אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
קדושין · דף נו.
תד"ה אבל. אטו ברשיעי וכו'. לא אבין קושיתם דודאי ברשיעי עסקינן שעברו ע"ד חכמים. ובאמת כל שאינה ראויה לשלמים או לא כוון לשלמים עבר ע"ד חכמים דשמא יגדל ובטלו החלול והמעות בקדושתן והבהמה חולין. אלא שאפילו רוצה המוכר לקיים המקח ולאכול המעות בקדושה. ואומר שדעתן היתה מתחלה לזה אין שומעין לו. דאמרינן ודאי כוון לחללן ועבר אלפני עור. ולא ניחא לרש"י דמשום גזרה שיאכלן שלא בקדושה הוא. מדקרי לה קנסא. ומה שהקשו דל"ש לפני עור בכה"ג. הא הדבר במחלוקת בין הפוסקים ומוכרע לאיסור עכ"פ בישראל: