אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
שבועות · דף ל:
גמ' ד"ה דיינין בישיבה. היינו למעוטי עמידה דכתיב ועמדו וכו' לפני השופטים. מכלל דשופטים בעמידה לא. אבל ל"ב ישיבה ממש. וסגי בכמאן דשרי מסאניה שאינו עומד ולא יושב. ועיין במג"א סי' קמ"א:
תד"ה והאמר. שלא לסתום וכו' שלא ידע דין אשת חבר כחבר:
באו"ד או שמא וכו'. אבל בחייו הא אמרינן בכתובות ק"ו לענין קרובו וכ"ש אשתו דכגופו:
שם ד"ה עשה. וי"ל וכו'. צ"ע דא"כ בזבחים ט"ו ליפרוך שכן פסול בד"נ:
באו"ד חמיר כבוד תורה וכו'. עי' בדבריהם סוטה מ"א ע"ב שכתבו היפך מזה. וכן נסתר התירוץ שכתבו בזבחים מ"ז מדבריהם בסוטה שם, ונ"ל דמלך משום שא"י למחול על כבודו אי נימא דאינו עומד ה"ל אין ראוי לעמידה ועמידה מעכבתו. ובברכת השם אי נימא דמה"ת צריך לעמוד ע"כ גלי קרא דלא מעכב ראוי לישיבה בדיינין ואין ללמוד בזה עדים מדיינין. דהא ר"ל דיליף עמידת דיינין ממתני' דברכת השם הוצרך ללמוד ישיבת העדים מבודקין לעדיות בפרק מי שאחזו עיי"ש. ובקרא לא כתיבא בפירוש ישיבת הדיינין כלל: