אור ברסלב
אהל משה (הורוביץ) חלק א קדושין › רא"ש פרק ג

אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ

קדושין · רא"ש פרק ג

רא"ש פרק ב

ק"נ סק"ג וזה לשון הרשב"א וכו'. לעד"נ בהא אדרבה מתפרש שפיר הא דדייקי הלך ברמאות. דהא בדוכתין סגיאין תני הלך באין שום רמאות כמו הלכה צרת בתו. וכדומה רבות. ולדברי התוס' ורבינו ניחא. דקשה הלשון הלך הלא בהליכתו היתה כוונתו לקדש למשלח ומאי קאמר הלך וקדשם לעצמו. אע"כ דלשון הליכה קאי לא אהליכת הגוף אלא אנטית הרעיון לדרך הרמאות:

סי' ב' דה"ל מעשה. ר"ל אע"ג דיש לומר דלא בטלה לגמרי ודעתו היתה שתהיה זו וזו תרומה. ואזדי להו דחוקי הר"ן ז"ל:

שם ועוד דר"ל וכו'. לכאורה לשון ועוד אינו מדוקדק דסותר לקמייתא. אך באמת גם השתא צריך לתירוץ הקודם. לס"ד דגמרא כדאקשו מתרומה. ע"כ סבר דלא משום מעשה נגע בה ר"ל:

שם ולר"י משכחת לה בכה"ג. נראה דהרי"ף ז"ל דחה הא דרב משרשיא משום ראיות אלו או משום דר' אבא בגטין שהביא הר"ן או משום דלדידיה צ"ל אם אתה אומר חולצת מתיבמת והך סברא דחויה ביבמות ל"א. ולהכי כדפריך אדאביי פשיטא ולא משום דלאפוקי מהך סברא קאתי. ולא מלאו לבו מ"מ לדחות דברי עולא ור"א משמיה דר"ג דילמא טעמייהו משום ספיקא דכל או"א. לא כרב משרשיא ולא כאביי:

ק"ג ס"ק י"א. ולפ"ז צ"ל וכו'. אין כאן חזרת רבינו אלא חזרת המקדש והכסף בלבד. ואדרבה מה"ט מעשר דידיה לא חשיב מעשה כיון שיכול לתבוע המעוט הוי כנותן גט לידי שליח. משא"כ בדידה דקבלתה כבר נגמרה. דאין בידו להחזיר הכסף לרשותו בע"כ:

סי' ד' עד שיאמר לא דברתי וכו'. לו"ד ה"א דר"ל עד שיאמר אם לא דברתי ועשיתי לא יהא גט דבעי תנאי כפול ורבנן סברי כרחב"ג. או משום על מנת. ועלה מסיים רשב"ג התם אין לך תנאי בכתובים שאינו כפול:

סי' ז' אבל הרמב"ם וכו'. אבל לא כדברי רבינו ז"ל. דסתמא שיאמר אין מפרש לה:

סי' ט' לא נסמוך ע"ד האב וכו'. ר"ל ועל הרוב א"י מזה רק מפי האב. עי' תוס' ד"ה נאמן:

סי' י"א ובשעת מיתה. וכו' הוא מילתא אחריתי והויין ב' רבותות:

בפסקי הרא"ש פ"ב ס"ג אבל אם נחלקו ע"י שליח וכו'. הדברים תמוהים דאין זה אלא לר"נ לשיטת ר"י ז"ל ולא קיי"ל כר"נ. וע' בפרק אלמנה ניזונית סי' י"ז:

תוכן העניינים

אהל משה (הורוביץ) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה