אור ברסלב

אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ

פסחים · דף קג.

דף קב:

מרתא אמר משמיה דר' יהושע ליה"ק. לא איתבריר טעמא דהאי. ולעד"נ בכל הני תלת דסברי נר תחלה טעמא משום בנר יו"ט חובה הוא והא קודם לקידוש והבדלה בזמן לדחותן שכן יקדים לברך על הנאתו. אלא דמר סבר הבדלה קודמת לקידוש ומ"ס קידוש קודם. ומ"ס דיין בינתיים. ולפ"ז ניחא בפשיטות דאינו מזכיר בשמים לפי שאין להם ענין ליו"ט כמו נר. והויין הפסק בין יין לקידוש או בין קידוש לשתיה [ואפשר שאח"כ מברך על הבשמים אם נזדמנו לו. וזה יתכן יותר מדברי הפוסקים שאין בשמים ביו"ט דכל כה"ג לא הוי שתיק מלמימר בהדיא] ולאקדומינהו ליין ודאי לא אפשר, דאיהו תדיר וחשיב מינייהו ובא חובה ליום:

רשב"ם ד"ה ורבה אמר יהנ"ק. ולוי אמר הנ"ק מסתברא דלוי דאמר מעין שניהן. אבל צ"ע דמאי מעין שניים שייך הכא דהא רב ושמואל לא אשכחן להו דליבעי הפסק בין קידוש להבדלה. אלא דמבדיל כשאר מוצאי שבת כמ"ש רבינו לעיל. וגם הסברא עצמה דחוקה. דלמה לא נסמוך הבדלה לקידוש דחדא מילתא נינהו. וגם הקידוש לא עשהו אלא קידוש יו"ט. וזה מזכיר גם בהבדלה. ולעד"נ יותר נכון להגיה בירושלמי דלוי אמר קני"ה כמו בגמ' דילן. וטעמו דסבר בהא כרב דצריך להקדים הקידוש. ובהא סבר כשמואל דמלוה המלך תחלה אלא דהא ל"ש רק כשהתחיל ללות המלך כגון שבירך על היין דשייך להבדלה אבל קודם לברכת היין לא הוי מלך יוצא כלל. והויא הך הכרעה ממש והא לעיל י"ג [עי' ספ"ק ומש"ש] דחשיב ליה בירושלמי שם מעין שניהן, והא דמקדים נר היינו מטעם חשיבות נר יו"ט כמ"ש אליבא דאינך. אלא דאיהו מקדמי לגמרי. ואיהו לא מצי לאקדומי ליה. דסבר דגם זהו התחלת הלוית המלך דמורה הוא שהמלך יוצא. ולא יוכל להקדים קידוש להבדלה כנ"ל. ורבנן פליגי עליה בהך סברא לחוד דלא מקדמי נר משום חשיבותו. ומר בריה דרבינא סבר ממש כלוי אלא דנר לאו התחלת יציאה הויא. ומרתא משמיה דר"י סבר כשמואל אלא דמחשיב נר כנ"ל. ורבי אליבי' דר"י נ"ל דסבר בכל הבדלות דסדרן נה"י. [וכמ"ד בירושלמי ר"פ אלו דברים דהבדלה קודמת ליין ואף דבגמ' דילן אייתי ברייתא דיין קודם. ר' ור"י תנאי נינהו ופליגי. ובהכי ניחא דלא תיקשי אההוא אמורא דירושלמי מברייתא] דהא סדר בדלות קא בעי מיניה ולא הזכירו לו כלל יו"ט. והשיב לו נהי"ק אלמא דקאמר ליה כיון דאמר ר' יהושע נהי"ק ממילא ידעינן דכל סדר הבדלות נה"י ובזה תבין דברי חכמים וחידותם דא"ר חנינא משל דר"י כו' דלכאורה צ"ע דהא איהו גופיה ל"ס כר"י אלא כשמואל בירושלמי דאלו דברים שהביא רבינו לעיל וגם לדידיה צריך למשל זה כנ"ל. ואמאי אמר משל דר"מ. וגם שינה קצת בלשונו דהתם אמר ואח"כ מכניסין כו' והכא קאמר יוצאין. ולפמ"ש ניחא דודאי לשמואל כיון דקידוש והבדלה שניהן מאוחרין ליין. הוו כמלך ושלטון דרך שער א' דבאותה יציאה שמלוין את המלך [שהוא בהנמשל ברכת היין]. בה יוצאין לקראת השלטון. אלא שהלויה קודמת לההכנסה. אבל לר' הוי כמו בשערים דאין יציאה משותפת להן. והלויה קודמת להיציאה ה"נ ההבדלה כסדרה והקידוש כסדרו. ואנן ס"ל דר"י לטעמיה דסבר בכל ההבדלות דקדמי ליין. וקידוש מאוחר ליין. לכן עושה גם היום הכל כסדרן. ולהכי פלגינן אר' יהושע אע"ג דהוא תנא. וטעמא דרבה י"ל משום דבהבדלה זו אי א גם עיולי יומא דיו"ט שמזכירין בה לכן יש בה דין קדימה ככל המצות ול"ש למימר בה כל מאי דאפשר מאחרינן דמה"ט מקדמי נן לה לקידוש ולהכי ל"ד לשאר הבדלות דקדם נר להו. א"כ דטעם קדימת נר בחול. הוא כהירוש' כדי שלא יכבה עד שיגמור ההבדלה וביו"ט ל"ש כדאמר בירושלמי שם מכולל שיש לו יין אין נרו כבה ר"ל דהא נר ביתו קודם לקידוש היום. ולא סבר רבה להא דאמר התם שלא לעקור כו':

ד"ה משל דר"י בן חנניא וטעמו של דבר וכו'. צ"ע דהא לכתחלה מצוה לסדרו על הכוס [דאל"ה ל"ש למיפלג ביה כלל. וכ"מ בפ"ד דסוכה ד' מ"ו] ועדיף מנר ובשמים דאיכא תנאי דמפזרן לכתחלה ואפ"ה מקדמינן להו להבדלה. ולו"ד נראה משום דהבדלה כו' מזמן לזמן קאתיא ראוי דליקא זמן אף אהבדלה:

תר"ה אנא. ומיהו אין זה ק"ו כו'. ורשב"ם סבר דשאני יין דזיין כמ"ש תלמידי ר"י והרא"ש פ"ק דברכות והוי שפיר ק"ו:

תד"ה כיון. היכי נצטרף תו עמהן. ולפ"ד התוס' סוף ד' ק"א ניחא די"ל שאכלו עמו שנית:

ד"ה קאמר מדלא תקנו יין לבסוף כו' כמ"ש בסוף (דף ק"ב) לענין בהמ"ז:

תוכן העניינים

אהל משה (הורוביץ) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה