אור ברסלב
אהל משה (הורוביץ) חלק א קדושין › רא"ש פרק ב

אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ

קדושין · רא"ש פרק ב

רא"ש פרק א

ק"ג סק"א ולא ידעתי וכו'. עי' בב"ש פ"א סק"ב. ופשטא דגמ' יבמות ספ"ו מנהג הפקר וכו' משמע כהר"ן. סק"ד וצ"ל מדכתיב וכו'. פשוט דאהא ל"צ למוד. כיון דגלי רחמנא בגטין דשליח שלוחו כשלוחו ה"ה בכ"מ. דבקדשים ליכא קרא ופשיטא דמהני. וכ"מ בתוס' ד"ה שכן ישנה:

סי' ז' צריך לעשותו בפני עדים וכו'. למד זה מקושית הגמ' ואימא שליח שוים ולא הקשו כן בקטנה דלמא א"ל צאי וקבלי קדושיך. עיין בר"ן:

שם והאשה בקדושין צ"ע. לפעד"נ עיקר החילוק משום דקדושין מסתמא זכות הוא לו אלא אינו זכות גמור להכי באב לבתו מהני רצוי אח"כ. ובאינש דעלמא מהני עכ"פ הודאתם. אבל בקבלת האשה אין רצונה שיהא פקדונה ביד אחר. וצ"ע אי שייך הך פקדוני בשטר. לכן נראה לחלק משום דלא שדי אינש זוזי בכדי. ובשטר הכתב מוכיח:

ק"ג ס"ק י"ד. אבל לדינא מודה. ל"ש לומר מודה. דאדרבה להרמב"ן לא חיישינן:

שם שקט"ז, ומש"ה לא מוקמי וכו'. לק"מ דמלשון הגמ' מוכיח לה רבינו:

סי' י"ג ירושלמי וכו'. עיי"ש דמשמע דלר"ש הוא דאצטריך. דעני ונמצא עשיר אין שם כלל בגרסתנו. ואף לגרסת רבינו דמשמע דאף לרבנן בעי טעמא לבטל היינו בכה"ג דעשיר מעלי טפי די"ל הכי קאמר לה אעפ"י שאני עני אבל בדבר שאין קפידא כלל בטלין הקדושין אף לר"ש דהלל למאי התנה. והיינו דתוספתא ביוסף ונמצא שמעון ועי' בב"ש סי' צ"ח ס"ק מ"ד:

סי' י"ד. ובהני תרי בתראי וכו'. נראה דבעשור כל שאין מכבדין אותו אין חוששין דילמא יש לו. כיון שאין מכבדין אותו לא נקרא עשיר. ול"ד לאומר ע"מ שיש לי ר' זוז דלקמן:

ק"נ סק"ג ולא אשכחן וכו'. נ"ל במחכ"ת שלא כוון לאמתת דברי הר"י. דודאי ל"ש לומר כיון דל"פ ר"נ אר"ש באוקימתא דמתני' בענין זה שהוא הוא המחלוקת שביניהם. אלא דרבא פריך לאביי שפיר. כיון דלר"ש ע"כ צ"ל באחת מכם דאין אחיות מקודשות. א"כ ה"ה לר"נ. דבהא ל"פ:

סקנ"ה הא קיי"ל וכו'. אינו ענין כלל לנ"ד. דלא אמרו לה רק שתקבל ויכלין למימר אין שקלין וכו':

ס"ק ס"ז ויש לדקדק וכו' החילוק פשוט דהתם עתידה שתצא מת"י:

תוכן העניינים

אהל משה (הורוביץ) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה