש למעלה דבהנחה ליכא חיוב ואהבערה גזרו:

שם לימא ב"ש היא ולא ב"ה. והא דניחא ליה דאסור לב"ש אף דקדירה שרי וה"נ צורך שבת הוא לפי' מהרש"ל בח"ש וכ"ש לפי' הרמב"ם בפ"ג מה"ש ע"ש. ע"כ משום דידע לגזירה שמא יחתה בתבשיל אליבא דב"ש מדאסרו לקמן לשהות תבשיל אפי' למ"ד להחזיר תנן ע"ש ואף דלא ידע לדחנניא דהא ס"ד דב"ה שרי אף קודם מאכל ב"ד מ"מ ס"ד להחזיר תנן משום קושית מוגמר וגפרית וצמר ליורה נמי לגזור כו':

שם כיון דקשה ליה זיקא כבשרא דגדיא דמי. מלשון זה ראיה לשיטת רש"י בהך סוגיא. דלפי' הרמב"ם הל"ל כאונין של פשתן דמי לאשמעינן דברחא אסור:

רש"י ד"ה גיגית שא"א שלא תצטמק בשבת. ר"ל אף שמבושלת כל צרכה מ"מ שייך בישול הואיל ומצטמקת וע"כ הוכרח לפרש כן דבאינה מבושלת כל צרכה אינו מותר לב"ש אלא בגרוף לפי פירושו (דף ל"ו ע"ב) במשנה ד"ה ב"ש כמ"ש בחי' הרשב"א לשיטת רש"י שם דאיירי במבושלין כל צרכן ובגרוף אין מוסיף הבל כלל לדעתו ול"ש להקשות. אלא ע"כ דסוגיא דהכא כמ"ד להחזיר תנן וב"ש מתירין לשהות חמין באינו גרוף ואף שהן רותחין שייך בישול והא דקאמר לקמן דף ל"ד סתם קדירות כו' היינו שא"צ להרתיח. ואף דודאי אם מטמין ברמץ שאינו מוסיף הבל דבר מבושל ויתבשל בתוכו מחום הראשון חייב חטאת מ"מ לא שייך לאקשויי דמנ"ל דשרי ב"ש בכה"ג אע"כ דלא פריך אלא ממבושל כ"צ וכנ"ל:

תוס' ד"ה והשתא (מעה"ד). ועוד דסוגיא דלקמן לא מיתוקמא כו'. ומ"מ לא פליגי אדר"א דס"ל דאיכא נמי משום גזירה כגון בשל נכרי באיסור לב"ש מטעם גזירה וב"ה ל"ל גזירה ולא שביתת כלים דלא מפלגינן בין עביד מעשה ללא עביד כלל:

ד"ה גזירה דהתם ידע שפיר דהוי טעמא משום שמא יחתה. ומתני' דס"פ כירה הכל להחזיר ומ"מ ב"ש ודאי א"ל שמא יחתה מדאמרי תבשיל לקמן במשנה דל"ל משום דמחזי כמבשל דהא לרוב הפוסקים אין בישול בתבשיל שנתבשל כל צרכו. והא דשרו ביורה ואונין נ"ל דבתר שיקלוט העין וכו' לא חיישינן לחתויי כלל ונ"מ לדידן דל"צ עקירה בכה"ג:

תוכן העניינים

אהל משה (הורוביץ) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה