אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
שבועות · דף טז.
תוס' ד"ה תני. תימא וכו'. נראה ליישב דר"נ לא בעי למעבד פלוגתא חדתא בהא. כיון דע"כ למ"ד לא קדשה לעתיד יכולין לקדש בא' מכל אלו. יש לנו לומר דה"ה למ"ד קדשה דלא מצינו דפליג בהא. ור"ה לא בעי לשבושי מתניתין. גם אינו מוכרח דכל מ"ד לא קדשה לע"ל יסבור דיש אחריה היתר דאפשר דל"ט היקש דמנוחה לנחלה. [כמו דל"ס ליה מ"ד קדשה לע"ל] ופשטיה דקרא דכיון שבאו לנחלה נאסרו לעולם אע"ג דבטלה. ולפ"ז ל"ק קושיתו לקמן ע"ב ד"ה קדושתו: