אור ברסלב
אהל משה (הורוביץ) חלק א שבועות › דף כב.

אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ

שבועות · דף כב.

דף כא.

גמ' מיתיבי שני קונמות וכו'. קס"ד דה"ק ב' קונמות היינו שהזכיר ב"פ קונם וכן בשבועות. ומשום דבשבועות ע"כ מזכיר ב"פ אכילה אין מצטרפות. אבל ב"פ קונם לא מהני לענין כזית. ור"מ סבר דמהני:

שם אמר ר"פ שאני שבועות וכו'. ר"ל ואיירי בגוונא דחלוקות לחטאות כגון שבועה שלא אוכל מזו ושבועה שלא אוכל מזו. או שבועה שלא אוכל מזו ומזו. ונקט רש"י בגוונא תנינא דאהכי מקשי מר"מ קונמות אמאי לא דכיון דאמר כשבועות לת"ק כייל אפי' בכה"ג וליכא טעמא לפלגינהו. דל"ש השתא לפרושי קונמות היינו ב"פ קונם דהא בכה"ג עיקרא תלי בב"פ אכילה. ול"ש לומר קונמות כשבועות דהכא ב"פ אכילה והכא ב"פ אכילה. אע"כ דדין קונמות כדין שבועות קאמר. וקשיא:

תוס' ד"ה אבל. אלא משום דהוי וכו'. נראה דהוי כאילו אמר הנאה כ"ש מזו עלי כאיסור הנאה בכשיעור של הקדש שאסרתם תורה ונמצא עובר בכ"ש בלא יחל. ומ"מ לענין מעילה ל"ש בפחות מש"פ דהא ליכא קרבן על לא יחל. וע' בחי' הרמב"ן ז"ל שהובאו במל"מ פ"ד מה"ש:

שם ד"ה מתוך. וא"נ להביא ראיה וכו'. נראה דכוונת רש"י למאי דסבר השתא דבחילוק חטאות אין צירוף דלא מצינן למימר דבקונמות נמי חלוקות למ"ד יש מעילה בקונמות אלא דרבנן לטעמייהו דאין מעילה בקונמות. כ"מ לטעמיה דיש מעילה ושייכא בהו סברא דרב פנחס בשבועות. ואהכי מייתי ראיה דבמעילה ודאי איכא צירוף. ומקשי שפיר מא"ר מאיר:

שם ד"ה רבינא. דאין צ"ל וכו'. אבל לא משמע הכי בגמרא אלא דבלא הך ברייתא דמייתי הוה ניחא טפי. וי"ל דהשתא הדרן לכדמעיקרא דב' קונמות היינו שהזכיר ב"פ קונם וכן ב' שבועות שהזכיר ב"פ אכילה. וה"ה מזו ומזו כיון דחלוקות לחטאות. אבל חילוק ב"פ קונם לא מהני לת"ק אפילו למעילה. משום דלית בהו חילוק חטאות. ור"מ אומר דהזכרת ב"פ קונם מהני כמו בשבועה:

תוכן העניינים

אהל משה (הורוביץ) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה