אור ברסלב
אהל משה (הורוביץ) חלק א שבועות › דף טו:

אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ

שבועות · דף טו:

דף טו.

גמ' דמקדש בשתי הלחם וכו'. ומדלא המתין שלמה ע"כ דליתא להקישא דרב"ח:

שם אין בנין מקדש דוחה וכו'. צ"ע דאי א"א לקדש בע"א הוי כמכשירי עבודה שא"א מבע"י דדחו אפילו שבת. ואולי כיון דלא כתיבי תודות ומנחה בתורה לא דחו. ולפ"ד תוס' לעיל סד"ה אין. ניחא:

שם ואומר יושב בסתר וכו'. נראה דהא סיומא דמ"ד פגעים היא. דלמ"ד נגעים ע"כ אמרו ונגע וכו':

רש"י ד"ה אין בנין בהמ"ק. כדאמרינן וכו'. ע"ש דבמסקנא ל"צ לה. ונראה דביו"ט מימעטא מהנהו מיעוטי דשריפת קדשים בפ"ב דשבת עיי"ש:

שם ד"ה ת"ר. ומהו שיר של תודה וכו'. צ"ע דהל"ל וחוזר ואומר ארוממך וכו' דלמפרע הוא בתהלים. כבסוף על מזמור ה' מט רבו וכו'. וע' ברמב"ם הלכות בה"ב שלא פירש כן:

גמ' כיצד מהלכות וכו'. המעיין בנחמיה שם יראה ברור שלא הלכו לא זא"ז ולא זכ"ז. רק אחת פנתה לימין משער האשפות עד שער המים. והשנית פנתה לשמאל משער האשפות עד שער הצאן. עיי"ש היטב. ושם בק' ג' תמצא פירוש סדר השערים אחד לאחד. וע"כ צ"ל דהוספה שאני. דדוקא התם שעשו קדוש חדש שבטל הישן כולו. או למ"ד כזכר לקדוש חדש הלכו זו לכאן וזו לכאן כדי שיעשה בין שתיהן הקדוש ומילתא חדא עבדי. וכן ב"ד נתחלקו לחצאין כמפורש שם. אבל כשבאין להוסיף על העיר מהלכין זא"ז או זכ"ז שיקדשו שתיהן המקום הנוסף. וכל הב"ד אחר שתיהן. ועפ"י נביא נאכלת וכו' דקאמר ר"י היינו הנביא שבעת ההיא שאין מוסיפין אלא בנביא. ולפ"ז אין מקום לקושיית תוס' ד"ה דקדשה. ובהכי ניחא דמייתי ביומא נ"ח לראיה דכל פנות לימין מים של שלמה דהוא חושבנא בעלמא ולא מייתי מהכא דמפורש בקרא ותהלוכות לימין. ולפמ"ש ניחא דהכא ע"כ אחת פנתה לשמאל. וטעמא שיצאו שתיהן ממקום א' לאורויי דחדא מלתא עבדי וי"ל דה"ק שתי תודות ותהלוכות ר"ל כל המהלכין עמהן העמיד הכל מימין לשער האשפות. ועכ"פ בסדר ההלוך מוכח שם כמ"ש. ואין דרך לנטות:

תוכן העניינים

אהל משה (הורוביץ) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה