אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
קדושין · דף נה:
גמ' עז בת שנתה. נקט עז דטפי איכא לספוקי ביה. דרחל אם ולדה עמה אין להסתפק כדאמר בבכורות רפ"ג. וע' זבחים ע"ה ומנחות ג' ותוס' שם:
תד"ה אין לוקחין. דכוותה אמרינן בהזהב וכו'. התם איירי בדרך חלול כמפורש שם. אלא עיקר החילוק דהיכי שע"י בטול החלול יפקע החשש כמו בגזרה דשמא יגדל עדרים בטל החלול אבל בפרק הזהב חששא דשמא ישהא כבר עברה. ומשום ימים הבאים לא בטלו החלול. לכן הקשו שפיר על רש"י לקמן ד"ה אבל. דהתם משום גזרה קנסינן למוכר ולא משום חשש דהאידנא. דמה לנו אם יהיו הדמים או הבהמות ביד הלוקח. כיון דמ"מ חייב לאוכלן בקדושת מעשר: